ולא תתורו F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד


"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם" (טו, לט) "העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות" (רש"י)
דברי רש"י אף שנכונים הם מצד המציאות – שחמדת הלב מתעוררת בעקבות מראה העיניים מכל מקום, נסתרים הם מן הפסוק שמקדים "לבבכם" ל"עיניכם".

ותירץ הגר"א מישקובסקי זצ"ל, שאכן גם דברי הפסוק וגם דברי רש"י צדקו יחדיו. העין אמנם רואה תחילה ובעקבותיה הלב חומד, מכל מקום העין עצמה אינה רואה אלא מה שהלב רוצה לראות.

לפי זה מתפרשים דברי הפסוק כך, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" ראיית הציצית תעלה בזכרונכם את כל מצוות ה' "ועשיתם אותם" כתוצאה מכך: "ולא תתורו אחרי לבבכם וגו'" כלומר – עשיית המצוות מחנכת את האדם שלא רצון הלב ינחה את העיניים ויאמר להן מה לראות, אלא רק רצון ה', אשר "קדשנו במצוותיו וציוונו" הוא הקובע בכל מהלך חיינו, ובין השאר מורה להיכן להפנות את מבטי העיניים.

וזה מה שאמרו חז"ל בכמה מקומות: "צדיקים לבם ברשותם, רשעם הם ברשות לבם". אם העיניים מושפעות מרצון הלב- הרי שמדובר כאן באדם הנתון ברשות לבו. וכנגד זה מי שעיניו אינן הולכות בעקבות הלב אלא לפי רצון התורה – עליו ייאמר שלבו ברשותו.

בתחילת פרשת קורח (פסוק ז') אומר רש"י : "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו וכו'. אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום. לכך וכו'". לפי דברינו אפשר לומר ש"עינו הטעתו" היינו אותה עין המודרכת על ידי רצון הלב. אילו לא היה מסתכל על עתידו מבעד לעינו, אלא היה מבטל תחילה את דעתו ורצונו בפני רצון ה' לא היה מגיע ל"שטות זו".


לעוד מאמרים

http://www.haravpinto.com/category.php?id=1

תודה צדיק

יפה מאוד