פרשת חיי שרה F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס''ד

מעינה של תורה

פרשה זו קרויה ''חיי שרה'', אף-על-פי שמסופר בה על מות שרה אימנו. בדומה לכך נקראת הפרשה האחרונה בספר ''בראשית'': ''ויחי'', אף כי היא מספרת בעיקר על מות יעקב. בכך יש רמז לדברי חכמינו ז''ל: ''צדיקים במיתתם קרויים חיים'' (ברכות י''ח, ע''ב; ועוד).
על דברי הפתיחה בפרשתנו: ''ויהיו חיי שרה...'' אומרים חכמינו ז''ל: נאמר במגילת קוהלת (א”, ה”): ''וזרח השמש, ובא (=ושוקעת) השמש'' - וכי אין אנו יודעים, שזרח השמש ובא השמש? אלא עד שלא ישקיע הקדוש-ברוך-הוא שמשו של צדיק זה, הוא מזריח שמשו של צדיק חבירו.
עד שלא השקיע שמשו של משה, הזריח שמשו של יהושע. עד שלא שקעה שמשו יהושע, זרחה שמשו של עתניאל בן קנז (ראשון לשופטים בישראל). עד שלא שקעה שמשו של עלי (בסוף תקופת השופטים), זרחה שמשו של שמואל. עד שלא השקיע הקדוש-ברוך-הוא שמשה של שרה, הזריח שמשה של רבקה. בתחילה נאמר: ''הנה ילדה מלכה גם היא...ובתואל ילד את רבקה'' (כ''ב, כ”-כ''ג), ואחר-כך נאמר: ''ויהיו חיי שרה וגו” ותמת שרה בקרית ארבע, היא חברון'' (כ''ג, א”-ב”).
במדרש זה מוכיחים חז''ל בדוגמאות שונות, שהקדוש-ברוך-הוא משגיח על עמו ומקים לו בכל דור מנהיג חדש, קודם הסתלקותו של המנהיג הקיים. משום כך מספרת לנו התורה בסוף הפרשה הקודמת על הולדת רבקה, לפני סיפור מותה של שרה אימנו.


''ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים''
· מכל ארבע האימהות של בית ישראל (שרה, רבקה, רחל ולאה) מיוחדת שרה אימנו בכך, שהתורה מציינת את שנות חייה עלי-אדמות. חכמינו הקדמונים תהו על מיעוט שנות חיי שרה לעומת שנות חיי אברהם. כך שנינו בבראשית רבה; ראויה היתה שרה להגיע לשנותיו של אברהם (שחי מאה שבעים וחמש שנים - כ''ה, ז”); ועל-ידי שאמרה: ''ישפט ה ביני וביניך'' (ט''ז, ו”), נמנעו (=נגרעו) מחייה ארבעים ושמונה שנים. לדברי כמה מחכמי ישראל, הגיעו שנות חייה של שרה בדיוק לשנות חיי אברהם ''העברי'', לאחר הכרת אל עליון. שכן שנינו בפסיקתא רבתי, שאברהם היה בן מ''ח שנים כשהכיר את בוראו. והרי הורונו חז''ל במסכת יבמות (צ''ז, ע''ב): ''גר שנתגייר כקטן שנולד דמי''. ואם נחשב את שנותיו של אברהם מן היום שהכיר את הקדוש-ברוך-הוא, נמצא שאף הוא חי מאה עשרים ושבע שנים, כשנות חיי שרה...
· הפסוק הראשון בפרשת ''חיי שרה'' מתחיל במלה ''ויהיו'', ומסתיים במלים ''שני חיי שרה''. מעיר על כך רבי אברהם מנחם בן יעקב רפא בפירושו ''מנחה בלולה'': ''ויהיו'' בגימטרייא שלושים ושבע - רמז לשלושים ושבע השנים האחרונות של שרה אימנו, הנקראות ''חיי שרה''. כידוע, היתה שרה בת תשעים, כשילדה את יצחק בנה; וכל אותן השנים קודם שילדה את יצחק אינן נחשבות אצלה כשנות חיים, כי מי שאין לו בנים חשוב כמת. נמצאנו אפוא למדים, ששנות חיי שרה היו רק שלושים ושבע, כמניו אותיות ''ויהיו''.
· על דברי הסיום של הפסוק הראשון בפרשה - ''שני חיי שרה'' - מעיר רש''י: ''כולן שווין לטובה''. מקשים המפרשים: כלום אפשר לומר על מאה ועשרים ושבע שנות חייה של שרה אימנו ''כולן שווין לטובה''? והלא כמה וכמה שנות צער וסבל עברו על שרה בשנות חייה הארוכות עם אברהם! די להזכיר את הרעב בארץ, שהביאם לרדת למצרים, וכל התלאה שפקדה אותם במצרים ובארץ פלשתים. למעשה, כל עשרת הנסיונות, שנתנסה בהם אברהם אבינו, היו נסיונות מרים וקשים גם לשרה. הכיצד אפשר לומר על חיים אלה של שרה: ''כולן שווין לטובה''? הסביר זאת הצדיק רבי זושא מאניפולי בדרך הבאה: שרה אימנו היתה צדקנית שלמה, וכך קיבלה כל צרותיה וייסוריה באהבה וברצון, ועל כל דבר היתה אומרת: ''גם זו לטובה''. מעולם לא הרהרה אימנו הצדקת אחרי מעשיו ונסיונותיו של הקדוש-ברוך-הוא ולא התרעמה על מנות הסבל והמצוקה שבאו עליה ועל בעלה בתקופות נדודיהם ממקום למקום, אלא נהגה כל הימים לפי הכלל שקבעו לנו חכמינו ז''ל: ''מברכין על הרעה, כשם שמברכין על הטובה'' (ברכות ט”, ה”). בצדק מעיר אפוא רש''י: ''כולן שווין לטובה'', שבעיני שרה אימנו כל מה שבא עליה בחיים היה אך לטובה...
· רבי עקיבא היה יושב ודורש, והציבור מתנמנם. ביקש רבי עקיבא לעוררם. אמר: מה ראתה אסתר, שתמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות? אלא תבוא אסתר, שהיא בת-בתה (מצאצאיה) של שרה, שחיתה מאה ועשרים ושבע שנים, ותמלוך על מאה ועשרים ושבע מדינות...


מתוך: אהבת חיים


''ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון...''
ידוע ששרה אמנו לפני שילדה את יצחק, היו כל חייה ביסורין, ורק שלושים ושבע שנה חייתה בשלווה, דהיינו מזמן שנולד יצחק עד יום מותה, והתורה רומזת דבר זה במלת ''ויהיו'' שזה בגמטריה שלושים ושבע- לומר שחייה של שרה שהיו ללא יסורים הם שלושים ושבע שנים.

ואנו צריכים לדעת שכל הצרות והיסורים שיש בעולם ובפרט לצדיקים יש להם יסורים רבים וקשים הכל מחמת שהדור אינו מושלם והשכינה נמצאת בגלות. ולכן אם חס ושלום יש לאדם יסורין לא יתלונן נגד מדותיו של הקב''ה, כי אין אנו טובים יותר משרה אמנו שהיתה צדקת ובעלת רוח הקודש, ובכל זאת קבלה את היסורין באהבה, ולא התרעמה על מדותיו של הקב''ה.


''ותמת שרה בקרית ארבע''-
רומז בזה ששרה היא הנשמה, ובשעת המיתה נפרדים ארבעת היסודות מן האדם (מים, אש, רוח ועפר) ואין שלטון ביום המוות, ולכן בחייו של האדם ישתדל לעשות מצוות ולעסוק בתורה להכין צידה לדרך לחיי נצח.

בספר''מנחת שמואל'' כתוב שכאשר בא השטן אצל שרה אמר לה: '' ראיתי בעלך הלך לשחוט את בנו, שאלתי ממנו: מה אתה עושה? אמר לי: אני מקריב קרבן לה', אמרתי לו: וכי בן אדם מקריבים קרבן? – ולא שמע בקולי''. שרה לא האמינה לדברי השטן, אבל חשדה שמא יש אמת בדבריו. מה עשתה? הלכה אצל אחימן ששי ותלמי אמרה להם: אתם גבוהים מכל הברואים, תסתכלו מרחוק ותראו אם יש שם זקן ושני נעריו עמו. אמרו לה: אנחנו רואים זקן אחד עוקד בחור אחד וסכין בידו. כששמעה שרה כך פרחה נשמתה ממנה ומתה.

כל דברים אלו מלאים סודות נפלאים על חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא, אבל אין דבר יוצא מידי פשוטו. ואמרו חז''ל: כשמגיע יום פטירתו של האדם באים שלשה מלאכים ודורשים ממנו את הפקדון.

ואחר-כך בא זקן אחד וסכין בידו- אמרו בזוהר: אין זקן, אלא יצר הרע. שעליו נאמר: מלך זקן וכסיל, שהוא השטן- מלאך המוות. ואם אדם תקן מעשיו וחזר בתשובה אין בכוחו של מלאך המוות לקחת את נשמתו באכזריות, אלא יש מלאך אחד מיוחד והוא מלאך רחמים, הוא לוקח את נשמת הצדיקים, יען שסוף אדם למות, ואין אדם ניצול מן המוות, ועל זה אמרו חז''ל: אין שלטון ביום המוות.

להמשך:
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp

***

תודהה

תודה