אז.... תשמור לי חיבוק?... F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בערך, המשך לכל האשכולת האלה שלי:

viewtopic.php?f=7&t=262338&p=7169635#p7169635

viewtopic.php?f=7&t=262719


שוב, אני אומר, אל תגיבו בשטויות! אין כוח לקרוא! אז לא להגיב!


יש את אלה שנאהבים, בכל דקה, בכל שניה.
יש את אלה, שתמיד מתאכזבים, אבל אף פעם לא מבינים שהכל, באשמתם.
יש כאלה, שאוהבים, אבל מוותרים.
הם לעולם לא ידעו על מה וויתרו. זה הקסם, ומי שקורא את זה,
חושב , מה הקסם בזה?
יש כאלה שחיים את זה. הלא נודע, ה"גורל" , אולי, זה הקסם.
יש כאלה, שכל החיים שלהם לא ישכחו את אותו אהוב יקר, שלצערך,
תמיד יהיה נאהב בתוך תוכך.

והינה, שוב אני כותבת לתוך הבוקר.
מוזר, פעם , לא הייתי מסוגלת לכתוב.
והינה הבוקר הגיע, וכולם שוב מתעוררים.
והינה אניי "מתעוררת" שוב עם אותה תחושת מחנק.
אותה תחושה שכבר הכרתי. שלפתה אותי חזק חזק.

מבחינתכם, זה כאילו חרוט לי על המצח.
אבל, אני לא רוצה לומר.
אשאר עם זה לנצח.

יש לי סוד, אף אחד אותו לא יודע.
הוא ממש לא ורוד.
אבל, הוא מאוד פוגע.
כן , כן! יש לי סוד, והוא נוצר אותי זמן רב.

לאט לאט הוא מכאיב לי עוד ועוד..
הוא מסתורי, וקצת מורכב.

מתהלכת בבית, הלוך ושוב, משתדלת לחשוב בצורה חיובית.
ושוב תמיד משכנעת את עצמי שיהיה טוב,
וכולם מסביב, משכנעים כיפליים.

משכנעת את עצמי, שכך , אולי אל נפשי יום אחד אוכל להביט.

מעניין אותי, האם זה כמו בטלנובלות.
שבאמצע היום אתה מסתכל על הפלאפון שלך
ואני על שלי.
ובסוף...
שנינו נתקשר, אך, הפעם, לא אליי או אליך.

ורק רציתי לכתוב משהו.. אתה יודע,
להגיד משהו שיש לו משמעות..
שישנה משהו.
אבל, מה זה משנה בעצם? מה שיש לי להגיד, אני אף פעם לא אומרת.
ואם תקרא את זה, תגיד "נכון, זאת הבעיה העקרית שלך"
אז אני מנסה להגיד, או לפחות לרשום.
אבל, אני הולכת לאיבוד בתוך מבוך של מילים.
רק שהפעם, אתה לא תיהיה פה כדי להראות לי את הדרך.

אין לי דמעות.....
מוזר נכון?!!
גם אני חשבתי שלעולם לא אפסיק לבכות.
אבל זה הפסיק מתי שהוא.
אין לי דמעות, הם נגמרו.
רק, עצוב לי נורא.
עצוב זה בסדר, זה משהו כזה כשמצחיקים אותי, העיניים לא אדומות.
הם רק עצובות, אבל זה בסדר, כי את זה, אף אחד לא רואה, חוץ מימך.

חשבתי לרגע שכבר ניהיית עיוור, לא מצליח לקרוא אותי.
ולפעמים נדמה כאילו צריך לשים לך את המשקפיים, שאתה כל כך שונא.

אבל אתה רואה מצוין.
זו אני שלא מצליחה לקרוא אותך.

לא ישנה טוב בלילות האחרונים, אני לא יודעת אם זה בגללך.
רק יודעת, שאני הכי צריכה אותך.
רק שהפעם, אני יודעת שבירור, לא כחבר, אלה כידיד, זה שתמיד הבין אותי.
וזה לא משנה איזה שטות אני אומרת, או רושמת, אתה תמיד תבין.

הרגשתי כל-כך אשמה, וכל-כך לא בסדר, היו לי חודשים קשים.
הרגשתי שהרסתי משהו טוב. שדחפתי אותנו מעבר לקצה.
ואז הבנתי שזה טיפשי, שאנחנו צריכים להיות בטוב וברע.
שלפעמים כואב ביחד... שזה בסדר. שזו בעצם חברות אמיתית.
ואם זה מה שהרחיק אותך. כנראה כדי שתשים שידורים חוזרים
של סרטים מצוירים, שם הכל תמיד פרפרים וחיוכים.
ואני, אני כנראה לא נסיכה אמיתית.

אז אני, באמת שהבנתי,
הסתכלתי עליך וידעתי שזה פשוט ככה.ואולי ככה עדיף.
לכמה רגעים לשמוע רק את המחשבות שלך בראש.
לכמה רגעים לחשוב פעמיים אבל לא שלוש.
לכמה רגעים לשכוח.
אז הנה, אני מבינה.
אבל לא שוכחת. זה בסדר, נכון?

אמרת לי שאני תמימה.
ואני ישר חשבתי שאולי זו הדרך שלך לרמוז שהכל היה שקר.


תיק תק
תיק תק
פצצת ההרס העצמי שלי לא שוקטת.


אני כל הזמן מחפשת, חופרת עמוק עד שיורד דם.
אומרת שאולי זה היה קל יותר אם זה היה רע אבל.. זה שקר.
אני פשוט מפחדת מידי לא להיות הבעיה.
וכשאני לא הבעיה אני גם לא הפיתרון.
מה הפתרון?
מצאת אחד?
אולי באמת אתה פשוט אתה .
ואני צריכה לוותר כי אין פתרון אם טוב לך עם זה.

איש יקר אמר לי להלחם עליך.
שקלתי לרגע להכין שריון וחרב מסיכות ביטחון ואטבי כביסה.
ואז הבנתי,
כמה זה טיפשי.
כמה לפעמים אני נותנת לעצמי להיסחף ברגע שמבעיר את הפינות החשוכות...
שזועקות לקרב.
יש ימים שאי אפשר לנצח ויש לילות שמתרגלים.
ויש את הרגעים האלה של ההשלמה שאולי עדיף ככה.
לכל דבר יש סיבה
כי לכל אחד יש תרוץ.
אז אני מניחה את החרב בצד ומתיישבת קצת בצל לנוח.
לדברים יש נטייה לקרות מעצמם בעיתות שלום.
ודיי שלום לנו.
ואני, אני לא יכולה להכריח אף אחד לרצות לחבק אותי בלילה.

מעניין אם זה קשה לך כמו שזה קשה לי.
החלל הזה שנפער בבועה שלי.
הוא נפער בשלך?
מעניין אם זה קשה לך...
חתיכות הפאזל החסרות פתאום בתבנית הנוכחית.
החלקים מתחלפים תמיד, לא הכל תואם, לפעמים זה יושב בערך.
אני לא בטוחה איך ישבת.
אני רק בטוחה שבלילה בפוך, אפילו שזה הפוך שלי...
ואף אחד לא נוגע בו. אתה חסר לי.

לא יודעת.
אני פשוט לא יודעת.
אתה מבין?
אני שואלת את עצמי שאלות
ואז אותך שאלות
ואין לאף אחד תשובה
ואתה בכלל תתחמק בחיוך המתוק שלך ואיזו בדיחה
ואני ארגיש גם בלי רצון, את השרירים הקטנים בצידי השפתיים, נמתחים למרכז הלחיים...
זה,
זה לא קל לי.

פשוט בא לי...
לקחת אוהל וללכת לישון בים.
אתה יודע, סתם...
אוהל ושמיכה ואולי איזה יין טוב.
לשבת ולהקשיב לגלים, לשמוע אותם מתמזגים עם פעימות הלב, באיזה לילה של רוח עייפה.
הסתכלת עליי פעם ישנה?
כאילו, באמת. עצרת לרגע והסתכלת עליי, בחנת את האופן שבו החזה עולה ויורד, את תווי הפנים שלי, את האופן שבו השיער נופל על המצח, אם אני נוחרת..
זה מוזר, אבל היו לילות שהיית נרדם והנשימות השקטות שלך היו מרגיעות אותי... והייתי מביטה בך ומחייכת.
אתה יודע, חיוכים קטנים. ובאיפוק קטן פשוט מנשקת אותך לרגע,
והופ, אתה מתעורר.. ושוב החיוך הכובש הזה שלך גנב את כל ההצגה.

ואתה אמרתי לי ש.. אנחנו צוות טוב!
ואתה אמרת לי ש... אני לא אפטר ממך כל-כך מהר.
אולי זה משהו כזה שאומרים.
למרות שאתה יודע שאני טובה בלא לשחרר, יש שני צדדים לחבל.
מה עשית עם שלך?
כי אני באמת כבר לא מצליחה לקרוא אותך, לראות אותך, ויותר מהכל
להבין אותך.


הלב שלי אומר,
שאני מתגעגעת לשלוח לך הודעות באמצע הלילה...
שמספרות לך באותיות מוגבלות מספרית,
כמה אני מתגעגעת.
אז מה בעצם הלב שלך אומר לך ילד?

"בת ימי שלי..."
תשמור לי חיבוק........?

עוד לא שמתי לב וכבר הגעתי לסוף..כמה פעמים כבר אומר לך שאת מוכשרת ואת כותבת ממש יפה
כלכך אמיתי..אבל משום מה, גם אם זאת לא הכוונה..זה תמיד מעציב אותי איכשהו..
לילה טוב..יהיה בסדר בע"ה.

אני מצטערת יפתי..

אני בכללי לא אוהב לקרוא דברים ארוכים אבל דברים כאלה אני יכול לקרוא עד הסוף מבלי לשים לב ...

נחמד אהבתי רק רואים שיש משהו לא בסדר,כאילו שיש אמת שאת מסתירה יותר נכון משחקת אותה ככה ...

אך מורני מורני

יש לי דיבור איתך ...

הצבא קילקל אותך
מבאסת יותר מתרנגולת שיולדת

ארתין תודה רבה מאמי!

אךך מתני מתני

טל מאמי, תמיד יש לנו דיבור

חחח דור נשמה, מה הקשר לצבא?
ומי אמר לך שאני מבועסת?

חחחחחח מי יש לו כוח לקרוא את כל זה
קראתי שורה או שתיים דחילראבק מה לי ולזה חחחחחחחח
הפורום זה נהפך לפורום טורים או מה שזה לא יהיה

הפורום הזה הפך לפורום מסריח רק בגלל אנשים כמוך אדון נסיך כחול.
כי אם היית באתמ קורא את 2 השורות הראשונות לא היית מגיב
כי ביקשתי שמי שיש לו תגובות כאלה שלא יגיב פשוט.

ואווו יפה שלי שתיהיי בריאה=]]
ממש אבל ממש אבל ממששש יפה:)
מוכשרת קטנה שלייי
כבר אין מילים לתארר חח מואאאהה=]]

אני רק שואל...
איפה הבן זו-נהההה הזההההה שעשה לך ככהההההההההההההההה??????

את כתבתת?

גל

אורטל תודה רבה מדהימה אחת!

חנצווו יהיה בסדר נשמתי..

איתמר , כן למה?