הרבנית הקטנה F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

השנה אי''ה אני מסיימת ללמוד בביה''ס התיכון.
רבים שואלים אותי איך אני מסתדרת בבי''ס חילוני, עם סביבה חילונית ובכל זאת שומרת שבת, לבושה בצניעות ומספיקה להתפלל עוד לפני התחלת כל יום לימודים.
נכון שזה לא קל, ובמיוחד ההתחלה זימנה לי קשיים רבים. אבל ברוך ה' בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
כבר מגיל צעיר הוקסמתי מתפילות השבת שבקעו מחלונות בתי הכנסת לידם עברתי. אנשים לובשים טלית משכו את עיני, וילדים קטנים שאוחזים ביד אביהם, לבושים בלבן חגיגי- גרמו לי לחשוב שכך אני רוצה לראות את חיי.
בבית שמרנו כשרות בסיסית, חגים ודברי אמונה יצאו מפיהם של הוריי, אך מכאן ועד שמירת המצוות הדרך ארוכה. החברה החילונית משפיעה ובנקל נגררים אחרי מסיבות בליל שבת, ים ובריכה. אך הריקנות מתחלחלת והטעם הוא מר.
במשך תקופה קצרה נהגתי לבקר בבית הכנסת בכל ערב שבת, אך גם זה נפסק וההיסחפות אחרי הבלי העולם הזה הייתה קלה. בכל זאת שקט נפשי לא היה בי וידעתי בתחושה חזקה שזו לא הדרך והאמת נמצאת בשבת, בקדושה- בדת היהודית הטהורה.
באחד מימי השישי נרדמתי עד אחרי כניסת השבת, כשהתעוררתי החלטתי שאם כבר שמרתי כמה שעות מבלי לחלל את השבת- אמשיך לשמור את השבת עד סופה. וכך היה. חזרתי לבית הכנסת והכרתי בנות מקסימות שהזמינו אותי לעונג שבת אצל הרבנית שרה כהן שתחיה. האוירה הקדושה והמרוממת, השולחנות המפוארים בטוב טעם, השירים המרנינים ודברי התורה שנעמו לאוזניי הותירו אותי נפעמת. ההרגשה הייתה שחזרתי הביתה, חזרתי לאבא שבשמיים.
אט, אט חל שינוי במראה החיצוני שלי. נפרדתי בשמחה מהמכנסיים. ועם השינוי בחיצוניות הגיע גם השינוי בפנימיות. מידות, הליכות, התנהגות- הכל התעדן. רבות אומרות שהן תחילה רוצות לשנות את הפנימיות ועם זה יגיע השינוי בחיצוניות- אך זה לא נכון, אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. הפחד מהתגובה הסביבתית רב, אך הוא פחד בעלמא, פחד שאין בו ממש.
החברות בתחילה הופתעו, אולי קצת נרתעו. הן שאלו שאלות והתעניינו אך כח ההרגל משכיח את החדשות שמתיישנות במהרה, ואז מקבלים אותך כמו שאת בלי שום תהייה. היום קוראים לי הרבנית הקטנה של הכיתה. שואלים אותי שאלות בנושאים שונים ואפשר לראות את הניצוץ בעיניהם אחרי ברכה שברכו, או הדלקת נרות שבת. גם הוריי התקדמו- אבי החל להניח תפילין, בבית עורכים קידוש וגם הבדלה- ואני מרגישה שאני עושה שליחות קטנה. כולי תפילה למרומים שבקרוב ידלקו נרות רבים בבתי ישראל ונשוב כולנו בשמחה אל אבינו שבשמים שיושב ומצפה לכל אחד מאיתנו שנתעורר ונכיר באמת. ושאף אחד מאיתנו לא ישאר בן אובד.

ענבל

* * *
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=4925

תודההה

תודה