שבבבת שלוםםםםםםם F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

שבת שלום

הדלקת נרות
ירושלים 19:12
תל אביב 19:09
חיפה 19:09
באר שבע 19:08

צאת שבת
ירושלים 20:02
תל אביב 19:58
חיפה 19:58
באר שבע 19:57

פרשת שבוע: עקב
הפטרה:ותאמר ציון

פרשת ואתחנן
מעינה של תורה


בס''ד
פרשת עקב
מעינה של תורה
07/01/2003

בס''ד
''והיה עקב תשמעון''

(ז, י''ב)


משל למה הדבר דומה, לבן שאביו דורש ממנו כי ירצה ללמוד תורה, שאם לא כן ילקהו עד שיאמר רוצה אני, הרי ברור איפוא שמוטב לו לרצות לאלתר כדי לחשוך מעצמו את המלקות. כך אומר גם משה רבנו: ''והיה עקב'' – הלא בסופו של דבר ''תשמעון'' – שתהיו מוכרחים לשמוע, כי הרי יכפו אתכם לכך, שאם-כן הלא מוטב כי תשמעו לאלתר.


לפני כל צעד שאומר אדם לעשות, עליו לשמוע תחילה היטב ולהתבונן אם בצעד זה יעשה את רצון השם-יתברך, ואם לאו – אל יעשהו. וזהו פירושו של הכתוב: ''והיה עקב'' – והיה בכל צעד שתאמרו לעשות – ''תשמעון'' – תשמעו תחילה היטב אם הוא יהיה לרצון השם-יתברך אם חס-וחלילה לא.


חכמינו אמרו: ''אין והיה אלא לשון שמחה''. וכך הוא איפוא פירושו של הכתוב: ''והיה'' – שמחה גדולה תהיה ברקיע, אם ''עקב'' – כאשר בסוף ימי הגלות, בעקבתא דמשיחא, יבואו על האדם מישראל נסיונות וקשים מרים, ובכל-זאת ''תשמעון'' – תוסיפו גם אז לשמוע בקול השם-יתברך ולשמור את תורתו, כי אז ישמח שמחה גדולה.





''את המשפטים האלה''


(ז, י''ב)



מה טעם הזכיר כאן הכתוב רק ''משפטים''? לפי שבני-ישראל במדבר היו ''דור דעה'', אשר במשך ארבעים שנה עמדו בנסיונות קשים עד מאוד, ומצוות התורה נעשו חלק מן ה''אני'' שלהם, כך שאפילו החוקים היו להם למשפטים. כלל לא היו מסוגלים להבין אחרת ונפשם הגדולה השיגה גם את החוקים כמו משפטים.



''ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה''

(ז, י''ד)



מצינו במדרש, שלפיכך היתה רבקה עקרה, כדי שלא יאמרו אומות-העולם כי ברכתם אשר ברכוה: ''אחותנו את היי לאלפי רבבה'', היא אשר השפיעה עליה ללדת בנים.

אומר איפוא כאן הכתוב: ''ברוך תהיה מכל העמים'' – אף כי כל העמים יברכוך, בכל זאת לא יהא בכך משום מניעה לפריונך ורבייתך, ו''לא יהיה בך עקר ועקרה'' – שלא יושם לב לזה שיאמרו כי הדבר הוא בזכות ברכתם.

המשך הפרשה:
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp


הלכות שבת
ספר קצור שו"ע סימן עב - גודל קדושת שבת

(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(ד) כתיב זכור את יום השבת לקדשו, פירוש שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו. שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו שכיח בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל, יקנהו לכבוד שבת. ובערב שבת מצוה שישכים בבוקר לקנות צרכי שבת, ויכול לקנות גם קודם התפלה ובלבד שלא יאחר עי"ז תפלת הצבור. וטוב יותר לקנות בערב שבת לכבוד שבת מלקנות ביום חמישי אך דבר שצריך הכנה יקנה ביום ה'. ועל כל דבר שהוא קונה יאמר לכבוד שבת. מתקנת עזרא שיהיו מכבסין הבגדים בחמישי בשבת לכבוד שבת, ולא בע"ש, מפני שבע"ש צריך להתעסק בצרכי שבת:

(ה) מצוה על כל אדם שאע"פ שיש לו כמה משרתים, מ"מ יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום בכבודי, כי זהו כבודו שהוא מכבד את השבת:

אתר שבת:
http://www.shabes.net/