מסר חשוב , זה לא רק לספורט זה למדינה בכללי F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

אנחנו חיים במדינה דמוקרטית!
תקראו את הכתבה




הסכנה האמיתית לדמוקרטיה
יום שישי, 9 בנובמבר 2007, 8:46 מאת: שלומי ברזל, הארץ


הפעם לא אוהדי בית"ר מאיימים על שלומנו, אלא דייני בית הדין של ההתאחדות, שעונשם הדרקוני מהווה כליאה מסוכנת של חופש הביטוי


בית"ר ירושלים, דווקא היא ודווקא בנסיבות שהביאו אותה לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, חייבת לערער על החלטתו הדרקונית אתמול של בית הדין של ההתאחדות לכדורגל שמצא אותה חייבת בדין, ולהילחם על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותו הבסיסית של כל אזרח כאן ליהנות מחופש ביטוי.


אין זה משנה עד כמה נגעלתם משריקות הבוז לרבין, או עד כמה הן גרמו לכם לחוש מאויימים. הדבר היחיד שצריך להיבחן, הוא אם יש באותן שריקות וקריאות עלובות איום הלכה למעשה. שאט הנפש שמביעים שלושת הדיינים, חיים אלחדיף, עמנואל סלע וישראל שמעוני, ראויה, אלא שהנימוקים שמעלים שניים מהם ודרכם המיתממת בפסק הדין, מטרידים ברמה המשפטית ומדאיגים ברמה החוקתית.


אלחדיף קובע בפסק הדין כי "אילו הארוע שקרה במגרש היה נגוע בניסיון פוליטי לא היינו מרשים לעצמנו להתערב בחופש הביטוי של הקהל הנוכח", אבל אינו מנמק כיצד התאפשר לו לקבוע נחרצות שאוהדי בית"ר ביציע לא בחרו להביע את דעתם הפוליטית על יצחק רבין ודרכו דווקא בשריקות בוז.


אלחדיף ממשיך לסבך את עצמו כאשר הוא קובע כי "מדובר בהתפרצות המונית של חלק ניכר מיושבי היציע שהיה מאוכלס באוהדי בית"ר, מאות במספר, בעניין שנחשב לקונצנזוס לאומי ולפגיעה באושיות קיומנו הדמוקרטי". קצת מוזר שמשפטן משכיל עדיין לא הפנים שהזכות לחופש הביטוי היא זו שמתירה לאדם למחות כנגד הקונצנזוס, המוטעה לדעתו, ואינו טורח לגבות את הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה בדוגמה מוחשית אחת. ובכלל, מה יעשה אלחדיף אם בעוד 30 שנה, למשל, כבר לא יתקיים אותו קונצנזוס; האם אז ייזכה את אוהדי בית"ר שישרקו בוז למשמע שמו של רבין?


"איש באמונתו יחייה"


הדיין סלע בחר בדרך הססנית עוד יותר. סלע העדיף להתמקד בשאלת הסמכות בלבד: האם לבית הדין יש סמכות לשפוט את בית"ר על פי סעיף 20 (י"ב). את המסקנה בהקשר הזה ניתן היה לקבל בתוך 20 שניות. ברור כי לבית הדין יש סמכות כזאת. מה שסלע בחר לעשות, הוא להתעלם מהקושיה הסבוכה יותר: שיקול הדעת של התובע, שלום אבן עזרא. סלע דווקא מצטט בהחלטתו כמה פסקי דין, אבל מקפיד שיעסקו אך ורק בעניין הסמכות.


ממשפטן כמו סלע צריך לצפות שייבחן את החלטתו אל מול אבני הדרך שהציבו השופטים אגרנט בפסק דין "קול העם" ואהרון ברק בפסק דין "שניצר (העיר)". שני שופטי בית המשפט העליון, שהשכילו להבין כי מעמד חופש הביטוי רובץ לפתחם, לא הסתפקו בקביעה אם לשר הפנים יש סמכות לסגור את עיתון קול העם ואם לצנזור יש זכות למחוק קטעים שלמים מכתבה שמבקרת את התנהלות המוסד והעומד בראשו. אגרנט וברק פנו לבחון את שיקול הדעת של מקבל ההחלטה, אחרי שקבעו כי פעל מתוך סמכות.


בעניין חופש הביטוי, אמרו, אין להסתפק בשאלת הסמכות בלבד וצריך להעמיד את שיקול הדעת במבחן "הקרוב הוודאי". רוצה לומר, אם לא ניתן להוכיח את מיידיות הפגיעה, עוצמתה וסבירות היתכנותה, לא ניתן להגביל את חופש הביטוי. אם מישהו היה מעז לטעון בפני שני ענקי המשפט הללו, כי הקובלנה היחידה נגד חופש הביטוי היא שהוא חולק על הקונצנזוס, סביר שהיה זוכה לסדרת חינוך. האם במדינת ישראל הדמוקרטית מותר לאדם להביע דעה רק בתנאי שהיא מסכימה עם הקונצנזוס ומחזקת אותו? האם אתם יכולים לשער בנפשכם מהי כמות האנשים שצריכים לעמוד לדין רק משום שהעזו להביע דעה חריגה?


הדיין השלישי, שמעוני, הוא היחיד מבין היושבים בדין שגילה אומץ לב ופיכחות משפטית, ובנימוקיו הוא מתאר עד כמה החלטת שני עמיתיו לדיון אינה בתחום הסביר. שמעוני כותב כך: "באשר עוסקים אנו בסוגייה של פגיעה בזכות יסוד, על מנת להתערב לא ראוי להסתפק בחשש גרידא אלא נדרש חשש ממשי וקרוב של פגיעה אשר רק הוא יצדיק התערבות מסוג זה...מהנתונים שהוצגו בפנינו לא יכולתי להגיע למסקנה שהסיטואציה הנדונה תוביל בוודאות קרובה לפגיעה". שמעוני מוסיף גם כי אין לו כלל מטרה, יכולת או זכות לקבוע אם שריקות הבוז מלמדות על הזדהות או אי הזדהות של השורקים עם ראש הממשלה הנרצח. "לעניין זה", הוא קובע בניגוד לעמיתיו, "איש באמונתו יחייה". מכאן קצרה דרכו עד לזיכוי בית"ר ירושלים.


קבוצת ספורט חיה רוב ימיה בתחום בו היא עוסקת. רק לעיתים נדירות נקרית בדרכה הזדמנות חד פעמית לקחת חלק משמעותי בעיצוב החברה בה היא מתקיימת. ראשי בית"ר ירושלים חייבים להבין שאסור להם להותיר את פסיקת בית הדין על כנה והם חייבים להביאה לערכאות גבוהות יותר. עם כל הכבוד לבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, אסור שהוא יהיה זה שיעצב מחדש את גבולות חופש הביטוי במדינת ישראל. על כך חייב להיות קונצנזוס.

אם אין לך מה להגיב אז אז אל תגיב בכלל.

תביא לי קישור לכתבה..

הלוואי שכולם יפנימו את זה כבררררררררררררררר
ויפסיקו לקבב ת'מוח על האוהדים של בית''ר..
שידברו כמה שבא להם, אנחנו הקהל מס' 1 בארץ!
ושיאכלו ת'לב שלהם כל השמאלנים..
מדינה דמוקרטית- כל אחד יעשה מה בזין שלו!!!
איפה ההתאחדות היתה כשהאוהדים של סכנין שרקו בוז כששרו את ההמנון?! אה?!
למה? כי זה אוהדי בית''ר? כי אנחנו "גזענים"? כי אנחנו אלימים?
שיישרפו כולם!
קנאים מסריחים, כמה רדיוסים שיתנו, כמה נק' שיורידו, כמה קנסות שיתנו..
בית''ר היתה ותישאר מס' אחת!
וגם השנה האליפות תהיה שלנו, עם כל השריקות בוז לרבין.

שבת שלום..

כל מילה זהב!

כן לגזענות!!!!!!!!!!!

אללה חיפה

דיייי אני לא רוצה לריב אבל עידן למה זה כדי שאתם תגידו שאתם מספר אחד ואנחנו(חיפה) יגידו שאנחנו מספר אחד ויתחילו המריבות?

בחייאת רבאק

מספיק לקרוא את השורה הראשונה מהכתבה , כדי להבין שלא מדובר פה על ביתר מדובר על זה שאנחנו מדינה דמוקרטית והמשאלנים מחסלים את הדמוקרטיה.

מה שתגיד

אביב מדברים על הדיינים של בית הדין נשמה לאו דווקא על אוהדי בית''ר..
מה שהיה יום ראשון זה כלום לעומת מה שהם עשו מזה.

במקום לבכות למה קיבלנו עונש הייתם באים להפגנה בהתאחדות עם כל כך חשוב לכם ביתר ירושלים

שישרף אמן התאחדות מושחטים כאלה

חחחחח אני עם טל !

כןן לגזענות !

טול* לא טל!