*** סדר ברכות הנהנין *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

סדר ברכות הנהנין

א - סדר הברכות נרמז במלים "מגע אש":
עייייייזות - "המוציא" "עייייייזות".
גפן - ברכה על יין.
עץ - ברכה על פרי העץ משבעת המינים או פרי העץ אחר אם אין משבעת המינים. ולהרמב"ם תמיד מברך על פרי שחביב עליו .
אדמה - ברכה על פרי אדמה משבעת המינים כגון חיטה שלמה לא מבוקעת או אחר.
שהכל - ברכה על מים וכדומה או ברכה על דבר שאינו יודע ברכתו.
ב - לדוגמא, אם יש לפניו עוגה ויין - קודם יברך "עייייייזות" על העוגה ואחר כך "הגפן" על היין. אם יש יין וזית או תמר יברך קודם על יין ואחר כך "העץ" פירות העץ.
ג - אם יש לפניו גם זית וגם תמר וגם יין יברך על היין תחילה ואחר כך על הזית ויאכל ממנו ואחר כך יאכל גם מהתמר אם רצונו בכך. בא"ח מטות א' .
ד - מפני מה עייייייזות קודמים לכל דבר? כיון שהם ראשונים בפסוק "ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש".
ה - מפני מה גפן קודמת לעץ? כיון שיין משבעת המינים, והוא דבר חשוב שנאמר עליו "ויין ישמח לבב אנוש", וקבעו לו ברכה מיוחדת "בורא פרי הגפן" לכן הוא קודם לכל הפירות. שם סע' ד ה
ו - מפני מה דבר שברכתו "בורא פרי העץ" קודם לדבר שברכתו "בורא פרי האדמה"? כיון שברכת "בורא פרי העץ" חשובה יותר. עיין משנ"ב ס"ק יא וכה"ח ס"ק יד .
ז - מפני מה כולם קודמים לדבר שברכתו "שהכל"? כיון שברכות אלו חשובות יותר שהן מבררות, שאינן פוטרות אלא מין אחד בלבד. ואלו ברכת "שהכל" ברכה כוללת הרבה מינים. עיין שם סע' ג .
ח - מברך על הפרי ה"קודם" רק כשרוצה לאכל ממנו, אך אם ה"קודם" נמצא על השלחן ואינו רוצה לאכל ממנו - לא מקדים לברך עליו. שם סע' ה, כה"ח ס"ק נג, משנ"ב ס"ק לא .
ט - כשמברך על ה"קודם", יש להקדימו אף על פי שהמאוחר חביב לו יותר.

קדימה לחטה

י - ברכת "המוציא" קודמת ל"בורא מיני עייייייזות", ושתיהן קודמות לברכת היין. ולכן בשבת ויום טוב כשמקדש על היין צריך לכסות את הפת "שלא יראה בושתו", שמקדימין לו ברכת היין. וכן בשחרית שמקדש ואוכל אחר כך מיני עייייייזות, צריך לכסות את עייייייזות בשעת הקידוש. עיין משנ"ב סע' רעא ס"ק מא וכה"ח ס"ק גן .
יא - אם יש בין פירות האדמה "שלוה" חטה שלמה קלויה או מבושלת שברכתה האדמה - היא קודמת לכולם, שכן חטה נמנתה בראש. שם סע' ה .
יב - אם אוכל פרי שלא בדרך הנאתו, כגון הכוסס חטה שאינה מבושלת - אין לה קדימה. ולכן חטה שלמה אפילו שמברך עליה "האדמה" אינה קודמת לפירות העץ. אבל לחם ועוגות קודמים לכל פירות העץ. שם .


קדימה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל

יג - בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב "כי ה' אלקיך מביאך אל־ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ־זית שמן ודבש". לכן, אם יש לפניו פירות עץ שונים, יברך על פרי משבעת המינים מפני חשיבותם. ריא סע' א .
יד - כל פרי מ"שבעת המינים" אפילו אינו חביב לו באופן אישי ואפילו הוא רק חצי פרי - הוא ראשון לברכה. רק אם אין פרי מ"שבעת המינים" - יברך על ה"חביב" מפירות העץ שלפניו, ואחר כך על ה"חביב" מפירות האדמה, ואחר כך על ה"חביב" שברכתו "שהכל". עי' בא"ח מטות א' .
טו - יש מעלה לפרי מ"שבעת המינים" רק אם נגמר בשולו של הפרי, אבל פרי שלא נגמר בשולו והוא בוסר - אין לו מעלה. עי' בא"ח מטות א' כה"ח ס"ק טו משנ"ב ס"ק כ .


קדימה בין פירות "שבעת המינים"

טז - אם יש לפניו כמה פירות משבעת המינים - צריך להקדים את זה שקרוב למלה "ארץ" בפסוק הבא: "ארץ חטה לחם ועוגה או תבשיל חיטים1- ושערה לחם שעורים2- וגפן ענבים3- ותאנה 4 ורמון 5 ארץ־זית שמן זיתים1- ודבש" תמרים2- .
יז - כיון שבפסוק זה כתובה המלה "ארץ" שתי פעמים, כל הנמצא אחרי אחת מהן הוא הקודם לברכה. נמצא לפי זה כי זיתים ותמרים קודמים לענבים וצמוקים, לפי שזיתים ותמרים הם ראשון ושני ל"ארץ" השני, וענבים הם שלישי ל"ארץ" הראשון. ולכן יברך לפי סדר זה: -1זיתים, -2תמרים, -3ענבים או צמוקים, -4תאנים -5ורמונים. שו"ע שם סע' ד בא"ח מטות א .
יח - אם יש לפניו חצי תמר ותאנה שלמה, יקדים את הפרי השלם אף על פי שהוא מאחר בפסוק. בא"ח מטות ה .


קדימה לפרי שלם או חביב לו יותר

יט - אם אין פירות עץ משבעת המינים יברך על פרי העץ השלם. ואם כולם שלמים יקדים לברך על הפרי החביב עליו. וכן כשיש לפניו פירות האדמה, יקדים לברך על הפרי השלם קודם, ואם כולם שלמים יברך על החביב עליו קודם. שם .

טעה בסדר הברכות

כב - אם בטעות ברך שלא כסדר הנכון - יצא ידי חובה ואינו חוזר ומברך.