שבתתתת שלוםםםםםם זמני הדלקת נרות וצאת שבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

[img]http://einhaifa.com/Communities/Common/Images/HtmlTextBoxUserImages/שבת%20שלום%201.jpg[/img]

שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם
(שולחן ערוך)


הדלקת נרות :

ירושלים 16:40
תל אביב 16:33
חיפה 16:33
באר שבע 16:35


צאת שבת :

ירושלים 17:30
תל אביב 17:23
חיפה 17:23
באר שבע 17:25

פרשת שבוע : נח
הפטרה: רני עקרה

פרשת נח
מעינה של תורה

''אלה תולדות נח נח איש צדיק'' (ו - ט)
תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. (רש''י).
היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר: כל אדם רגיל לטעון, כי איננו עמל ויגע אלא בשביל בניו, שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה. כאשר הבנים הללו מתבגרים, שוב אינם נותנים דעתם על עצמם וטוענים אף הם, כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא בשביל בניהם. אי לזאת, כבר הייתי תאב לראות את הבן הראוי לשמו...
לפיכך אמר הכתוב: ''אלא תולדות נח, נח'' – נח לא הזניח את עצמו, כדי לפעול רק בשביל בניו, כי אם ראה גם את עצמו כבן ושקד על עליית עצמו. הוא הוא אשר היה הבן הראוי לשמו, אשר הבין כי גם עליו מוטלת החובה לעבוד את האלוקים. וזהו פירושם של הדברים: ''תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים'' – הצדיקים רואים במעשיהם הטובים כאילו הם בניהם... (בית יעקב מהה''צ ר' יעקב אהרן ז''ל מאלכסנדר).
הגאון רבי יושה בר מבריסק ז''ל היה אומר: כל ימי הייתי שואף, שלא אזדקק לזכות של ''ברא מזכה אבא''... (חיי מוסר).

''נח איש צקיד היה בדרותיו'' (ו-ט)
יש להקשות, להלן נאמר: ''כי אותך ראיתי צדיק בדור הזה'' (ז-א) ולא נאמר עוד ''תמים''?
ברם, כידוע חי נוח בדור המבול וההפלגה. דור המבול היה מושחת מבחינה מוסרית – ''כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ'' – והניגוד לכך הוא המושג ''צדיק'', (כשם שזכה יוסף לתואר צדיק, כיוון שהיה נזהר בעניין זה). ואילו דור ההפלגה היה מושחת מבחינת אמונה, כפי שאומרים חכמינו שאמרו אנשי דור ההפלגה: ''נעשה קרדומות ונעלה לשמים ונלחם עמו'' – והניגוד לכך הוא המושג ''תמים'' – ''תמים תהיה עם ה' אלוקיך''.
לפיכך, כאשר הדברים אמורים בתולדות חייו של נח בכלל – ''אלא תולדות נח'' – כי אז מספרת התורה, שגם בשני הדורות בהם חי נח – ''בדורותיו'' – היה יוצא מן הכלל; בדור המבול היה ''צדיק'' ובדור ההפלגה היה ''תמים''.
ואילו להלן, אין הדברים אמורים אלא ''ב ד ו ר ה ז ה'' - בדור המבול בלבד – ולכן נאמר רק ''צדיק'', שהוא ניגודו של דור זה... (בשם רבינו מהר''י קארי ז''ל)
הגמרא מפרשת את המילה ''תמים'' – ''תמים בדרכיו'' (עבודה זרה ו:) ורש''י מפרש שם: ''עניו ושפל רוח''.
יש להבין מה טעם מציין המושג ''תמים'' דוקא את מידת הענווה? ויש לומר, משום שאמרו חכמינו: ''האי מאן דיהיר בעל מום הוא'' (מגילה כ''ט), ואם הגאווה מהווה מום, הרי העניו ושפל הרוח הינו ''תמים''... (מפי הרב מעיר חדש בוורשה זצ''ל).
''תמים בדורותיו'' – נח נשאר עניו ושפל רוח בעיני עצמו, אף על פי שהיה צדיק אחד בדור של רשעים, משום ש''את האלוקים התהלך נח'' – בזוכרו תמיד בגדלות הבורא וממילא מעשיו לא היו נחשבים בעיניו; אם כי לגבי בני אדם היה צדיק, מכל מקום היה מעמיד תדיר את צדקותו ביחס לאלוקים, לפיכך נשאר תמים-עניו ושפל רוח בעיניו... (נועם מגדים).

אלא תולדות נח... ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת'' (ו-ט, י).אלא הם מעשיו הטובים (''תולדותיהם של צדיקים מעשיהם הטובים'' – רש''י) של נח, אשר לימד והשריש אצלו ואצל אחרים את שאלת הדברים הללו: את ''שם'' – לזכור תמיד את שם האלוקים; את ''חם'' – לקיים כל מצווה בחום ובהתלהבות; ואת ''יפת'' – לעשות אך ורק מעשים שהם ''תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם''... (בשם הה''ק מפשיסחה).


המשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp



ספר קצור שו"ע סימן עב - גודל קדושת שבת

(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(ד) כתיב זכור את יום השבת לקדשו, פירוש שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו. שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו שכיח בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל, יקנהו לכבוד שבת. ובערב שבת מצוה שישכים בבוקר לקנות צרכי שבת, ויכול לקנות גם קודם התפלה ובלבד שלא יאחר עי"ז תפלת הצבור. וטוב יותר לקנות בערב שבת לכבוד שבת מלקנות ביום חמישי אך דבר שצריך הכנה יקנה ביום ה'. ועל כל דבר שהוא קונה יאמר לכבוד שבת. מתקנת עזרא שיהיו מכבסין הבגדים בחמישי בשבת לכבוד שבת, ולא בע"ש, מפני שבע"ש צריך להתעסק בצרכי שבת:

(ה) מצוה על כל אדם שאע"פ שיש לו כמה משרתים, מ"מ יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום בכבודי, כי זהו כבודו שהוא מכבד את השבת:


אתר שמסביר איך לשמור שבת הלכות שבת ועוד

http://www.shabes.net/

אתר "עונג שבת"

http://www.onegshabat.co.il/

כל הכבוד אחי שבת שלוםםםםםםםםםםםםםםםם

שבת שלום ...

שבת שלום..

שבת שלוםםם

שבת שלום ומבורכת נשמות!!