***[כתבה+תמונות]מבחן דרכים: קרייזלר PT קרוזר*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

הקרייזלר PT קרוזר חוזר אלינו לאחר ריענון קל. יצאנו שוב לחפש את חוויית הנוסטלגיה ומצאנו את עצמנו מעלעלים באלבומים ישנים…


אחת לתקופה, כשמגיעים אל בית הוריי אורחים - חברים או קרובי משפחה, נשלפים מן המגירות האלבומים עם התמונות בשחור-לבן או אלו מתחילת תקופת הצבע, שכל בני המשפחה נראים בהם בשלבי החיים השונים. ואז מתחילה מתקפת נוסטלגיה שקשה לתאר; כל מיני זיכרונות מתקופות אחרות שמציפים משפטים כמו "איך היה פעם…" או: "זה לא מה שהיה פעם…" ועוד כל מני רמאויות קטנות על כך שהחיים פעם היו קלים יותר וכמה היינו תמימים ויפים. אבל נדמה כי אנחנו שוכחים לגמרי שפעם היו עוני, רעב ומחלות. ובעצם, יש גם היום. אבל זה בדיוק כוחה של הנוסטלגיה; לגרום לנו לשכוח את הרע ולזכור רק את הטוב. אנשי קרייזלר הבינו את כוחה של הנוסטלגיה לפני שש שנים כשהציגו לעולם את ה-PT קרוזר; עם עיצוב מעורר געגועים הכולל חזית המזכירה טנדרים משנות הארבעים, פרופיל של מכונית `מאפיה` ומראה של מונית לונדונית מאחור – הוא נראה נהדר.

הקרוזר הזה הספיק לצבור לא מעט מיילים תחת גלגליו בשש השנים שחלפו מאז הושק, וכעת מגיעה אלינו הגרסה המחודשת שלו. הריענון שעבר אינו פוגע באווירת ה`רטרו` הייחודית שלו, והוא נוגע בעיקר בשינויי עיצוב יחידות התאורה, הפגוש הקדמי ומרכז הדשבורד בתא הנוסעים, אבל זה הספיק לנו כדי לרצות לפגוש אותו שנית - הפעם בכבישי ישראל. אם נניח לרגע לסעיף העיצוב, נגלה כי ממדיו של ה-PT אינם גדולים משום שהוא מבוסס על ה`ניאון` המשפחתית; אורכו 429 ס"מ, אך גובהו (160 ס"מ) מקפיץ אותו לקבוצת המיני-מיניוואנים דוגמת הרנו סניק. אז האם מדובר כאן במיניוואן או בעצם בתחליף סטייליסטי למכונית משפחתית גדולה? ובכן, שתי התשובות יכולות להיות נכונות - תלוי מה אתם רוצים וצריכים ממנו. בתור מיניוואן הוא יכול להציע מושב אחורי נוח למבוגרים ותא מטען סביר, ובתור תחליף מעוצב למאזדה6 הוא יכול להצליח בזכות רשימת האביזרים והמנוע הגדול.

תא הנוסעים שלו מעוצב בדיוק כפי שניתן לצפות מהעיצוב החיצוני; הדשבורד צר מאוד, מאחורי ההגה המקורי שוכנים מחוונים גדולים, וגם המושבים נראים עתיקים-משהו, אולם כבר בדקות הנסיעה הראשונות מתגלות בזו אחר זו הפשרות וה`צפרדעים` שעל בעליו לבלוע בתמורה לעיצוב החריג. קחו לדוגמה את המושבים הקדמיים: אלה מציעים תנוחת ישיבה שנראה כאילו הועתקה בשלמותה מהטנדרים של פעם והם סחטו מאתנו לא מעט תלונות בנושא. תנוחת הישיבה גבוהה מאוד גם במצב הנמוך ביותר של המסעד, ידית ההילוכים ממוקמת נמוך ואחורה מדי, מחזיקי הכוסות והמצת מוקמו רחוק בתחתית הדשבורד, והמאפרה קבורה אי-שם למטה בתחתית הקונסולה שבין המושבים. מאוד לא שימושי. מלבד זאת, תנוחת הישיבה הגבוהה, השמשה הקדמית הצנועה והגג המשתפל קדימה יוצרים בעיית ראות שנשכחה מזמן במכוניות המודרניות. גם רשימת האביזרים סובלת מחוסר אחידות; המושבים עוטים עור ויש חלון שמש מעל הראש וחישוקי `בלינג-בלינג` מבית `פימפ-מיי-רייד`, אבל למיזוג בתא אחראי מזגן מכאני פשוט במקום בקרת אקלים מודרנית. מבט מעמיק יותר על איכות התא חושף חומרים בסיסיים עם גימור איכותי עוד פחות. חבל. תא המטען לעומת זאת מציע במצבו הבסיסי נפח של 320 ליטרים - לא גדול, אבל שטוח וקל להטענה.

יחידת הכוח החדשה של הקרוזר בנפח 2.4 ליטר מציעה כעת 152 סוסים, 12 יותר מזו של הדור היוצא, אך על הכביש התגלה כי ה-PT אינו קרוזר כלל. הוא לא מרגיש חזק מהמשפחתיות הגדולות עם מנועי ה- 2.0, שאון המנוע מוחשי מאוד בתא הנוסעים, ובאזור ה- 4,000 סל"ד הוא מייצר ויברציות תמוהות אשר מזעזעות את תא הנוסעים ויוצרות תחושה שאם ממשיכים ללחוץ עוד קצת – יעזוב המנוע הכל ויתנתק מהגוף. מנוע זה משודך לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבעה יחסי העברה ארוכים. במצב האוטומטי תיבה זו אינה מציעה שום תחכום, ולפיכך בכל הרפיה מהדוושה הימנית התיבה קופצת מיד אל ההילוך הגבוה ביותר. כאשר מנסים למנוע זאת על ידי שימוש באופציה הידנית מגלים כי ידית ההילוכים (שהיא מעין מקל ניקל שבראשו כדור ולחיץ) מסרבת לעבור למצב זה ללא לחיצה על המתג ושימוש באלימות מתונה. אך גם במצבה הידני השילוב בין המנוע לתיבה מתגלה כלא מוצלח משום שהמנוע מפיק את המרב (ולא בהכרח את המיטב) בסל"ד גבוה - וזה בהחלט לא התחום שאליו שואפת התיבה להגיע.

כל אלו בהחלט הנמיכו את מידת הציפיות שלנו מה-PT כשעשינו את דרכנו אל כביש המבחן ההררי, ואולי היה זה רק לטובתו של הקרוזר, שכן שם הוא דווקא גילה לנו כי אחיזת הכביש הבסיסית שלו גבוהה יחסית והוא אינו ממהר לאבד את עשתונותיו בכבישים מקורזלים כמו אחיותיו ליבשת. אולם קשה לומר שה-PT מסב איזושהי הנאה או מקרין מידה מסוימת של חדוות נהיגה. גלגל ההגה מרגיש מנותק לגמרי מהגלגלים הקדמיים, ועל הנהג ממש `לגשש באפלה` ולנחש מה הגלגלים הקדמיים מנסים לומר. אבל הקרוזר - שמגיע אלינו עם מתלים מוקשחים מעט לעומת אלה של הגרסה ה`כל-אמריקנית` - מרוסן היטב תחת עומס הפניות, ואף שהוא מגלה נטייה לתת-היגוי, אפשר לשחרר את הישבן ממסלולו על ידי ליטוף דוושת הבלם בעת סיבוב. ואם כבר נגענו בבלמים (ובהחלט `נגענו` בהם במהלך המבחן), נספר לכם כי הדוושה מרגישה `ספוגית` ברוב מהלכה והם כשלעצמם הפגינו יכולת עמידה בעומס - בינונית בלבד.

בסיום ימי המבחן ניסינו לעמוד על אופי הקונה הפוטנציאלי של ה-PT, אך ללא הצלחה יתרה משום שאמנם במחירו החדש (164 אלף שקל) הוא נגיש לקהל גדול מבעבר, אך ספק אם הרוכשים המסורתיים של מכוניות כמו מאזדה6, הונדה אקורד ואפילו רנו סניק המשפחתי יחליטו לעבור לשורות הקרוזר. המחיר הגבוה שיש לשלם בתמורה לעיצוב מותיר את הקרוזר בעיקר ובמובהק ל`היפים אורבניים` שיש להם הכל והם צריכים עוד ארבעה גלגלים לנסוע בהם אל הסופר השכונתי, אבל אינם רוצים לוותר על תשומת הלב מהסביבה ואינם מעוניינים שה`עמך` ישאירו על המרצדס שלהם סימני דלתות בחניות הצפופות.
אמנם ה-PT הזה הצליח לקחת אותנו אחורה בזמן, אבל הוא לא הצליח להשכיח מאתנו את ההבנה שדווקא היום החיים קלים יותר ואולי גם טובים יותר לרובנו ושהמכונית שלנו צריכה לעמוד בסטנדרטים מסוימים. את הזיכרונות אנחנו מעדיפים לשמור באלבומים.