להצלחתך הצלחת משפחתך וכל עמו ישראל F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

להצלחתך הצלחת משפחתך וכל עמו ישראל

תהילים פרק קו

א הַלְלוּ-יָהּ:
הוֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב-- כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ב מִי--יְמַלֵּל, גְּבוּרוֹת יְהוָה; יַשְׁמִיעַ, כָּל-תְּהִלָּתוֹ.
ג אַשְׁרֵי, שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט; עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת.
ד זָכְרֵנִי יְהוָה, בִּרְצוֹן עַמֶּךָ; פָּקְדֵנִי, בִּישׁוּעָתֶךָ.
ה לִרְאוֹת, בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ-- לִשְׂמֹחַ, בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ;
לְהִתְהַלֵּל, עִם-נַחֲלָתֶךָ.
ו חָטָאנוּ עִם-אֲבוֹתֵינוּ; הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ.
ז אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם, לֹא-הִשְׂכִּילוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ--
לֹא זָכְרוּ, אֶת-רֹב חֲסָדֶיךָ;
וַיַּמְרוּ עַל-יָם בְּיַם-סוּף.
ח וַיּוֹשִׁיעֵם, לְמַעַן שְׁמוֹ-- לְהוֹדִיעַ, אֶת-גְּבוּרָתוֹ.
ט וַיִּגְעַר בְּיַם-סוּף, וַיֶּחֱרָב; וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת, כַּמִּדְבָּר.
י וַיּוֹשִׁיעֵם, מִיַּד שׂוֹנֵא; וַיִּגְאָלֵם, מִיַּד אוֹיֵב.
יא וַיְכַסּוּ-מַיִם צָרֵיהֶם; אֶחָד מֵהֶם, לֹא נוֹתָר.
יב וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו; יָשִׁירוּ, תְּהִלָּתוֹ.
יג מִהֲרוּ, שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו; לֹא-חִכּוּ, לַעֲצָתוֹ.
יד וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה, בַּמִּדְבָּר; וַיְנַסּוּ-אֵל, בִּישִׁימוֹן.
טו וַיִּתֵּן לָהֶם, שֶׁאֱלָתָם; וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם.
טז וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה, בַּמַּחֲנֶה; לְאַהֲרֹן, קְדוֹשׁ יְהוָה.
יז תִּפְתַּח-אֶרֶץ, וַתִּבְלַע דָּתָן; וַתְּכַס, עַל-עֲדַת אֲבִירָם.
יח וַתִּבְעַר-אֵשׁ בַּעֲדָתָם; לֶהָבָה, תְּלַהֵט רְשָׁעִים.
יט יַעֲשׂוּ-עֵגֶל בְּחֹרֵב; וַיִּשְׁתַּחֲווּ, לְמַסֵּכָה.
כ וַיָּמִירוּ אֶת-כְּבוֹדָם; בְּתַבְנִית שׁוֹר, אֹכֵל עֵשֶׂב.
כא שָׁכְחוּ, אֵל מוֹשִׁיעָם-- עֹשֶׂה גְדֹלוֹת בְּמִצְרָיִם.
כב נִפְלָאוֹת, בְּאֶרֶץ חָם; נוֹרָאוֹת, עַל-יַם-סוּף.
כג וַיֹּאמֶר, לְהַשְׁמִידָם:
לוּלֵי, מֹשֶׁה בְחִירוֹ-- עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו;
לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ, מֵהַשְׁחִית.
כד וַיִּמְאֲסוּ, בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה; לֹא-הֶאֱמִינוּ, לִדְבָרוֹ.
כה וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם; לֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹל יְהוָה.
כו וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם-- לְהַפִּיל אוֹתָם, בַּמִּדְבָּר.
כז וּלְהַפִּיל זַרְעָם, בַּגּוֹיִם; וּלְזָרוֹתָם, בָּאֲרָצוֹת.
כח וַיִּצָּמְדוּ, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיֹּאכְלוּ, זִבְחֵי מֵתִים.
כט וַיַּכְעִיסוּ, בְּמַעַלְלֵיהֶם; וַתִּפְרָץ-בָּם, מַגֵּפָה.
ל וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס, וַיְפַלֵּל; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה.
לא וַתֵּחָשֶׁב לוֹ, לִצְדָקָה; לְדֹר וָדֹר, עַד-עוֹלָם.
לב וַיַּקְצִיפוּ, עַל-מֵי מְרִיבָה; וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה, בַּעֲבוּרָם.
לג כִּי-הִמְרוּ אֶת-רוּחוֹ; וַיְבַטֵּא, בִּשְׂפָתָיו.
לד לֹא-הִשְׁמִידוּ, אֶת-הָעַמִּים-- אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם.
לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם; וַיִּלְמְדוּ, מַעֲשֵׂיהֶם.
לו וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם; וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁ.
לז וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם, וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם-- לַשֵּׁדִים.
לח וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי, דַּם-בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם-- אֲשֶׁר זִבְּחוּ, לַעֲצַבֵּי כְנָעַן;
וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ, בַּדָּמִים.
לט וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם; וַיִּזְנוּ, בְּמַעַלְלֵיהֶם.
מ וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ; וַיְתָעֵב, אֶת-נַחֲלָתוֹ.
מא וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם; וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם, שֹׂנְאֵיהֶם.
מב וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם; וַיִּכָּנְעוּ, תַּחַת יָדָם.
מג פְּעָמִים רַבּוֹת, יַצִּילֵם:
וְהֵמָּה, יַמְרוּ בַעֲצָתָם; וַיָּמֹכּוּ, בַּעֲו‍ֹנָם.
מד וַיַּרְא, בַּצַּר לָהֶם-- בְּשָׁמְעוֹ, אֶת-רִנָּתָם.
מה וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ; וַיִּנָּחֵם, כְּרֹב חֲסָדָו.
מו וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים-- לִפְנֵי, כָּל-שׁוֹבֵיהֶם.
מז הוֹשִׁיעֵנוּ, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ, מִן-הַגּוֹיִם:
לְהֹדוֹת, לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ; לְהִשְׁתַּבֵּחַ, בִּתְהִלָּתֶךָ.
מח בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מִן-הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם--
וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן:
הַלְלוּ-יָהּ.


הלכות

ספר קצור שו"ע סימן א - דיני השכמת הבוקר

(א) שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים. כי אין ישיבת האדם ותנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו כמו ישיבתו ותנועתו ועסקיו כאשר הוא לפני מלך גדול, וכן אין דיבורו והרחבת פיו בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו כמו בהיותו במושב המלך, כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודיבוריו שיהיו מתוקנים כראוי. כל שכן כאשר ישים האדם אל לבו כי המלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, בודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה מפחד השי"ת ויבוש ממנו:


ספר קצור שו"ע סימן ב - הלכות נטילת ידים

(א) לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא ית"ש, לכן צריך להתקדש וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת לפי שבשעת שינה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח הטומאה ושורה על גופו, וכשניעור משנתו מסתלק רוח הטומאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם ג' פעמים מים בסירוגין. ואסור לילך ד' אמות בלי נטילת ידים אם לא לצורך גדול מאוד:


ספר קצור שו"ע סימן יא - הלכות מזוזה

(א) מצות עשה לקבוע מזוזה בכל פתח, ואפילו יש לו כמה חדרים ולכל חדר כמה פתחים העשויים לכניסה ויציאה, אף על פי שהוא רגיל רק באחד מהן מכל מקום כולן חייבים במזוזה, ואפילו אם נתמעטו הדיורין ואינו צריך עתה רק לפתח אחד מ"מ כולן חייבים. אך אם יש איזה פתח שאינה עשויה אלא להכניס דרך שם איזה משא לפרקים ויש שם פתח אחר לכניסה ויציאה, אזי הפתח העשוי רק להכניס משאות פטורה:


ספר קצור שו"ע סימן יג - דיני קדושת בית הכנסת ובהמ"ד

(א) קדושת בית הכנסת ובית המדרש גדולה מאוד, ומוזהרים עליהם לירא ממי שהוא שוכן בהם יתברך שמו, כדכתיב ומקדשי תיראו. ובית הכנסת ובהמ"ד נקראים גם כן מקדש כדכתיב ואהי להם למקדש מעט, ודרשינן אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ולכן אסור לדבר בהם דברים בטלים. ואין מחשבין בהם חשבונות אלא של מצוה, כגון קופה של צדקה וכדומה. ונוהגין בהם כבוד לכבדם ולרבצם. ומדליקין בהם נרות לכבוד. אין לנשק בהם בניו הקטנים, שאינו ראוי להראות שם אהבה אחרת זולת אהבת השם יתברך שמו:


ספר קצור שו"ע סימן לד - הלכות צדקה

(א) מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל שנאמר פתוח תפתח את ידך לו, ונאמר וחי אחיך עמך. וכל הרואה עני מבקש והעלים עינו ממנו ולא נתן לו צדקה עובר בל"ת שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. הצדקה הוא סימן לזרע אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו' לעשות צדקה. ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני. וגדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר עשה צדקה ומשפט, נבחר לה' מזבח. ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ואין דבר רע ולא היזק בא בשביל הצדקה, שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום. כל המרחם, מרחמין עליו, שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. וכל מי שהוא אכזרי, יש לחוש ליחוסו. והקב"ה קרוב לשועת עניים, שנאמר וצעקת עניים ישמע, לפיכך צריך להזהר בצעקתם, שהרי ברית כרותה להם, שנאמר והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני. ואמרו בירושלמי, תרעא דלא תפתח לעניא, תפתח לאסיא. ויתן האדם אל לבו, שהוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקב"ה. וכמו שהוא מבקש שהקב"ה ישמע שועתו ותפלתו, כך ישמע הוא שועת העניים. גם יתן האדם אל לבו כי הוא גלגל החוזר בעולם, וסוף שיבא הוא או בנו או בן בנו לקבל צדקה. ואל יעלה על לבו לומר איך אחסר ממוני ליתנו לעניים, כי יש לו לדעת שאין הממון שלו, אלא פקדון לעשות בו רצון המפקיד, וזה חלקו מכל עמלו בעוה"ז, כדכתיב והלך לפניך צדקך. והצדקה דוחה גזירות רעות, ומוספת חיים:

ספר קצור שו"ע סימן קמג - הלכות כיבוד אב ואם

(א) צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם, שהשוה אותן הכתוב לכבודו ולמוראו ית"ש. כתיב כבד את אביך ואת אמך, וכתיב כבד את ה' מהונך. באביו ואמו כתיב איש אמו ואביו תיראו, וכתיב את ה' אלקיך תירא. כדרך שצוה על כבוד שמו הגדול ומוראו, כן צוה על כבודם ומוראם. שלשה שותפין הם באדם. הקב"ה ואביו ואמו. (איש מזריע לובן שבו, אשה מזרעת אודם שבו, והקב"ה נופח בו נשמה, מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור). בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אומר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני:

ספר קצור שו"ע סימן קסט - איסור כתובת קעקע

(א) כתוב בתורה וכתובת קעקע לא תתנו בכם. מהו כתובת קעקע. כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם. זהו השורט על בשרו וממלא מקום השריטה בכחול או בדיו או בשאר צבעונים הרושמים. וכן אם צובע תחלה בצבע ואח"כ שורט במקום הצבע, עובר בלאו. ומ"מ מותר ליתן אפר ושאר דברים על המכה לרפואה אף על פי שישאר הרושם, כי גם ממכתו ישאר רושם ומוכיח עליו שלא עשה משום כתובת קעקע:



שלשה עקרים
הריני מאמין באמונה שלמה בשלשה עשרה עקרים של התורה הקדושה:
א)שהקדוש ברוך הוא נמצא ומשגיח
ב)והוא אחד
ג)ואין לו דמות ולא דמות הגוף
ד)שהוא קדמון לכל קדומים
ה)ואין עבודה לזולתו
ו)ויודע מחשבות בני אדם
ז)ושהנבואה אמת
ח)שנבואת משה רבנו אמת והוא אדון לכל הנביאים
ט)ושהתורה נתונה מן השמים
י)ושלט תשתנהבשום זמן חס ושלום
יא)ושהקדוש ברוך הוא מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים
יב)ושיבוא מלך המשיח
יג)ושהמתים עתידים לחיות
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתכוף את יצרנו לעובדתך כל ימי חיינו תמיד אמן כן יהי רצון


שלשה עקרים
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה הריני בא לקים מצות עשר זכירות שחיב אדם לזכור בכל יום ואלו הן :
יציאת מצרים
השבת
המן
מה שהקציפו אבותינו לקדוש ברוך הוא במדבר
מעשה עמלק הרשע
מעמד הר סיני
מה שיעצו בלעק ובלעם לעשות לאבותינו למן צדקות ה'
מעשה מרים הנביאה
מצות וזכרת את ה'אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל
וזכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן