*** כיוון אבריו בשעת התפילה *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

כשעומד אדם להתפלל תפילת העמידה, צריך שיכוין רגליו זו אצל זו, כאילו אינם אלא רגל אחת, כדי להדמות למלאכים שנאמר עליהם בספר יחזקאל (א', ז') "ורגליהם רגל ישרה", כלומר רגליהם נראים כרגל אחת.

וצריך שיהיו הרגלים סמוכות זו לזו באופן מוחלט, דהיינו שכפות הרגלים יעמדו זו לצד זו, בין מצד העקב בין מצד אצבעות הרגליים, אולם כמה מהאחרונים כתבו שדי אם הרגליים סמוכות זו לזו רק מצד העקב, ואין כל איסור אם אינם סמוכות גם מצד אצבעות הרגליים, וכתב הגאון רבי דוד יוסף שליט"א, שהמיקל שלא להצמיד את רגליו גם מצד האצבעות, יש לו על מה שיסמוך.

אם התפלל כשהיו רגליו מופרדות זו מזו, לדעת רוב ככל הפוסקים, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהתפלל, ולעומת זה, אם התפלל בישיבה ולא בעמידה כלל, אם יוכל אחר כך צריך לחזור ולהתפלל, ולפיכך, אם אינו יכול להתפלל אלא כשהוא יושב ורגליו סמוכות זו לזו, או כשהוא עומד ורגליו נפרדות זו מזו, עדיף יותר שיתפלל כשהוא עומד ורגליו נפרדות מאשר כשהוא יושב ורגליו צמודות.

בשעת התפילה צריך שיתן עיניו למטה, ואותם האנשים המביטים למעלה בשעת תפילתם, מלאכי השרת לועגים להם, וראוי לגעור בהם. ואמרו בזוהר הקדוש, העומד בתפילה צריך לכסות עיניו שלא יסתכל בשכינה, והפותח עיניו בשעת התפילה לא יזכה לראות את השכינה בשעת פטירתו, אלא מקדים ובא אליו מלאך המות, ואינו זוכה למות מיתת נשיקה. (ובספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי ז"ל (מגדולי חכמי צפת בזמן מרן ורבינו האר"י), הביא גם מספר רב המנונא סבא, שכתב שהוא מידה כנגד מידה, על אדם שמזלזל בשכינה בזמן התפילה ומסתכל לפניו, בשעת פטירתו כשהוא רוצה לצאת מן העולם במיתת נשיקה, על ידי ראיית השכינה, אינו זוכה לראות פני שכינה, וכמאמר הפסוק (בספר שמואל א' ב' ,ל') "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

מתוך אתר "הלכה יומית"
http://www.halachayomit.co.il/