60 שנה בעקבות המוסיקה המזרחית, הכנו למסע בעקבות הזמן... F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

60 שנה בעקבות המוסיקה המזרחית, תהדקו חגורות והכנו למסע בעקבות הזמן...

עשור ראשון למדינת ישראל, שנות ה-50:

שנתיים בלבד אחרי הכרזת העצמאות, מדינת ישראל שקועה בעליות רבות מכל תפוצות העולם, אין שום תרבות מאוחדת, מלא תרבויות שונות השקועות בעצמן ופעולות ע"פ התרבותיות האישיות שלהן בלבד, אותן עליות כגון עליית עירק, תימן, לוב, רומניה, בולגריה, מרוקו, תורכיה, פולין ועוד כמה וכמה מדינות.
אותן תרבויות נהגו לשמוע, לנגן ולהלל את המוזיקה שהביאו איתם מאותן ארצות מהן הגיעו.
במהלך עשור זה הרוב המוחלט היווה מארצות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה,
ואילו גם התרבות הנהוגה הייתה מארצות אשכנז,
כשעולי המזרח (מרוקו, עירק וכדומה) ניסו להסתנן ולהשתלב בקהילה ובתרבות הישראלית הודחקו הצידה ונקראו בשמות גנאי משפילים וזכו ליחס מזלזל מצד החברה הישראלית,
העדה המזרחית סובלת מקיפוח וחוסר שוויוניות!

שנות ה-60:

עשור זה הינו עשור חשוב מאוד בהסטוריה של מדינת ישראל, עשור שכלל רצף אירועים שיחרטו עמוק עמוק בזיכרוננו ועל דגל התעשייה.
בעשור זה מדינת ישראל לכדה את אחד מפושעי השואה הגדולים, אדולף אייכמן, עוד באותו עשור לחמה מדינת ישראל את מילחמת ששת הימים, מלחמה כנגד 5 צבאות אוייב והביסה אותן,
במלחמה ישראל כבשה את הר הבית (ירושלים), את רמת הגולן, חצי האי סיני, את רצועת עזה ואת הגדה המערבית, כל זה קרה ב6 ימים בלבד, מהלך שהדהים את העולם כולו.
אירועים אלו איחדו עד מאוד את החברה בארץ ישראל והחלו להראות סממני תקשורת בין אחד לשני.
בעשור זה הופק סרט הבורקס הראשון "סלאח שבתי" סרט המתאר את חיי היום יום של יוצאי עדות המזרח במעברות ומראה אהבה מסגסגת בין ילדיו המזרחיים של סלאח שבתי לבין קיבוצניקים אשכנזים, אחד הסימפטומים הראשונים לקידום חברה מאוחדת בארץ ישראל.

שנות ה-70:

באביב וקיץ 1975 יצאו לאור שני אלבומים של שתי להקות חשובות באותה התקופה, להקות שהשפיעו רבות על המוזיקה המזרחית - צלילי הכרם וצלילי העוד.
להקות נוסטלגיות אלה היו כעמודיי טווח ואבניי יסוד למוזיקה המזרחית בארץ, רמי דנוך, סולן הלהקה "צלילי העוד" נחשב לאחד מחלוצי המוזיקה המזרחית בארץ.
העשור של שנות ה70 ידוע כעשור שבו זמריי המזרחית נלחמו כנגד היחס המפלה כלפי המוזיקה המזרחית.
אותם זמרים אשר עמדו בראש ה"מלחמה" באפליה היו טוביי האומנים אשר אנו רוכשים להם כבוד רב עד היום- שימי תבורי, אבנר גדסי, זוהר ארגוב, חיים משה, אביהו מדינה, דקלון, מרגלית צנעני ועוד...
כאשר אותם אומנים הבינו שדרך ה"ממסד" הם לא יצליחו לקבל במה וכנראה שמבחינתם האפליה תימשך, החליטו לעשות זאת בעצמם ולקדם את המוזיקה המזרחית במו ידם וכך החלה "המהפכה",
מהפכת הקסטות בתחנה מרכזית, בכל תחנה מרכזית בארץ עמדו דוכני קסטות לטייפ ופשוט מכרו את כל השירים המופרסמים והנוסטלגים שאנו מכירים ומעריצים עד היום, ככה חילחלה המוזיקה המזרחית אל העם בכוחות עצמה.
מנגד ל"מהפך" התקיימה בסוף העשור "המהפכה" בראשה של מנחם בגין ומפלגת הליכוד, בגין ומפלגת הליכוד אשר עלו לשלטון עוררו מהפך שוויוני וקירוב לבבות בין עדות המזרח והאשכנזים. לראשונה מפלגה ימנית בעלת חברי כנסת ופרלמנטים מהעדה המזרחית והים תיכונית לצד אנשי כהנה אשכנזים.

שנות ה-80:

תחילת עשור זה היא תקופה בה הזמרים שעמדו בראש המלחמה לשוויון בין הז'אנרים החלו ליהנות מין העבודה שלהם והתחילו "להניב פירות", בשנת 1982, יצא האלבום השלישי של זוהר ארגוב, "נכון להיום". האלבום, שהכיל להיטים כמו "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", "בדד" ו"הפרח בגני", זכה להצלחה ענקית ואף הכתיר אותו כ"מלך המוזיקה המזרחית" שכל כל הזמנים.
לאור הצלחתה של המוזיקה המזרחית באותה תקופה נעשה צעד בלתי יאומן מצד אחד המפורסמים של אותה תקופה, ירדנה ארזי אשר הייתה בשיא הצלחתה, החליטה לתת יד במאק לשיוויון בין הז'אנרים והוציאה אלבום שכולו מוזיקה מזחית עם צלילים "תוצרת ארצות ערב" והדהימה את כולם, כידוע ירדנה ארזי הייתה משוייכת לפופ ושירי ארץ ישראל.
אפשר בהחלט לסכם את העשור הזה כעשור עם נקודת מפנה חיובית מאוד לטובת המוזיקה המזרחית.

שנות ה90:

עשור בו הזמרים היותר "מודרנים" החלו לפרוץ החוצה, במהלך שנות ה90 פרץ אחד הזמרים שנחשב בין הגדולים בז'אנר, עופר לוי שהוכתר ל"מלך שנות ה90" והוציא בזה אחר זה להיטים גדולים שכבשו קהל יעד גדול מאוד, עוד בטווח השנים האלה פרצו זמרים גדולים כגון- תמיר גל, אבי ביטר, אייל גולן, שרית חדד, ליאור נרקס, סטלוס וארן חן ועוד...
שנות ה90 היו שנים שבהם הטכנולוגיה השתפרה מאוד והיה ניתן לשמוע זאת באיכות הסינגלים וברמת ההלחנה והעיבוד, לעומת העשורים הקודמים בהם איכות ההקלטה הייתה דלילה.
במהלך העשור החליף הדיסק המודרני את התקליט והקסטה הנוסטלגיים והרגלי המוסיקה והרגלי האזנה חדרו לחיו של האדם המודרני.
בנוסף עשרות תחנות רדיו הוקדשו בעשור זה למוסיקה המזרחית ומתן החשיפה שאף לפסגה.

שנות ה2000:

המילניום, העשור שלנו, יצאנו משנות התשעים ונכנסו לשנות האלפיים, טכנולוגיה בת אין ספור אטרקציות ששינתה את פניה של המוזיקה בכלל והמוזיקה המזרחית בפרט, מלא אופציות חדשות שפותחו, אך גם לזה יתרונות וחסרונות, מלבד זה שיצאו לנו הרבה שירים איכותיים לזמרים מוצלחים, מצליחים להסתנן אל התעשיה זמרים צעירים וחסרי יכולות אשר משתמשים בטכנולוגיה עכשווית כדרך להסתנן אל המוזיקה, זמרים שלא ראויים לבמה או חומרים שלא רואיים השמעה, היום זה כבר לא בעיה, בתמורה למחיר סימלי כל אחד יכול להוציא סינגל.
אבל סוף סוף אחרי שישים שנה של מדינה חיה ונושמת, אפשר לראות איך החברה שלנו התגבשה וכבר נהייתה חברה ישראלית אחת גדולה, אפשר לראות זאת גם במוזיקה, היום המוזיקה המזרחית הים תיכונית החלה לקבל פאן יותר ישראלי, והחלו להיכנס לשירים ים תיכוניים גיטרות אקוסטיות וגיטרות חשמליות, הרבה מאוד אנשים כבר קוראים למוזיקה הים תיכנית מוזיקה ישראלית ומגדירים כמוסיקת "פופ" (פופולארי=מועדף).
השינויים ניכרים מאוד לעומת שנים עברו והטכנולוגיה המודרנית בהחלט עושה את שלה.

כל הכבוד לנו

סיקור נחמד...

אתה כתבת או הבאת ממקום אחר?

יפה ממש יפה

10