יעקב מלמד אותנו מהו יהודי-הראשון לציון הרב מרדכי אליהו F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

יעקב מלמד אותנו מהו יהודי
הראשון לציון הרב מרדכי אליהו


"מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"
יעקב אבינו שומע את בניו המספרים לו כי עוד יוסף חי, וגם רואה את העגלות והסימנים המיוחדים ששלח לו יוסף ואז "ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי - אלכה ואראנו בטרם אמות". ואף על פי "שהיה מיצר על שניזקק לצאת לחוצה לארץ" (רש"י), הקדוש ברוך הוא חיזק אותו והסכים עם רצונו לירד מצרימה ואמר לו "אל תירא מרדה מצרימה".
דברי בניו והסימנים לא מספיקים לו והוא רוצה בכל תוקף לראות בעיניו כי עוד יוסף חי. והדבר תמוה, מדוע יעקב אבינו לא שלם בהכרה ובדעה כי יוסף בנו חי.

ויש להקדים, כאשר ראה יעקב את הכותונת בדם, קרע שמלותיו "ויתאבל על בנו ימים רבים". ומספרת התורה "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם". שאל הגאון המקובל הרב אברהם אזולאי בעל ה"חסד לאברהם" משם תלמיד רבינו האר"י הקדוש, מדוע כל בניו ובנותיו וגם הקטנים קמו לנחמו?

יעקב אבינו קרע שמלותיו והצטער מאוד שהרי "סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה אם לא ימות אחד מבני מבטח אני שאיני רואה גיהנם" (רש"י ל"ז, ל"ה). בכה יעקב שלא יזכה ל"מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". אמרו לו בניו סבא, הרי "כל המתקשה על מתו יותר מדאי - על מת אחר הוא בוכה" (מו"ק כ"ז:, יורה דעה שצ"ד א). חוס ורחם עלינו, ולכן באו כל בניו ובנותיו גדולים עם הקטנים לנחמו.
ויעקב לא אמר להם שהוא בוכה על עולם הבא כדי שלא לגרום להם עגמת נפש נוספת. ועתה בניו אומרים לו "עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים", והדבר מדאיג מאוד את יעקב "ולא האמין להם", כי יודע יעקב שיש שני סוני חיים ושני סוגי מיתות. יש מיתת העולם הזה, ויש מיתת העולם הבא. יש מי שנפטר בעולם הזה ויש מי שנפטר בעולם הזה ובעולם הבא. הרשעים שאינם שומרי תורה ומצוותיה נקראים בחיים מתים. יעקב האמין שיוסף חי בגשמיות אבל מה עם הרוחניות! ואדרבה, אם הוא מושל בכל ארץ מצרים, הייתכן שנשאר עם צלם יהדות??

לכן אמר "אלכה ואראנו", וכדברי האור החיים הקדוש בביאור הפסוק "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" - "על כן לא הייתה שמחתו שלימה מספק זה עד וירא אליו והכיר בו בפניו כי הכרת הפנים תענה באיש. וכמו-כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם ומכל שכן יעקב אבינו שיכיר".
ובאמת, יעקב אבינו חשש בטרם ראה את יוסף, למצבו הרוחני ולכן "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה". ומדרשו "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה", כי לא האמין שיוסף הקים שם בית תלמוד.

ועדין במפגש המרגש שבין שניהם יש ליעקב ספק. יוסף מצד אחד מתרגש וקם השכם להקביל פני אביו ובעצמו אוסר את מרכבתו ולא על-ידי עבדיו משום כבוד אבא. וכאשר הם נפגשים, יוסף נופל על צווארי אביו ובוכה אבל יעקב קורא קריאת שמע. וכבר בארנו מה הייתה כוונתו בקריאת שמע זו, ויש להוסיף בעניין אחר. יוסף נופל ובוכה ויעקב לא ראה את צורת פניו והוא אומר "ואהבת את ה אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", לבחון בקריאתו אם יוסף אוהב את ה בכל לבבו, נפשו ומאודו. ועתה כאשר נשלמה הבחינה, יעקב מכיר על-ידי קריאת שמע, ובראותו אחר-כך את תואר פני יוסף כי הוא צדיק וחייו חיי צדיקים, יודע הוא ש"רב עוד יוסף בני חי" ויש לו "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". ואם-כן, "אמותה הפעם אחרי ראותי פניך".

בואו ונראה מהי מדת האמת המיוחדת ליעקב אבינו בחינת "תיתן אמת ליעקב"! אהבתו ליוסף גדולה ומפלגת, צער הפרידה ממנו היה קשה, אך הוא לא מוכן לחבקו ולנשקו ולגלות אליו את אהבת לבבו בטרם ידע כי יוסף לא רק "מושל בכל ארץ מצרים" אלא גם כובש את יצרו שעליו אמר הכתוב "טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר".
קשה היה ליעקב אבינו להאמין כי יוסף בנו חי בחיים רוחניים שלמים ובעקר כאשר עזבו בגיל שבע-עשרה והלך לארץ טמאת העמים, ארץ מלאה בזימה ותועבה, אך שמחתו הייתה שלימה כשראה במו עיניו את גדולת בנו המושל בארץ מצרים ומושל ברוחו והוא צדיק יסוד עולם.

http://www.moriya.org.il/Tora/ToraId.asp?id=39&q=

תודהההה

תודה