***כמה פסוקים יפים מספר קהלת*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך - קהלת י"א, י'

על פי השקפת היהדות הכעס הינו מידה שיש להתרחק ממנה עד הקצה האחרון. יש מידות רבות שיש להגיע בהן אל "מידת המיצוע", ללכת בשביל הזהב האמצעי. מידת הכעס שונה בתכלית, היא מקור של רעות רבות, ולכן יש לרחק אותה לחלוטין.

הרמב"ן באיגרתו המפורסמת קובע: "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תנצל מן הכעס, שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם".
היחס הנעים, המתחשב, בכל הנסיבות ובכל המצבים, הינו מפתח לקיומה של חברה אידיאלית, חברה שבה הכעס מורחק אל מחוץ למחנה.


וזכור את בוראיך בימי בחרותיך - קהלת י"ב, א'

היהדות מגדירה את החיים בעולם הזה כימי תפקיד וניסיון. האמרה: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא", קובעת שהחיים כאן הם בבחינת מעבר. המטרה היא להגיע אל הטרקלין, אל העולם הבא, השוכן בסופו של הפרוזדור.

תפקידים וניסיונות רבים ניצבים בפני האדם לאורך שנות חייו. רגע אחד אינו דומה למשנהו ומצב מסוים שונה הוא מהמצב הבא. אחד מזמני הניסיונות העיקריים בחיים הם ימי הבחרות. שנים אלו מתייחדות בעוצמה שאינה חוזרת המציבה בפני הצעיר סיכוי גדול ביותר מול סיכון גדול מאד.
בשנים שבהן הלהט בשיאו, היצרים לוהטים והאדם ניצב בפני עולם גדול ומושך, מוטל עליו לנתב את חייו בהתאם לצו האלקי.

"וזכור את בוראיך בימי בחורותיך". אותו בחור שבתחילת דרכו יכבוש לעצמו מסלול המוביל אל היעד האמיתי, גדולים הם סיכוייו שכל דרכו בחיים תשא אופי חיובי. תהיה זו העפלה בלתי פוסקת אל פסגת החיים, אל קרבת הבורא ואל קרבת תורתו, שהיא היא תכלית החיים.

סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם - קהלת י"ב, י"ג

האנושות כולה נרתמה למשימה אחידה. לאורך כל ימי חייו צובר האדם נכסים, עושר וכבוד. "ערכים" אלו הינם חזות הכל. לא אחת, כאשר "נקלף" אידיאלים, נגלה מאחוריהם את האדם הקטן המתבצר בפינתו ומשתדל להרחיב את האימפריה הפרטית שלו. לרוב, גם תנועות שחרור לאומיות וגם צעדים הומניטאריים מוכתבים על ידי אהבת האדם את עצמו.

הפסוק מדגיש שכל אותן מגמות, זמניות הן. כל הקשור אל החומר עתיד להתבטל. הזמן חולף במהירות, ולפתע האדם ניצב באחת התחנות האחרונות של חייו. במבט לאחור, כפי שהדברים נראים מאותה תחנת חיים, אובד ברקם של קניינים רבים. הריצה הבלתי פוסקת להישגיות, לצבירת ממון, לעמדות כח – כל אלו נראים עתה זניחים.

"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא" – יראת השמים ושמירת המצוות הן כל האדם. רק אותן נושא האדם בעת המעבר מהעולם הזמני והחולף לעולם הנצח. רק בזכותן זוכה האדם לשכר ולאושר נצחי, באשר "כי זה כל האדם".

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב, ולא יחטא - קהלת ז', כ'

היהדות לא טענה מעולם שגדולי האומה לא חטאו מימיהם. להפך, בעוד ששאר הדתות אינן מזכירות את חולשות מנהיגיהן ואת חטאיהם, התנ"ך, ספר הקודש של עמנו, מצביע לא אחת על העובדה שגם הצדיק עלול לטעות, אף הוא עלול, אמנם לעתים רחוקות, להיכשל בחטא.

ייחודה של היהדות בא לידי ביטוי בתחום שונה. ייחודה הוא ברצון לתקן את המעוות, בשאיפה לשוב בתשובה, בכמיהה לפתוח דף חדש.

"שבע ייפול צדיק – וקם". ההדגשה היא בקימה! נכון, אף הצדיק עלול ליפול, ולא פעם אחת בלבד אלא שבע פעמים, אך למרות בכל זאת הוא שונה מאחרים. הוא קם, מנער מעליו את אבק הדרכים, ממשיך לצעוד במעלה ההר, ובמשנה מרץ הוא משתדל שוב ושוב לעלות ולהשיג הישגים.

טוב אחרית דבר מראשיתו - קהלת ז', ח'

פעולות רבות לאין ספור לא הגיעו אל סיומן המוצלח. רצון טוב מוליך לא אחת לעשייה, להתחלה פעולה שמטרתה חיובית: להיטיב לנדכאים, להפיץ תורה ודעת ועוד.

אולם פעמים רבות נקטעות פעולות ברוכות אלו שעודן באיבן. כדי לסיים פרויקט בהצלחה יש צורך בנחישות, בדביקות במטרה, ברצון עז ובתפילה תמידית. אנשים רבים מתחילים לפעול, אך רבים מהם נכשלים ונסוגים לאחור, אף שבתחילה שאפו וקיוו שיצליחו במשימתם.

הפסוק: "טוב אחרית דבר מראשיתו" מטרתו להמריץ, לדרבן, לחזק את ידי העושים במטרה שיתגברו על כל המכשולים. "אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה". מי שמצליח להגיע לקו הסיום, הוא זה הראוי לתהילה. הוא זה שגבר על כל המכשולים, ויצא מנצח.

טובים השניים מן האחד - קהלת ד', ט'

בתחומים רבים ומגוונים מבכרת היהדות את חיי החברה על פני חיים בבדידות. ההוראה המפורסמת: "קנה לך חבר" מתייחסת למישורים רבים: עדיף ללמוד תורה בצוותא עם חבר מאשר ללמוד ביחידות. תפילה במניין עדיפה על פני תפילת היחיד, וכבר נאמר: "ברוב עם – הדרת מלך". כבודו של ה' מתעלה ומתקדש כאשר רבים מתכנסים לעבוד אותו יחדיו.

גם בתחום הנישואין באה לידי ביטוי חשיבות העשייה בצוותא. "לא טוב היות האדם לבדו". הבעל ואשתו משלימים זה את זה, ממלאים איש את חסרונו של רעהו, ופועלים יחדיו להקמת משכן לשכינה בתוככי ביתם.

הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר - קהלת ג', כ'

ניתן להתבונן על חיי האדם משתי זוויות ראייה. ההיבט האחד מתייחס למישור החומרי. 'אדם הראשון' נברא מן האדמה. אף שמו 'אדם' רומז לכך. גם אנו, צאצאיו, חיינו מתנהלים במסלול זה.

הפסוק אומר: "ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה". בסיומו של המסלול האדם שב אל העפר. הוא אינו מסוגל ליטול מאומה מן העולם. כל עמלו – מאמציו, חלומותיו ושאיפותיו - הכל נותר אחריו.

כך הם פני הדברים רק כאשר הגוף הוא חזות-הכל. לעומת זאת, מן ההיבט האחר, כאשר משאת החיים היא התעלות הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל, החיים אינם מסתיימים ברגבי העפר. עפ"י זווית ראיה זו לאחר המוות מתחיל השלב הבא של החיים, חיים של 'למעלה מן השמש', חיים שיש להם יתרון.

אוהב כסף לא ישבע כסף - קהלת ה', ט'

תופעת הרדיפה הבלתי פוסקת אחר צבירת הממון קיימת בעולם כולו. דומה שה'דלק', המניע את גלגלי העולם כולו, בנוי על הרצון לצבור רכוש. רעבון בלתי פוסק קיים בתחום זה, והאדם אינו שבע לעולם.

ההסתפקות במועט, ההשלמה בלב עם "מה שיש", וההודיה לבורא על הטובה התמידית שהוא מרעיף עלינו – כל אלו עומדות בניגוד לנטייה לרכושנות ולנהירה חסרת מעצורים אחר הכסף. מידות אלו קשה מאוד לקנותן. לעתים דרושה עבודת חיים כדי להגיע לאחת מפסגות מידת ההסתפקות במועט.

תכונה זו, של אהבת הרכוש נקבעה בליבות בני האדם כדי לנסותם. ה' מנסה אותנו כדי שנראה מהן השאיפות העומדות בראש מעינינו. ואכן, העומד בניסיון זה מתעלה ונחשב לאדם רוחני, אדם שהצליח לנתק את הכבלים שריתקו אותו אל החומר ושעבדו את רוחו באופן תמידי.

פששש יפה צדיקההההההה

אחחח שלמה המלך שלמה המלךךך

שכחת את התכלית של ספר קהלת

"הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים..."