*** חידושים קצרים ויפים*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

מעביר על מדותיו

סיפר רבי חיים בן עטר בעל "אור החיים",מעשה בעשיר תקיף קרוב למלכות,שזילזל בכבוד תלמיד חכם אחד. פנה אליו ה"אור החיים" שימחול לעשיר ויעשה שלום. השיבו החכם: כבר תיכף ומיד לאחר מעשה מחלתי לו. ונימק פשר זריזותו: היות ובזוהר נאמר כי חטאים של ישראל מכבידים על כנפי השכינה. אם כן איפוא,כל רגע ורגע שלא אמחול לעוון העשיר הלז, הרי יש צער לשכינה מהכבדה נוספת שנגרמה בגללי,לכן מיהרתי לימחול לו, ועל ידי זה למנוע צער מהשכינה.
כששמע רבי חיים בן עטר את נימוק החכם נהנה מאד ושבחו.


פרשת שלח נאמר: ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (שלח טו-לח)

וכלל הוא בידינו, שהתורה לא השתנתה ולא תשתנה. ולפיכך חייב כל אדם להשריש בקרבו, כי עניין שמירת העיניים הינו הלכה ולא חומרה וחסידות. "אם היית יודע את גודל עניין "שמירת העיניים"" אמר אחד מהגדולים, "היית מתפלל קודם יציאתך לרחוב, שה' יצילך מחטא ראיות אסורות שהרי לו היו חלילה פצצות ברחוב, היית מתפלל. על אחת כמה וכמה שצריך לזעוק ולהתפלל על הפצצות הרוחניות המסובבות את הנשמה".

וכלל קבע לנו, רבינו החסיד. רבי מאיר אביחצירא זיע"א כי
השומר עיניו זוכה לזכור תלמודו. ומעשים רבים היו שבאו לשאלו עצה וסגולה לזיכרון. אמר להם הרב: הלא כתוב "ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ולמען תזכרו" – למען יהיה לכם כח הזיכרון.
שהרי אי אפשר להישמר ולהתגבר על אש יצר הראיה מבלי להפעיל אש נגדית, והיא אש התורה שנאמר "אש אוכלה" היצר בגימטריה 300 ואש בגימטריה 301 רמז לדבר שהתורה שנקרת אש גוברת על היצר.


רדיפת הכבוד

איתא במ' סנהדרין: "תפסו הקב"ה לירבעם בבגדו, אמר לו, חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו, מי בראש. אמר לו בן ישי בראש, אמר לו אם כך אינני רוצה".
וכתב במסילת ישרים שיצר הכבוד שולט על האדם יותר מכל התשוקות והמדות שבעולם. ויכול האדם לכבוש יצרו על שאר התאוות, אבל יקשה עליו מאד לוותר על כבודו, כי איך יסבול ויראה את עצמו פחות מזולתו. ועל זאת נכשלו רבים כירבעם שלא נטרד מן העולם הבא אלא בעבור הכבוד.

עד כדי כך גדולה תאוות הכבוד שהאדם איננו מבדיל בין כבוד אמיתי לבין כבוד מדומה שגם בשעה שנעשה מעשה שכביכול נראה ממנו שמכבדים אותו הה שמחתו גדולה אף שבליבו אין ספק והוא יודע שלא היה כאן שום מעשה כבוד לגביו.

כמה צריך האדם להזדרז לתקן מדה זו שכן כמה הפסד יש לו ממנה והיא המדה המפסידה ביותר לבן תורה להתעלות בלמודו כי פעם הוא נמנע מלשאול מחבירו את הדבר הקשה לו שמא חלילה יתמעט כבודו. ופעם הוא חושש לבקש את חבירו ללמוד אתו ביחד כי אינו לפי כבודו וכך הוא מפסיד נצחיות בעבור חשבונות של הבל (?).
לעומת זאת בל ישכח אדם שכל מלחמת הכבוד היא רק לגבי עצמו, לא כן הדין לגבי הזולת, כאן מצווה האדם לכבד את חבירו ולחפש בו את המדות והמעלות הטובות והמיוחדות שכן בשעה שיכיר בהם יוכל לכבד את הזולת כבוד אמיתי על פי מעלתם האמיתית ודבר זה (?) אדם כנאמר: "מבשרו יחנה כל אדם". כשאדם חפץ כבוד לעצמו הרי הוא יוע בבירור גמור כמה כבוד מגיע לו(?) דרוש לו.


לעוד סיפורים וחידושים
http://www.haravpinto.com/category.php?id=18&page=1

WOW , ישר כוח!

תודה רבה רבה

אשרייך!!!.. תודה רבה=]

תודה נשמה אשרייך!!