שבת שלוםםםםםםם נשמות F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

[img]http://einhaifa.com/Communities/Common/Images/HtmlTextBoxUserImages/שבת%20שלום%201.jpg[/img]

שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם
(שולחן ערוך)


הדלקת נרות :

ירושלים 16:46
תל אביב 16:40
חיפה 16:40
באר שבע 16:42


צאת שבת :

ירושלים 17:36
תל אביב 17:30
חיפה 17:30
באר שבע 17:32

פרשת שבוע : בראשית
הפטרה: מחר חדש

פרשת בראשית
מעינה של תורה


''בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'' (א - א)
בראשית – בראש כל דבר חייב אדם מישראל לדעת כי – ברא אלוקים את השמים ואת הארץ... (הה''ק רמ''ל מססוב).
התורה שבכתב מתחילה באות ''ב'' – בראשית – ואילו התורה שבעלפה מתחילה באות ''מ'' – מאימתי קורין את שמע.
רמז לכך מצוי בפסוק ''ודברת בם'', שדרשו עליו חז''ל ''ולא בדברים אחרים'' (יומא יט), כלומר – ודברת רק בדברים מן התורה שבכתב ומן התורה שבעלפה, המתחילות שתיהן באותיות ''בם'', ולא בעניינים אחרים שהם דברים בטלים. (מגיד תעלומה).
התורה נצחית היא. גם כיום עוד נמשך אותו ''בראשית ברא''. השם יתברך מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. בידוע, אומן שעושה כלי, כיוון שגמר מלאכתו שוב אין קיומו של הכלי תלוי באומן זה, ואילו הבריאה זקוקה תדיר למאמר פיו של הבורא. אם ינטל, חלילה, כח זה אפילו לרגע אחד, יחזור העולם לתוהו ובוהו.
זה פירושו של: ''המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית''. (ספרים).
ומה טעם פתח בבראשית... שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים... וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. (רש''י). – הכנענים עצמם לא יאמרו כך, כפי המובא במדרש, שכשתבעו הכנענים את ישראל למשפט לפני אלכסנדר מוקדון וטענו כי ארץ ישראל שלהם היא, היתה תשובתם של ישראל: ''עבד שקנה נכסים, הנכסים למי? לא להאדון, כל מה שקנה עבד קנה רבו? והלא נאמר לכנען כי עבד עבדים יהיה לאחיו, וממילא שייכת ארצם לישראל, שהם בני שם''. אלא אומות אחרות, שאף הן שמיות (ממוצא שם) יאמרו ''לסטים אתם'', שכן לא נאמר כי כנען יהיה עבד עבדים לישראל דוקא, כי אם לאחיו. (בראשית ט-כה), ואם כן הרי כל בני שם אדונים הם לכנענים וצריכים לזכות בנכסיהם, ולמה איפוא נטלו להם לישראל את ארץ כנען? על כך באה התשובה: ''ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו''. (מלא העומר)
אמרו חז''ל, שכאשר תרגמו הזקנים את התורה לפני תלמי המלך, כתבו: ''אלקים ברא בראשית'' (מגילה ט').
מהו טעמו של שינוי סדר מילים זה? - שכן באמת לפי חוקי הלשון צריך לבוא נושא המאמר בראש המשפט, כדרך שאנו אומרים: ''ראובן בנה ביתו'' ולא ''בנה ביתו ראובן'', ולפי כך צריך היה גם כאן לבוא בתחילה ''אלוקים'', שהרי הוא נושא המאמר.
אולם, לגבי יהודים אין זה בכלל חידוש, שהשם יתברך ברא את העולם. היהודים השיגו את האמונה במציאות השם וחידוש העולם בעת יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, עד שנשתרש עיקר אמונה זה עמוק בלבם. אלא נתכוונה התורה בעיקר למסור את סדר הבריאה, מה נברא תחילה ומה נברא אח''כ, וממילא נעשית המילה ''בראשית'' לנושא המאמר, כלומר – ב ר א ש ו נ ה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. (ואמנם כך מפרשים הרבה מן הראשונים, שהתורה באה בעיקר למסור את סדר הבריאה).
ואילו לגבי תלמי המלך, הרי מן הצורך היה להבהיר לו עיקר אמונה זה, שהאלוקים ברא את העולם, נעשתה ממילא המילה ''אלוקים'' לנושא המאמר, ולפיכך כתבו הזקנים: ''אלוקים ברא בראשית''. (שמן המור).
על ידי רעיון זה אפשר לקשור את סיומה של התורה – ''לעיני כל ישראל'' – עם התחלתה. רק לעיני כל ישראל – ליהודים – נכתב: ''בראשית ברא אלוקים'', ואילו לגבי הגויים צריך להיות: ''אלוקים ברא בראשית''... (מפרשים).


המשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp


ספר קצור שו"ע סימן עב - גודל קדושת שבת

(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(ד) כתיב זכור את יום השבת לקדשו, פירוש שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו. שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו שכיח בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל, יקנהו לכבוד שבת. ובערב שבת מצוה שישכים בבוקר לקנות צרכי שבת, ויכול לקנות גם קודם התפלה ובלבד שלא יאחר עי"ז תפלת הצבור. וטוב יותר לקנות בערב שבת לכבוד שבת מלקנות ביום חמישי אך דבר שצריך הכנה יקנה ביום ה'. ועל כל דבר שהוא קונה יאמר לכבוד שבת. מתקנת עזרא שיהיו מכבסין הבגדים בחמישי בשבת לכבוד שבת, ולא בע"ש, מפני שבע"ש צריך להתעסק בצרכי שבת:

(ה) מצוה על כל אדם שאע"פ שיש לו כמה משרתים, מ"מ יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום בכבודי, כי זהו כבודו שהוא מכבד את השבת:


אתר שמסביר איך לשמור שבת הלכות שבת ועוד
http://www.shabes.net/