הלכות לעשרת ימי תשובה ( לפי הספרדים ) F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

הלכות מתוך הספר "אוצרות יוסף" לעשרת ימי תשובה :

הלכה א: שינוי בחתימת "אתה קדוש" ו"השיבה שופטינו"‎
בתפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, בחתימת ברכת "אתה קדוש", במקום "ברוך את ה', הא-ל הקדוש" צריך לחתום "ברוך אתה ה', המלך הקדוש", לפי שהקב"ה מראה מלכותו ביושבו על כסא דין לשפוט את העולם, ו"מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ".‎

ובחתימת ברכת "השיבה שופטינו", במקום "ברוך אתה ה', מלך אוהב צדקה ומשפט", צריך לחתום "ברוך אתה ה', המלך המשפט".‎

הלכה ב: דין הטועה בחתימת "המלך הקדוש"‎
אם טעה בעשרת ימי תשובה וחתם "הא-ל הקדוש" במקום "המלך הקדוש" אז ינהג כך: אם נזכר ב'תוך כדי דיבור' (דהיינו תוך כדי אמירת המילים 'שלום עליך רבי'), ומייד תיקן ואמר "המלך הקדוש", יצא (דהיינו לא צריך לחזור). ואם נזכר לאחר 'כדי דיבור', חוזר לראש התפילה, כי שלושת הברכות הראשונות שבתפילה, ברכות השבח הן, ודנים אותן כברכה אחת, והטועה באחת מהן חוזר לראש התפילה.‎

ואם התחיל בברכה שלאחריה ואמר "אתה חונן", אפילו אם נזכר בתוך כדי דיבור ומיד תיקן ואמר "המלך הקדוש", ואפילו אם אמר רק תיבה אחת: "אתה", דינו כאילו נזכר לאחר כדי דיבור, וחוזר לראש התפילה.‎

הלכה ג: דין המסופק בחתימת "המלך הקדוש"
המתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם אחתם "הא-ל הקדוש" או "המלך הקדוש", יש להניח שמן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה ואמר "הא-ל הקדוש", לכן חוזר לראש התפילה.

הלכה ד: דין הטועה בה"א הידיעה בחתימה‎
אם טעה וחתם "מלך הקדוש" במקום "המלך הקדוש" בה"א, וכן אם טעה וחתם "מלך המשפט" במקום "המלך המשפט" בה"א, אינו חוזר {וממשיך בתפילה ברגיל}.‎

הלכה ה: דין שליח ציבור שטעה בחתימת "המלך הקדוש"
שליח ציבור שטעה בתפילת החזרה בעשרת ימי תשובה, ואמר "הא-ל הקדוש" במקום "המלך הקדוש", ונזכר רק לאחר כדי דיבור, חוזר לתחילת ברכת "אתה קדוש", ואינו חוזר לראש התפילה, שמכיוון שענו הציבור קדושה, נחשבת ברכת "אתה קדוש" לברכה בפני עצמה.‎

הלכה ו: דין הטועה בחתימת "המלך המשפט"‎
אם טעה בעשרת ימי תשובה, וחתם "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" ינהג כך: אם נזכר בתוך כדי דיבור [דהיינו תוך כדי אמירת המילים 'שלום עליך רבי'] ומייד תיקן ואמר "המלך המשפט", יצא ואינו צריך לחזור. ואם נזכר לאחר כדי דיבור [אפילו לאחר שסיים עוד ברכות], חוזר לתחילת ברכת "השיבה שופטינו", וחותם "המלך המשפט", וממשיך משם והלאה על הסדר, ברכת "למינים ולמלשינים", ברכת "על הצדיקים" וכו'. ואפילו אם נזכר באמצע "אלוקיי נצור [לשוני מרע]" שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט [במקום "המלך המשפט"], חוזר לברכת "השיבה שופטינו" וממשיך משם והלאה על הסדר כנ"ל.‎

ומנהג האשכנזים שמי שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", ונזכר לאחר כדי דיבור, אינו חוזר.‎

הלכה ז: דין מי שנזכר לאחר התפילה שטעה בחתימת "המלך המשפט"‎
אם אחר שסיים תפילתו בעשרת ימי תשובה, נזכר שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", דהיינו שכבר סיים אמירת "יהיו לרצון [אמרי פי]" שקודם "עושה שלום" [שבסוף התפילה], חוזר לראש התפילה. וקודם שיחזור יתנה את התנאי הבא ויאמר: "אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה. ואם אינני חייב לחזור, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה". וישתדל לכוון בתפילתו כראוי כפי יכולתו. וראוי שאף האשכנזים יעשו כן.‎


הלכה ח: דין המסופק אם חתם "המלך המשפט"‎
אם נתעורר אצלו ספק באמצע תפילתו אם חתם "מלך אוהב צדקה ומשפט" או "המלך המשפט", יש להניח שמן הסתם חתם כהרגלו בכל ימות השנה, ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט", ולכן חוזר לברכת "השיבה שופטינו". ואם סיים תפילתו, חוזר לראש התפילה, ויעשה קודם לכן תנאי, כפי המבואר בסעיף הקודם.‎

הלכה ט: שינוי בברכת "מעין שבע" ב"שבת שובה"‎‎
השליח ציבור צריך לומר בליל "שבת שובה" [שהיא השבת שבעשרת ימי תשובה] בברכת "מעין שבע": "המלך הקדוש שאין כמוהו" במקום "הא-ל הקדוש שאין כמוהו". ואם טעה ואמר "הא-ל הקדוש" ינהג כך: אם נזכר באמצע הברכה, לפני שחתם "מקדש השבת", חוזר ואומר "מגן אבות בדברו, מחייה מתים במאמרו, המלך הקדוש שאין כמוהו", וממשיך משם והלאה על הסדר: "המניח לעמו" וכו'. ואם לא נזכר ע שחתם "מקדש השבת", אינו חוזר.‎


הלכה י: תוספות לתפילה בעשרת ימי תשובה‎
בעשרת ימי תשובה מוסיפים בתפילת שמונה עשרה "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים. כתבנו בספר החיים, למענך אלוקים חיים" בסוף ברכה ראשונה [לפני אמירת "מלך עוזר ומושיע ומגן"]. ‎

וכמו כן מוסיפים: "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים" בסוף ברכה שנייה [לפני אמירת "ונאמן אתה להחיות מתים"]. ‎

וכמו כן מוסיפים: "וכתוב לחיים טובים כל-בני בריתך" באמצע ברכת מודים [לפני אמירת "ויהללו ויברכו את שמך הגדול"]. ‎

וכמו כן מוסיפים: "ובספר החיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וישועה ונחמה וגזרות טובות נזכר ונכתוב לפניך אנחנו וכל עמך ישראל לחיים טובים ולשלום" בסוף ברכה אחרונה [לפני אמירת "ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום"].‎


הלכה יא: דין מי ששכח לומר "זוכרנו לחיים"‎
אם שכח ולא אמר "זוכרנו לחיים" ינהג כך: אם נזכר לפני שהזכיר ה' בחתימה, חוזר ואומרו כתיקונו, ואם לא נזכר עד לאחר שאמר ה', לא יאמר "למדני חוקיך" ולא יחזור לאמרו, אלא יסיים הברכה "מגן אברהם", וימשיך בתפילתו, ויאמר "זוכרנו לחיים" באמצע "שמע קולנו" לפני "כי אתה שומע תפילת כל פה". ואם שכח ולא אמרו ב"שמע קולנו" יאמרנו בסיום "אלוקיי נצור".‎


הלכה יב: דין מי ששכח לומר "מי כמוך"‎
אם שכח ולא אמר "מי כמוך" ינהג כך: אם נזכר לפני שהזכיר ה' בחתימה, חוזר ואומרו כתיקונו, ואם לא נזכר עד לאחר שאמר ה', לא יאמר "למדני חוקיך" ולא יחזור לאמרו, אלא יסיים הברכה "מחייה המתים" וימשיך בתפילתו. ולא יאמרנו ב"שמע קולנו" או ב"אלוקיי נצור", שאינו אלא שבח להשם יתברך, ואין בו בקשת רחמים.‎


הלכה יג: דין מי ששכח לומר "וכתוב לחיים" או "ובספר חיים"‎
אם שכח ולא אמר "וכתוב לחיים" ינהג כך: אם נזכר לפני שהזכיר ה' בחתימה, חוזר ואומרו כתיקונו (ואין לחוש לכך שהזכיר קודם שם שמיים כשאמר הא-ל ישועתנו"). ואם נזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה'" יסיים "הטוב שמך ולך נאה להודות", וימשיך הלאה, ויאמרנו בסיום "אלוקיי נצור". וכן הדין אם שכח ולא הזכיר "ובספר חיים" ונזכר אחר שאמר "ברוך אתה ה' ": יסיים "המברך את עמו ישראל בשלום", ויאמרנו בסיום "אלוקיי נצור".‎


הלכה יד: שאין לומר התוספות בין ברכה לברכה‎
מי ששכח ולא אמר "זוכרנו לחיים", או "מי כמוך", או "וכתוב לחיים", או "ובספר חיים", ונזכר אחר חתימת אותה ברכה, אינו רשאי לאומרם בין ברכה לברכה, אלא ימשיך בתפילתו בברכה שלאחריה.‎


הלכה טו: דין מי שטעה והקדים "ובספר חיים"‎
מי שטעה בעשרת ימי תשובה, ואמר בברכת ההודאה במקום "וכתוב לחיים": "ובספר חיים ברכה ושלום", ונזכר בברכת "שים שלום", אינו חוזר לומר "ובספר חיים", מכיוון שכבר אמרו קודם לכן.‎


הלכה טז: מי ששכח התוספות, וטעה בהלכה והתפלל שנית, יפסיק תפילתו‎‎
מי ששכח לומר "זוכרנו לחיים" בעשרת ימי תשובה, וכן מי ששכח לומר "מי כמוך", או "וכתוב לחיים", או "ובספר חיים", ונזכר לאחר שסיים תפילתו, וטעה וחשב שצריך לחזור להתפלל משום כך, וחזר להתפלל, ואחר כך נזכר באמצע התפילה שהדין הוא שאינו חוזר - פוסק, ואפילו באמצע הברכה, ואינו רשאי לסיים תפילתו בתורת תפילת נדבה.‎


הלכה יז: תוספות מיוחדות בתפילת שחרית‎
בתפילת שחרית בעשרת ימי תשובה, קודם שאומרים "ה' מלך" שלפני "ברוך שאמר", אומרים: "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים" שתי פעמים. וכן אומרים "שיר המעלות ממעמקים" אחר אמירת "ישתבח", קודם שאומרים חצי קדיש.‎


הלכה יח: אמירת "עושה השלום במרומיו" בסוף התפילה ובקדיש תתקבל‎
בתפילת שמונה עשרה נוהגים לומר בסיום התפילה בעשרת ימי תשובה, "עושה השלום במרומיו". וכן יש לומר "עושה השלום במרומיו" בסיום קדיש תתקבל שאחר חזרת השליח ציבור. אבל בשאר קדישים אין צריך לומר "עושה השלום במרומיו", אלא אומרים "עושה שלום במרומיו".‎

ומנהג האשכנזים לכפול תיבת "לעילא" שבקדיש, ואומרים "לעילא ולעילא", אבל מנהג הספרדים לומר פעם אחת "לעילא", כמו בכל ימות השנה.‎


הלכה יט: אמירת "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה, ודרך אמירתו בשבתות‎
בעשרת ימי תשובה נוהגים לומר "אבינו מלכנו" אחר חזרת השליח ציבור, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה. וב"שבת שובה" [שהיא השבת שבעשרת ימי תשובה] יש אומרים שאין לומר "אבינו מלכנו", וכן מנהג האשכנזים. ויש נוהגים לאומרו אף בשבת, וכן פשט המנהג ברו בתי הכנסת של הספרדים ועדות המזרח בירושלים ת"ו [תיבנה ותכונן], אלא שמדלגים לשון חטא ועוון, כגון "אבינו מלכנו, חטאנו לפניך, רחם עלינו", וכן "אבינו מלכנו, מחול וסלח לכל עוונותינו". וכן ראוי לנהוג.‎

ומכל מקום, אם יש מנהג ברור באותו מקום, שלא לומר "אבינו מלכנו" בשבת, יישארו במנהגם.‎


--------------------------------------------------------------------------

בהצלחה לכולם !
אוהבת אותכם ..

לא ממש הבנתי..=\

מה לא הבנתי אחי?


תודה צדיקה !