הכל על בין המצרים! F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

ימי בין המצרים הם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש. ימים אלה מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן.

הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גָּלְתָה יְהוּדָה...לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים." (איכה א, ג). גדולי המוסר דרשו על הפסוק "כל רודף י-ה השיג י-ה בין המצרים" - שמתוך צערו של אדם ליבו מתעורר לחזרה בתשובה.

בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיבואו על חטאי העם - תלתא דפורענותא (בשונה משבע דנחמתא). בימי בין המצרים חלים דיני אבלות על חורבן בית המקדש הראשון והשני, וככל שמתקרבים לתשעה באב - ביטויי האבל הולכים ומחמירים.




תוכן עניינים:

1 מנהגי אבלות הנוהגים בכל ימי בין המצרים
2 תשעת הימים
3 אכילת בשר ושתיית יין
4 שבוע שחל בו תשעה באב
5 מנהג סיומי מסכת
5.1 בימי "תשעת הימים"
5.1.1 אכילת בשר ויין בסיומים
5.2 סיומים ביום תשעה באב
5.3 סיומים לאחר תשעה באב



מנהגי אבלות הנוהגים בכל ימי בין המצרים
ברוב העדות חל איסור על שמיעת מוזיקה ועריכת מסיבות שאינן סעודות מצווה (כגון ברית מילה או חתונה לעדות שנהגו להתחתן עד ר"ח אב), וכן נמנעים מלברך ברכת שהחיינו על פרי חדש או בגד חדש וכדומה, בכל ימי בין המצרים פרט לשבתות שבהם.

בנוסף לכך נהגו האשכנזים וגם מרבית יהודי צפון אפריקה וגאורגיה להימנע מנישואים תספורת וגילוח בכל ימי בין המצרים.

יש שנהגו על פי האר"י לקרוא תיקון רחל מתוך תיקון חצות בצהרי ימי החול בכל תקופת ימי בין המצרים (פרט לימי שישי ושבת, ופרט לערב ר"ח ור"ח וכן פרט לתשעה באב עצמו).


תשעת הימים
תשעת הימים הוא כינוי לימים שמתחילים בראש חודש אב ומסתיימים במוצאי תשעה באב. חז"ל קבעו כי "משנכנס אב ממעטין בשמחה" ולכן אסרו חז"ל לבנות בניין של שמחה בימים אלו (עד תשעה באב) ובכלל זה לסייד או לצבוע את הבית או לשפץ דבר שאין בו צורך דחוף. כמו כן אסרו חז"ל לעסוק במקח וממכר של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים או בגדים חדשים, אלא אם כן יש כאן חשש להפסד ממון או לצורך גדול. כמו כן, אסור ללבוש בגדים חדשים בימים אלו ואפילו בשבת, אפילו אם הבגדים נקנו לפני ראש חודש אב.

בימים אלו נוהגים בכל העדות (בנוסף למנהגי האבלות שנוהגים בכל ימי בין המצרים ובנוסף לאיסורים המיוחדים לתשעת הימים שצוינו לעיל) להמעיט בשמחה, וכן לדחות דיונים משפטיים עם גוי לאחר עשרה באב.

כמו כן לכל העדות אסור לערוך נישואין, חוץ מאשר במקרה בו החתן לא קיים עדיין מצוות פריה ורבייה (וגם במקרה כזה נהגו להחמיר לדחות את החתונה לאחרי תשעה באב למרות שמותר). מותר להתארס ללא סעודה.


אכילת בשר ושתיית יין
איסור על אכילת בשר ושתיית יין מופיע במשנה רק לגבי הסעודה המפסקת בערב תשעה באב. אולם איסור זה חל גם על ימים קודמים ברוב עדות ישראל.

ביהדות אשכנז ועדות נוספות נהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בכל תשעת הימים פרט לסעודות שבת וסעודות מצווה אחרות (כגון ברית מילה). רוב הספרדים נוהגים באיסור זה החל מב' באב (לאחר ראש חודש אב עצמו), וחלקם רק בשבוע בו חל תשעה באב. בכמה קהילות ספרדיות לא קבלו את החומרה שלא לשתות יין ומקפידים רק על אכילת בשר. יש מקילים לאכול בשר שנשאר מסעודות שבת גם בשבוע שחל בו תשעה באב, ובפרט לחולים או בסעודת מלווה מלכה. בקרב קהילות גאורגיה, יש שנהגו להחמיר ולהימנע מאכילת בשר, כבר מראש חודש (כגון קהילת יהודי העיר כוטאיסי). ויש שנהגו להקל ולאכול בשר, בראש חודש עצמו, ולאחריו ואילך להימנע מאכילת בשר( כגון קהילת קולאשי).

אצל חלק מהתימנים (ההולכים בדרך כלל לפי שיטת הרמב"ם) לא התקבל המנהג להחמיר, והולכים לפי עיקר הדין ואין אוכלים בשר ושותים יין רק בסעודה המפסקת, למרות שהרמב"ם עצמו כן מזכיר את המנהג: "וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (=שבוע זה, דהיינו שבוע שחל בו תשעה באב), ולא ייכנסו למרחץ, עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החודש, עד התענית."[1]

בנוסף לכך קיימים מנהגים נוספים הנוהגים בכל "תשעת הימים" בקרב האשכנזים וחלק מיוצאי צפון אפריקה (למשל ג'רבה), וקהילות יהודי גאורגיה בעוד שבחלק אחר מהעדות איסורים אלו חלים רק ב"שבוע שחל בו". המנהגים הם: איסור לכבס, איסור ללבוש בגד מכובס אפילו שאינו חדש ואפילו שכובס לפני תשעת הימים, איסור לגהץ בגדים, וכן איסור להתרחץ רחיצה של תענוג (דוגמאות לרחיצה שאינה של תענוג: רחיצה במים פושרים לאדם בריא וכן רחיצה במים חמים לזקן או מצונן וכדומה).


שבוע שחל בו תשעה באב
"שבוע שחל בו תשעה באב" הוא כינוי לימים שבין מוצאי השבת שלפני תשעה באב, הנקראת שבת חזון, לבין י' באב בחצות היום. בימים אלו אסור מצד תקנת חכמים (ולא רק בגלל מנהג) להסתפר ולכבס בגדים. לכן גם העדות שלא נהגו באיסורים אלו במהלך כל תשעת הימים או כל ימי בין המצרים, כגון ברוב קהילות הספרדים והתימנים, נוהגים בהם ב"שבוע שחל בו תשעה באב". כמו כן נהגו (מצד מנהג) להחמיר שלא ללבוש בגדים מכובסים ולהתרחץ רחיצה של תענוג.


מנהג סיומי מסכת:

בימי "תשעת הימים"
מנהג חסידים לעשות בתשעת הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב ("תשעת הימים") סיומי מסכת.

מפיצי המנהג, אשר נקשר בשמם, הם חסידי חב"ד, אשר נוהגים אף לקיים סיומי מסכת משודרים ברדיו. הדבר נומק על ידי הרבי מליובאוויטש בטעם של הוספת שמחה של מצוה המותרת[2] בימים אלו שממעטין בהם בשמחה[3]. הרבי מליובאוויטש אף הוסיף במקום אחר בדבריו "וגם כאשר יבוא משיח צדקנו קודם תשעת הימים, יעשו את ה'סיומים', ויזכו להתחיל ולסיים ספרים אחרים בתורתו של משיח"[4].

נימוק נוסף למנהג מובא על ידי רבי יצחק מאיר אלתר, בעל "חידושי הרי"מ", האדמו"ר הראשון של חסידות גור, שקבע לערוך סיומי מסכת כדי להרבות באהבת חברים, אהבת חינם, כנגד שנאת חינם שהחריבה את בית המקדש. על פי נימוק זה סיימו אדמו"רי גור מסכת בכל יום מ"תשעת הימים"

חסידויות נוספות בהן נהגו לעשות "סיומי מסכת" בתשעת הימים הן:

חסידות צאנז (שנהגו לסיים רק עד ז' באב, שהוא היום בו נכנסו הגוים להיכל)
חסידות בעלז (שנוהגים לערוך סיום רק פעם אחת במהלך "תשעת הימים")
חסידות טולנא (שנהגו אף לסיים מסכת משניות שאין עליה גמרא, שהיא כמסכת שלמה)
חסידות בויאן (שנהגו לסיים את מסכת מכות, על שם סיומה המדבר בבנין בית המקדש ובנחמתו של רבי עקיבא "עקיבא ניחמתנו").

אכילת בשר ויין בסיומים
היו שהתירו לאכול בשר ולשתות יין בסעודות סיומי המסכת, אך היו מן הפוסקים שקבעו שלגבי בשר ויין בשבוע שחל בו תשעה באב (ולנוהגים מראש חודש אב – אזי כבר מראש חודש), אסור להזמין לסעודה אלא למניין מצומצם, מלבד הקרובים ובעל המצוה ואשתו ובניו, והשאר – יאכלו מאכלי חלב.

האדמו"ר החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, שהנהיג את הדבר בחסידות חב"ד, היה נוהג לעשות סיומי מסכתות בכל יום מ"תשעת הימים", אף בלא סעודה בבשר ויין לאחריהם[5].


סיומים ביום תשעה באב
במספר חסידויות נהגו לערוך סיומי מסכת גם ביום תשעה באב עצמו:

רבי ישראל אלתר, בעל "בית ישראל" מגור, נהג לסיים את מסכת תענית בתשעה באב סמוך לצאת הכוכבים
חסידי חב"ד נהגו לסיים את מסכת מועד קטן[6].
רבי יצחק מקוטנא נהג לסיים את מגילת איכה בתשעה באב, ולאכול בליל מוצאי תשעה באב בשר על סמך סיום זה.

סיומים לאחר תשעה באב
יש מן החסידויות שנהגו לסיים מסכתות במוצאי תשעה באב, וביום י' באב, שבהם נמשכת עדיין האבלות על החורבן:

רבי חיים הלברשטאם, האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז.
חסידי חב"ד נוהגים לעשות "סיום" אף במוצאי תשעה באב"[7].
הרבי מליובאוויטש קרא באחת משיחותיו להמשיך ולערוך סיומי מסכת גם במהלך הימים עד ט"ו באב[8], .

תודה רבה
"בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים בנביא" - אתמול במפטיר קראנו על אליהו הנביא, על מלאכים א', סיפורו של אליהו הנביא שרצה להתאבד בגלל שהוא חשב שהוא כשל בתפקיד וה' לא נתן לו.