*** הלכות חשובות ביותר ליום טוב - בישול וכד'*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

ליקב"ו בשם כל ישראל
ילקוט יוסף סימן תצ"ה
א. מוקצה אסור ביו''ט אפילו מה שמותר בשבת, כגון קליפות (של פירות) שראויים למאכל בהמה ועוף. ועצמות הראויות לכלבים, שמותר לטלטלן בשבת, אף על פי כן אסור לטלטלן ביו''ט. ולא יניחם בצלחת ריקה, שהוא כמבטל כלי מהיכנו, שאסור לטלטל הכלי עם הקליפות שבתוכו במשך כל היום, אלא יניח תחילה בצלחת חתיכת פרי או פרוסת פת, ואח''כ יתן לתוכה הקליפות או העצמות. אבל קליפות שאינם ראויות למאכל בהמה, כגון קליפי אגוזים ושקדים אסורים בטלטול גם בשבת. ומותר לטלטל אח''כ הכלי שבתוכו הפרי או הפרוסה עם הקליפות והעצמות כדי להשליכן לאשפה, שהכלי נעשה בסיס גם לדבר המותר. (ילקו''י ה/תנו)
ד. מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, ולכן אם הניחו אבנים או ארנק של כסף על פירות, מותר להוציא המוקצה כדי ליקח הפירות מתחתיהם. וכן מותר לגרוף גחלים ואפר מהתנור כדי לאפות בו, אף שהוא גם מכבה הגחלים, שמותר לכבות לצורך אוכל נפש.

ילקוט יוסף סימן תק"ב
א. אסור להוליד אש ביום טוב, לפיכך אין מוציאין אש מן האבנים או מן העצים, שלא הותר ביום טוב להבעיר אלא מאש מצויה. ולכן אסור להדליק גפרורים ביום טוב על ידי חיכוך בקופסת הגפרורים, שהרי הוא כמוליד אש ביום טוב. (ילקו''י ה/תסו)
ב. אין לגפרורים דין מוקצה ביום טוב, כיון שראוי להשתמש בהם על ידי הדלקה מאש מצויה. (יבי''א ב/כז סק''ד. יחו''ד א/לג)
ו. ראוי להחמיר שלא לקחת ביום טוב נייר שכתוב בו אותיות ולהדליק ממנו מאש לאש באופן שאפשר להדליק בלא זה. ויש אומרים שאין בזה משום מוחק האותיות. (יבי''א ה/לט ס ק '' ה)
ז. אסור להדליק חשמל ביום טוב, מפני שהוא כמוליד אש ביום טוב, וכמו כן אסור לכבות החשמל ביום טוב.
ח. אין ספק שמצוה רבה להזהיר את הרבים מחומרת האיסור של נהיגה ברכב או באופנים גם ביום טוב, הן לנהג והן לנוסעים ברכב, שיש בזה כמה איסורים. (יחו''ד ג/לו)

סימן תק"ג
א. אסור לאפות או לבשל מיום טוב לחול, ואפילו למוצאי יום טוב אסור, ואפילו מיום טוב לשבת אסור לבשל בלי עירובי תבשילין, וכן אסור לבשל מיום טוב ראשון ליום טוב שני, אפילו בשני ימים טובים של ראש השנה, ואפילו דבר שאינו מלאכה, רק טירחא בעלמא כגון הדחת קערות וצלחות. (ילקו''י ה/תע)
ג. אשה שעבדה ובישלה מיום טוב לחול, בין שעשתה כן במזיד, בין שעשתה כן בשוגג, לצורך חול בלבד, בין שעשתה על ידי הערמה, התבשיל מותר באכילה. (שם)

סימן תק"ד
ה. מותר להשתמש בתרופות ביום טוב גם למיחוש בעלמא, חוץ ממשחה שאין למשוח ביום טוב. (ילקו''י שבת ד/ד עמ' קלח)

סימן תק"ה
א. אסור לסחוט זיתים וענבים ביום טוב, שהוא כמפרק דהוי תולדה של מלאכת דש. וכן אסור לסחוט תותים ורמונים, תפוחי זהב, ואשכוליות, וכל שאר פירות העומדים למשקים, (אבל לימונים מותר לסחוט). ואפילו לסחוט תפוז על סוכר אסור. אבל לסחוט על אוכלים באופן שרוב המשקה נבלע באכל מותר, שמשקה הבא לאוכל נחשב כאוכל. (ילקו''י חלק ה' עמוד תעב)

סימנים תק"ט-תק"י
יב. מותר לברור ביום טוב לצורך בו ביום, אף על פי שאינו לצורך לאלתר. וכאשר המאכל מרובה והפסולת מועטת, יברור הפסולת מתוך האוכל. וכאשר הפסולת מרובה, יברור אוכל מתוך פסולת, כדי למעט בטירחא ביו''ט. ואפילו היה אפשר לו לברור מערב יום טוב ולא בירר, מותר לברור ביו''ט. וכל זה ביד, אבל בכלי כגון בטבלא או בנפה או בכברה אסור לברור. (שם)

סימן תקי"ד
א. אסור לכבות ביום טוב, ואפילו מקצת כיבוי כגון להוריד ולהנמיך את הפתילה של מנורת הנפט או של הגז, אסור.
וכן בכירים של גז, מותר מעיקר הדין להקטין את האש כשעושה כן כדי שהתבשיל לא ישרף ולא יתקלקל. ואפילו אם יכול להדליק אש אחרת קטנה מזו, מותר להנמיך אש זו. אבל להנמיך את האש לצורך הפסד הגז אסור. ואסור להנמיך פתילה דולקת אף אם כוונתו למנוע שריפת האוכל.
ג. אף על פי שאסור לכבות הגז ביום טוב, מותר לכבות הגז על ידי גרמא, באופן שימלא קומקום קטן של מים על כל גדותיו, ויניחנו על האש עד שירתח, ויגלשו המים על ידי רתיחתם וישפכו על האש ויכבוה. ולאחר הכיבוי יכול לסגור הכפתור של הגז או את ברז הבטחון למנוע זדימת והתפשטות הגז. אבל אין להתיר לסגור את ברז מיכל הגז, כדי שלא יוסיף לזרום גז אל תנור הגז. והמים שרתחו לאחר כיבוי הגז ישתמש בהם לשתיית קפה או תה וכיוצא, כדי שיהיה בישולם לצורך אוכל נפש.
י. יש להיזהר שאחר שסיים להדליק מגפרור בוער (שהודלק בהיתר מאש מצויה) לא ישליכנו בתנופה הגורמת בודאי כיבוי ביו''ט לגפרור, אלא יניחנו בנחת על הרצפה. והוא הדין לסיגריה בוערת שלא ישליכנה בתנופה הגורמת לכיבויה לאחר שגמר לעשן ממנה. (ילקו''י ה/תצב)

סימן תקי"ח
א. הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, וכן העברה ברשות הרבים מותרת ביום טוב, שמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה גם שלא לצורך אוכל נפש. אבל צריך שיהיה קצת צורך בדבר. ומותר להוציא שעון מרשות לרשות ביום טוב בין שעון יד בין שעון כיס. (ילקו''י ה/תצג)
ג. גם בזמן הזה מצוה מן התורה לקיים מצות ''ושמחת בחגך'' באכילת בשר ושתיית יין. ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. ומצוה לשמח את הנשים בראוי להן, דהיינו בבגדים ותכשיטים נאים, ואת הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים מגדנות וממתקים. (יחו''ד ו/לג)
ד. אסור לטפח (מחיאת כפיים) ולרקד ביו''ט, זולת בשמחת תורה שהתירו לכבוד התורה. (יבי''א ג/כב סק''ה)

סימן תקכ"ט
א. ראוי ונכון להחמיר בקידוש ליל יו''ט כקידוש של ליל שבת, שהוא מן התורה, שפוסקים רבים סבירא להו שהקידוש בליל יו''ט הוא מן התורה, כמו הקידוש בליל שבת. (חזו''ע א/ב)
ב. כבר פשט המנהג בכל תפוצות ישראל לעשות קידושא רבא בשחרית, ביום טוב, כמו שעושים בשבת. ואין לשנות. (יחו''ד א/כ)
ג. הנוהגים לברך בקידוש היום ביום טוב, (של פסח) ברכת אשר בחר בנו מכל עם וכו', עליהם לבטל מנהגם, ויש ללמדם שלא לברך בקידוש היום אלא ברכת הגפן בלבד, ואינם רשאים להוסיף דבר על ברכה זו. (יחו''ד א/כ)
ד. העיקר לדינא להחמיר שלא לטעום כלום קודם הקידוש בבוקר ביום טוב, וכל שכן שיש להחמיר בזה בליל יום טוב. (יבי''א ב/יט סק''ד ח. חזו''ע א/ב)
ז. חייב אדם לאכול פת ביום טוב בלילה וביום, ולכן אם טעה בברכת המזון ולא אמר יעלה ויבוא, אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה' לפני שיחתום בונה ירושלים, יסיים למדני חוקיך, ויחזור לומר יעלה ויבוא. ואם נזכר לאחר שסיים ''בונה ירושלים'', יאמר שם בשם ומלכות נוסח ברכה זו. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה, את יום טוב מקרא קדש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ואם התחיל ברכת הטוב והמטיב בהזכרת שם ומלכות, ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא מיד לאחר שאמר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יסיים: אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל וכו'. ואם לא נזכר עד שהתחיל בגוף הברכה. לעד האל אבינו מלכנו וכו', שוב אינו חוזר, ויסיים ברכת הטוב והמטיב.
שנזכה לשנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל!! מוצאי שביעית בן דוד בא

תודה..
שנה טובה.

תודה רבה