אם יש גן עדן! F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

יונתן כבר לא יראה אותנו מתכערים. "לעולם לא נהייה יפים יותר מעכשיו", הוא תמיד היה אומר, ואני הייתי שול אם זה אמור לעודד, כי זה לא.

תגיד, אתה דפוק? איך אתה לא מכיר את המשחק הזה? לא יכול להיות שאתה לא מכיר. זה נקרא "הוא כבר לא", וזה מה שכולם משחקים כשנהרג להם חבר. זורקים את השם שלו לחלל האוויר וכל מי שמסביב צריך להשלים את המשפט, לומר מה הוא כבר לא. רצים עם זה שעות לפעמים.על המגרש, למשל, באמצע בעיטת עונשין. גם בקטנות של הלילה, סתם ככה פתאום,מעיר את כולם, שלושים שניות אחרי שחתכו לישון. וכשאתה בבית, נותן עבודה על חברה שלך, לא מרוכז בנו, הכי לא מתאים לך לשחק את המשחק, אבל בום! הטלפון מצלצל, אנחנו על הקו, "יונתן כבר לא," אמורים לך, ואתה חייב, כולם חייבים לזרוק אסוציאציה, זה הכלל, ולא לחזור על אותה אחת פעמים. קבל דוגמא:
יונתן כבר לא ייקח את אחיו הקטן לסרט. יונתן כבר לא יראה את הפועל מביאים גביע. יונתן לא ישמע את הדיסק החדש של ציון גולן. הוא לא יראה את שון נתקע עם שקשוקה הכי מעוותת בנהרייה, ועוד אחרי שצחק על כולנו, המונגול הקטן.הוא לא ידע כמה שזה פיסטוק כשלא עומד לך. הוא לא ידע כמה שזה טוב כשאימא גאה בל ביום שתתקבל לאוניברסיטה. או למכללה, גם טוב. הוא לא יהיה בהלוויה של סבא שלו, לא ידע אם אחותו תתחתן, לא ישתין איתנו מהסגה הכי גבוהה בדרום אמריה לא יעשה סקי בצ'אקאלאטיה, לא אכל את העיזה הפזיזה את הפרואנית הכי חמה בקאזה פיסטוק.
יונתן כבר לא ידע איך ההרגשה לשכור דירה עם חברה שלו. יונתן כבר לא ידע איך זה להיכנס איתה לקסטרו שהקולקציה החדשה לחורף, וללכת לרולדין באמצע הלילה, בגשם, כשהיא רוצה פתאום סופגנייה, ואתה הרי אידיוט, מעולם לא ידעת להגיד לה לא. הוא לא יבגוד בה. הוא ידע איך זה לפרק את הצורה לפצצה הכי גדולה במדינה, שקשוקה אחת מחיפה, שמפתה אותך לסטוץ, ואתה מבין מאוחר מידי, שזה פשוט לא היה שווה, ואהבה שלך עוזבת. הוא לא יבין כמה זה כואב. ולא ידע מעולם אילך זה לשבת על הדשא עם ילד קטן שהוא שלו, ולספר כמה היינו גדולים במארבים בלבנון. דברים של תהילה עשינו שם. הוא לא יגיד לו.המון דברים יונתן כבר לא.
יונתן לא ידע איזה שיר השמיעו על הקבר שלו כשהוא מת. "שיר המעלות", חידוש בסטייל מזרחי, הפך להיות השיר שלו. לכל אחד שנהרג יש שיר, שמלווה את החברים מההלוויה והלאה. במשך חודשים לא מפסיקים לשמוע, שוב ושוב. לא נמאס.
יונתן לא ידע בחיים איך ריבר החובש בכה מעל הגופה שלו, סירב להרפות, התפורר, התפרק. כמו תינוק מירר בבכי. יונתן לא ידע איך פורמן ואני הסתובבנו יום שלם בתעלות ובמרודות לחפש את הראש שלו שנעלם. כשהטיל פגע בעמדת השמירה, הראש נפגע והתגלגל לליטאני. לא רצינו להאמין שהוא התגלגל עד למטה, לנהר, אבל זה מה שקרה, ובסוף התייאשנו מהחיפושים. אין מה לעשות. ואני רכנתי בתוך העשן הסמיך , ואחזתי בגוף שלו בשתי ידיים, בגוף בלי ראש. הוא לא ידע. והאש המשיכה לבעור מסביב, וירינו וירינו וירינו, לכל כיוון שרק אפשר, כאילו שזה יקל על ההרגשה. ואיך שכולם היו שבורים. אתמול עוד רקדנו ואלס במאורה הקרה שלנו, הדלקנו נרות נשמה, והיה לנו טוב, והנה נגמר. הוא לא ידע בחיים. אין סיכוי שהוא ידע.
יונתן כבר לא יסניף זעה מתוקה, מהולה בניחוח שמפו עדין שכזה, בלילה ארוך של מין סוער וחיבוקים, כמו זה שידענו כולנו בשבוע שבו חזרנו מלבנון, כשהכול נגמר. יונתן בכלל לא ידע שיצאנו מלבנון.




"בבוקר אל מול זריחה ראשונה, כשהנוף הלבנוני נפרש לפנינו כמו אוקיאנוס ירוק אינסופי, אמר המפקד שלנו את משפט הפתיחה ששינן בוודאי שבועות ארוכים, אולי חודשים, ואולי אסף בירושה מדורי דורות
'ברוכים הבאים. אם יש גן עדן ככה הוא נראה, אם יש גיהנום ככה הוא מרגיש. מוצב בופור.' "




אחד הספרים המרגשים והיפים ביותר שקראתי אי פעם!!!

http://www.ibooks.co.il/NS_GETPRODINFO. ... D=10032535





דרך אגב על ספר זה נכתב השיר החדש של אייל גולן