סוגי תורת הקבלה F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

סוגי הקבלה

אבי הזוהר שאת תורתו אנו לומדים, הזהיר לבל ילמד רווק את תורת הסוד.


May 18 200 ראש ישיבת מקובלים אותנטית

מהי קבלה?

קבלה פירושו סודות התורה כפי שנתקבלו מדור לדור או ע''י גילוי אלקי כגון לרשב''י זלה''ה זכותו יגן עלינו ולאר''י זלה''ה זכותו יגן עלינו.


מה אינו קבלה?

רעיונות אישיים אינם קבלה גם כשהם יפים או 'מתקבלים' על לב השומע; וכן גם לא טקסים מומצאים מן הראש, אפילו כשהם עטופים בצעיף של מיסטיקה. לפיכך כמה מן השיטות הרווחות היום בקרב הצבור הינן בלשון זהירה – ''פסבדו-קבלה'' .

סגולות וקמעים אינם קבלה, אף שעל סגולות שקיימות אצלנו מרבנים יראי שמים וגדולי תורה לאורך הדורות נאמר שהן התקבל''ו; היוצא מכך – שכותבי קמיעין אינם בהכרח מקובלים (בפרט היום בד''כ לא) ורוב המקובלים אינם כותבים קמיעין כיוון שהאר''י התנגד לכך!


הסוגים:

(א) קבלת זקנים ונביאים: מוגדרת בפרק א' דמסכת אבות והיא קבלה אלקית. זו כוללת את המיקרא (תנ''כ) ואת המשנה והגמרא, וסודות עצומים המוצפנים באלו מעבר לידע הפשט הכביר; ומי שאינו ''יודע ספר'' - זאת אומרת – אינו מסוגל ללמוד להבין ולנתח דף גמרא ולידע ההלכה הנובעת – הבנתו בקבלה תהא מוגבלת.

(ב) קבלת ראשונים. תחת כותרת זו נכלול את מה שנמצא בין כתבי הגאונים, דברים מלוקטים מן הראב''ד, הרבי סגי-נהור, רבינו עזריאל, הרמב''ן, רבי יצחק דמן עכו, רבי משה די ליאון, רבנו בחיי, רבי יוסף ג'יקטיליא, רבי שלמה אלקבץ, רבי שלמה מולכו ועוד, כולם זכרם לברכה זי''ע. הרמ''ק ז''ל ריכז חלק נכבד של ידע זה בספריו השונים, ובפרט בס' הפרד''ס. אמנם מי שהולך בעקבי האר''י – אל לו ללמוד בדברי מקובלים שחיו ופעלו בין זמנו של רמב''ן ז''ל עד האר''י ז''ל כיוון שדבריהם נכתבו בשכל אנושי!

(ג) קבלת רבי אברהם אבולעפיה ז''ל. עיקרה סוגי מדיטאציה יהודית מורכבים המבוססים בפרט על צירופי אותיות לשון הקדש. התנגדו לה מאד בזמנו, אך זוכה היום לעדנה בתוך צבור יראי השם מקיימי המצוות שאינם עושים זאת על חשבון לימוד תורה רגיל. כשמכירים שיטותיו - מבינים עד כמה השיטות המזרחיות הינן פרימיטיביות ביחס (מעבר לעובדה שהינן גורמות נזק).

(ג) קבלת האר''י. למן העת בה נגה אורו של האר''י על מבקשי ח''ן (ח''ן =חכמת הנסתר) הובן שזו קבלת אמת ברמה גבוהה ביותר. זו נשענת על אדני הזוהר שעד זמנו לא פוענח כראוי. האר''י עצמו הדגיש שהלימוד חייב להוביל לעשיה. אין ערך ללימוד ללא קיום מצוות בפועל, ועל פי הזוהר (פרשת אחרי מות דף ע''ח) והאר''י המקובלים צריכים לדקדק במצוות יותר מן החרדי המצוי. יעויין דברי הגאון המקובל מהר''י אירגאס בספרו שומר אמונים הקדמון, הקדמה לויכוח שני, הצעה שלישית.


את קבלת האר''י אפשר לחלק היום לשיטות הבאות:

א. משנת חסידים – מעין קצור מדברי האר''י אך סוטה מהבנת הרש''ש.

ב. קבלת הרמח''ל. שיטה מענינת בפני עצמה הרואה בדברי הזוהר והאר''י גםמשל לענינים מוחשיים ולתהליכי גאולה, ואינה נלמדת ע''י המכוונים והפוסעים בנתיבי קבלה ספרדית כיוון שאינו מפרש אלא מבקיע נתיב עצמאי. עיקר ההתנגדות מגולמת בדבריו הקדושים של גאון הקבלה הגדול של המאה הקודמת - רבי שלמה אלישיב זצ''ל זי''ע, מחבר ספרי ה''לשם שבו ואחלמה'', בספרו הכביר דע''ה (דרושי עולם התהו).

ג. קבלת הגר''א. עומק מעבר לעומק בהבנת דברי האר''י או דברי הזוהר עלפי האר''י. עיקרה ניתוח מעמיק של טקסטים קדומים על פי מפתחות שנמסרו מגאון הגאונים הגר''א ז''ל זי''ע . נציגיו הבולטים: כתבי הגר''א עצמו, כתבי הרמ''מ משקלוב, כתבי רבי יצחק אייזיק חבר ז''ל, כתבי רבי נפתלי הרץ הלוי ז''ל כו'. לאחרונה יצא ספר נפלא מאת הגאון הצדיק רבי יעקב עדס שליט''א על כתבי הקבלה של הגר''א (רק למעמיקים באמת).

ד. קבלת אשלג. שוב שיטה עצמאית חדשנית שמבוססת על ניתוח טקסטים על פי הגדרות של המייסד – רי''ל אשלג ז''ל, מחבר פורה שכתב את פירוש הסולם על הזוהר וספרי תלמוד עשר ספירות ופירוש פנים מסבירות ומאירות על עץ חיים. זו היום חסידות קטנה שהתפצלה בין צאצאיו. השיטה נפוצה קצת אצל בעלי תשובה. לצערנו יש היום מספר שרלטנים ידועים הנתלים בה וגורמים לחסרי ידע לסבור שיוכלו לצמוח לאנשים רוחניים בלא ללמוד תורה בשלמות כראוי ובלא לקים מצוות.

א. קבלה ספרדית. האר''י כתב שהקולמינאציה של שיטתו, הפסגה שלה - הינה הכוונות. ובדורות קודמים התייחסו בנפרד ל''מקובלים'' הלומדים את כתבי האר''י, לבין ''מכוונים'' שנחשבו לדרגה גבוהה יותר, שכן ידעו להשתמש בה. דהיינו –הידע לכוין כוונות בעת תפלה, ברכות ומעשה המצוה. המקובל האלקי רבי סלמאן מוצאפי זצ''ל סיפר באזני הגאון האדיר (שהיה גם מגדולי המקובלים) רבי בן-ציון אבא שאול זצ''ל, שלמד שבע עשרה שנה את ספר עץ-חיים (ספר היסוד של הקבלה) בעיון עמוק בהדרכת גאון הקבלה הרב יהודה פתיה ז''ל, לפני שהחל ללמוד כוונות; אבל אז נוכח כי כל לימוד הקבלה בעיון - היה בפני לימוד הכוונות ''כקוף בפני אדם'' (מובא בס' 'עולמו שלצדיק'). במלים יותר פשוטות וברורות לקורא החילוני של היום: את הקבלה של מכוונים בשיטה הספרדית – אפשר לכנות ''הארי פוטר למבוגרים''; כי כאן לומדים ומשיגים איך באמת ניתן להפיק עוצמות ''עם קבלות''; תרתי משמע!


לימוד הקבלה

רשב''י הקדוש, אבי הזוהר שאת תורתו אנו לומדים בין בפשט (אמרותיו נזכרות אלפי פעמים במשנה ובתלמוד כו) ובין בסוד, הזהיר בהקדמה לאדרא לבל ילמוד רווק את תורת הסוד. וההזהרה כה חמורה עד כי הובטח (שם) שהרב המלמד רווק – ימות! רבי שמעון הוסיף אזהרות נוספות, אך נפנה מבטנו כעת למפרש הגדול שלו - האר''י הקדוש; בהקדמתו לעץ חיים כתב כי יש סכנה בלימוד הקבלה; בלשונו הבהירה של האר''י עצמו שם: ''...בודאי שיתעוררו הקליפות נגדו...''. בין התנאים שהוא עצמו מביא טרם לימוד הם קדושה וטהרה, חוסר כעס ועוד. למעשה, מביא האר''י שם, שמי שאינו עומד בתנאים לא ירד לסוף דעתו, רק יטעה לחשוב שהוא מבין. לכן יש מיקבץ תנאים ללימוד.

לימוד מסודר ושיטתי החל עם הקמתה של ישיבת המקובלים הראשונה ''בית אל'' לפני כמאתים וחמישים שנה, מיסודו של הרב המקובל רבי גדליה חיון ז''ל. להלן רשימת ראשי הישיבה מאז ועד עתה וזוהי ...


...שלשלת הקבלה האמיתית של הדורות האחרונים:

רבנו גדליה חיון ז''ל
רבנו שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרש''ש הקדוש)
רבנו יום טוב אלגאזי ז''ל
רבנו חזקיה יצחק שרעבי ז''ל (הח''י בשמ''ש)
רבנו רפאל אברהם שרעבי ז''ל (ה''דברי שלום'')
רבנו אברהם חיים גאגין ז''ל (האג''ן)
רבנו ידידה רפאל אבולעפיה ז''ל (היר''א)
רבנו אהרן עזריאל ז''ל
רבנו שלום משה חי גאגין ז''ל (השמ''ח)
רבנו משה ששון בכר פרסייאדו ז''ל (ה''שמן ששון'')
רבנו מסעוד הכהן אלחדד ז''ל (ה''שמחת כהן'')
רבנו שלום הדאיה ז''ל (מחבר ''צדק ושלום'')
רבנו עובדיה הדאיה ז''ל (מחבר ''דעה והשכל'').


הישיבות כיום

בזמנו חלה מלחמת השחרור ונכבשה העיר העתיקה בידי הירדנים שהרסו את מבנה הישיבה. רבנו עובדיה ז''ל הקים אותה מחדש בעיר החדשה היכן שעומד בראשה היום בנו, רבי שלום הדאיה שליט''א. אמנם את המקום הישן שיפץ וקומם אחרי מלחמת ששת הימים מי שהיה רב הכתל – הרב מאיר יהודה גץ ז''ל, תלמיד רבנו עובדיה וגאון קבלה מופלג בזכות עצמו, בעל שיטה עמוקה בהבנת הרש''ש והכוונות . כיום עומד בראשה הרב ישראל אביחי שליט''א. ידועה בירושלים ישיבת המקובלים ''נהר שלום'' שהוקמה על ידי הרב מרדכי שרעבי ז''ל ובראשה היום משפחת הרבנים המקובלים שמואלי שליט''א, תלמידיו (הרב בניהו שמואלי שליט''א הוציא לאור הרבה ספרי כונות מצויינים והקים את ישיבת המייש''ר לבעלי תשובה בבת ים). עוד נזכיר את ישיבת רחובות הנהר שפעלה בראשות זקן המכוונים – רבי שאול דוויק הכהן (ה''שדה'') ז''ל, ואת הישיבה האשכנזית (לקבלה ''ספרדית'') ''שער השמים'' מיסודם של הרב חיים לייב אויערבאך ז''ל ורבי שמעון לידר ז''ל שהיום עומד בראשה הרב יחיאל פישל אייזנבאך שליט''א.


ירושלים

היום פועלות עשרות ישיבות קבלה אותנטיות, ומאות חוגים, ואלפי לומדים בחברותות בהסתר ובצינעא. וכל מבקש השם יכול למצוא די צורכו. בין המקומות הבולטים בירושלים נזכיר את ישיבת ''החיים והשלום'' מיסודו של הרב מרדכי עטיה ז''ל (מקבלים בחפץ לב בעלי תשובה) בראשות צאצאיו שליט''א; ישיבת ''ניות ברמה'' בראשות הרב שמואל דרזי זצ''ל (שהיה הראשון להוציא לאור סדרת סדורי כוונות כשחסרו מן השוק); את הכולל של הרב חיים עסוס שליט''א (עורך ש' רוה''ק החדש הנפלא); חוג הלומדים של הרב תדהר אלון שליט''א (לשעבר תלמיד הרב אביחי) שהוציא לאור סדרת סדורי כונות בהירים; ישיבת מעין החכמה בהר נוף של הרב יוסף בראל שליט''א (שהוציא לאור סדורי כונות צבעוניים נפלאים); החוג של הרב יצחק בן זכרי (מחבר ומלקט פורה של ספרי פחד יצחק ועוד); חוגי הלימוד המצויינים של הרב מרדכי נחום המתמחה בהוראת ספרי ה''לשם שבו ואחלמה''; גם זקן הפוסקים הליטאים היום – הרב יוסף אלישיב שליט''א – מוסר בצנעא שעורים בשיטת זקנו בעל ה''לשם'' לחוג תלמידי חכמים מובהקים ממקורביו. מירושלים איתן מושבו של הרב משה ארמוני שליט''א (מחבר ספרי גנזי ארמוני ועוד) הנותן שיעורים והרצאות נפלאים בנושא הסוד – בכל רחבי הארץ גם בחוגי בית.


צפת

בצפת (''עיר המקובלים'' לשעבר) שוקד הרב דב קוק שליט''א מטבריה משבת לשבת על כתבי קבלה; והרב יוסף טבילה שליט''א הקים שם ישיבת מכוונים בשם ''תהלה לדוד''.


בני ברק

בבני ברק היו חוגי לימוד של הרב יוסף חממי שליט''א (רבו של שכון ה') ואחרים מרבני העיר. הרב ישראל פנחסי יסד את כולל האר''י יחד עם הרב חזקיה מרדכי בן-שמעון ז''ל. מפורסם במקומנו הצדיק המקובל הרב נסים פרץ שהקים את ''מוסדות בית אל''. ישיבת ''אילנא דחיי'' ללימוד כתבי האר''י והרש''ש ז''ל זי''ע, לכוונות, יחודים ותיקונים, נוסדה על ידי הרב צבר ארם שליט''א (הוציאו מספר קונטרסים חשובים); ישיבת המקובלים ''עלי נהר'' בראשות הרב יחזקאל בינג שליט''א (הוציא סדרת ספרים יפים) נועדה לאברכים מרקע חסידי.