הביטוי המעשי להשגחת ה' F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

במסכת ברכות אומרת המשנה בפרק ט':
"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה".
הגמרא אומרת על כך בדף ס' עמוד ב' (בשם ר' עקיבא):
"לעולם יהא אדם רגי לומר: כל דעביד רחמנא, לטב עביד" (כל מה שעושה ה', הריהו לטובה).
כלומר, שיחנך אדם את עצמו כך שירגיש:
א.שכל מה שקורה לו, הוא מאת ה'.
ב.שהכל לטובה (גם אם לא תמיד נראה הדבר לנו במבט ראשון).

ומספרת הגמרא על ר' עקיבא, שהלך בדרך, ומכיון שראה שמחשיך, רצה ללון בעיירה הקרובה.
אולם, איש לא הזמינו ללון.
מובן שהצטער ר' עקיבא על כך, אולם הוא אמר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" (הכל לטובה. אם כי אין ספק, שבאמרו זאת, הוא עדיין לא הבין במה זה לטובה. אולם הוא האמין שכך יהיה).
הלך טחו בשדה, לא הרחק מן העיירה. כל רכושו היה:
חמור - כדי לרכב עליו, ולהניח עליו את מטלטליו.
תרנגול - כדי שיעיר אותו בבוקר.
נר - כדי שיוכל ללמוד לאורו.
והנה, כבר בתחילת הלילה, התחילה לנשוב רוח חזקה, וכבתה את הנר.
לא יכול היה ר' עקיבא ללמוד, והוא נשכב לישון.
באמצע הלילה בא חתול וטרף את התרנגול. כעבור זמן מה הגיח לפתע אריה, וטרף את החמור. נשאר ר' עקיבא שוכב, ללא חמורו וללא התרנגול.
יתכן בהחלט שהרהר ר' עקיבא בליבו: "מה יהיה? איך אוכל להמשיך מחר בדרכי?".
אולם בהתאם לעקרונותיו, אמר: " כל דעביד רחמנא לטב עביד".
והנה, לפנות בוקר, שמע ר' עקיבא המולה רבה וצעקות מן העיירה, אשר בה רצה ללון. מתברר, ששודדים התנפלו על העיירה, ולקחו את יושביה בשבי.
עכשיו הבין ר' עקיבא, שהכל היה לטובה:
אילו היה נרו דולק, היו מגלים אותו השודדים, והיו מתנכלים גם לו.
וכן - אילו היה חמורו נוער, והתרנגול היה קורא, היו מגלים אותו.
הכל היה אפוא לטובה !!!!!!!
אדם לא-מאמין היה אומר: "הלך לי..." "איזה מזל!!" "במקרה ניצלתי".
אולם תגובתו של ר' עקיבא הייתה: "כל דעביד רחמנא....".
הוא חינך את עצמו להאמין שהכל מאת ה', ולטובה!
שום דבר אינו קורה במקרה. הכל מכוון מאת ה' !

אין הגמרא מספרת לנו סתם סיפורים. לא כל מה שקרה, מסופר. מסופר רק מה שצריך לשמש לנו מסר חינוכי, והמסר הוא, כמובן, שגם כאשר נמצא אדם בצרה, יחנך את עצמו, שכל מה שקורה לנו, הוא מאת ה'!!!!

ענק כול הכבוד תמשיך לחדש לנו תודה

תודה כל הכבוד...