***הרב עובדיה יוסף*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

הרב עובדיה יוסף נולד בבגדד בשם עבדאללה יוסף כבכור למשפחת עובדיה, שעלתה לארץ בעודו ילד בגיל 4. מנעוריו התבלט בגאונותו ובלהיטותו לתורה. עם נישואיו שינה את שם משפחתו ליוסף. למד בישיבת פורת יוסף, ובגיל 20 הוסמך לרבנות ודיינות על יד הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. לפני קום המדינה, בהיותו בן 26, הוזמן למצרים על ידי הרב אהרון שוויכה, לשמש שם כרב בישיבת אהבה ואחווה, וכראש אבות בתי הדין במצרים. הוא שהה במצרים שלוש שנים, גם תוך כדי מלחמת העצמאות. הוא סירב להיעתר לדרישת השלטונות לדבר סרה במדינת ישראל.

מששב לארץ שימש כדיין בערכאות רבניות בפתח תקווה ובירושלים (1958-1965). ב-1965 היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. מ-1968 שימש רב ראשי בתל אביב. יצירתו התורנית שו"ת יביע אומר זיכתה אותו בשנת 1970 בפרס ישראל לספרות תורנית. בטקס הענקת הפרס סרב ללחוץ את ידה של ראש הממשלה גולדה מאיר כיוון שהיא אישה ודבר זה מנוגד להלכה. דבר זה הוביל לסערה ציבורית והיו שקראו לשלול ממנו את הפרס.

ב-1973 נבחר לראשון לציון, במקומו של הרב יצחק נסים. הבחירות נערכו בהתאם לחוק חדש אשר הגביל את כהונת הראשון לציון לעשר שנים ומנע מהרב נסים להתמודד לכהונה נוספת. חוק זה עמד בסתירה למנהג הרווח ביהדות על פיו רב נבחר לכל ימי חייו. הסכמתו של הרב יוסף להתמודד בנסיבות אלו נחשבה בעיני מקורביו של הרב נסים כהדחה שגררה טינה ארוכת שנים. הרב יוסף כיהן לצדו של הרב שלמה גורן, וגם יחסיו איתו היו מעורערים. מועצת הרבנות הראשית נשלטה בידי הרב גורן ולתקופת זמן מה אף החליט הרב יוסף שבשל כך אין טעם שיגיע לדיוניה כלל. בלחצם של החוגים החרדים הביע הסתייגות מפסק דין האח והאחות, אחר שבתחילה בירך עליו. בעקבות מלחמת יום הכיפורים נושא העגונות תפס חלק נכבד בפסיקותיו של הרב יוסף כראש אבות בתי הדין; ואז ניכר כוח דהיתרא שלו, בצירוף ספקות שונים ובבקיאות בספרות אחרונים ענפה.

לאחר תום הקדנציה שלו נאלץ לעזוב את כהונתו בתפקיד הראשון לציון, והכהונה הועברה לרב מרדכי אליהו, למרות שהיו שקיוו שהחוק ישונה שוב כדי לאפשר את המשך כהונתו. מהלך זה גרם למתח ועוינות בין מחנות הרבנים; כפי שהיה בחילוף בין הרב נסים לרב יוסף. לאחר שסיים את תפקידו המשיך לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול. במהלך כהונתו כדיין, החל לפעול גם ב"מועצת חכמי התורה" האחראית על מפלגת ש"ס. כנגד מצב זה, של פעילות פוליטית על ידי דיין בבית הדין הרבני, הגישו חברי הכנסת יוסי שריד ויאיר צבן עתירות לבג"ץ, שבעקבותיהן נאלץ הרב יוסף לפרוש מתפקידו כדיין, בספטמבר 1998.

באפריל 2005 פורסם כי חברי החזית העממית לשחרור פלסטין תיכננו להתנקש בחייו של הרב יוסף. ניסיון ההתנקשות סוכל על ידי השב"כ.