שבבבבבבבבבתתתתת שללללללוווווווםםםםםםם נשמותתתתת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד


[img]http://einhaifa.com/Communities/Common/Images/HtmlTextBoxUserImages/שבת%20שלום%201.jpg[/img]

הדלקת נרות
ירושלים 19:19
תל אביב 19:15
חיפה 19:16
באר שבע 19:14

צאת שבת
ירושלים 20:08
תל אביב 20:05
חיפה 20:05
באר שבע 20:03

פרשת שבוע: ואתחנן
הפטרה:נחמו נחמו


פרשת ואתחנן
מעינה של תורה


בס''ד
פרשת ''ואתחנן'' נקראת כל שנה בשבת שלאחר תשעה באב (''שבת נחמו''). עובדה זו הסביר המגיד רבי ישראל מקוזניץ בספרו ''עבודת ישראל'': לפי ההלכה, אסור ללמוד תורה בתשעה באב (חוץ ממדרשי ''איכה'', אגדות החורבן וכיוצא באלה); כי הלימוד גורם שמחה לאדם, ככתוב: ''פקודי ה ישרים משמחי-לב'' (תהילים י''ט, ט). ואין לשמוח ביום החורבן והאבל הלאומי. משום כך אנו קוראים פרשת ''ואתחנן'', המספרת על מתן תורה לישראל, מיד אחרי תשעה באב – שבו פסקנו מלימוד תורה – כדי להדגיש קבל עולם ומלואו, שאנו מתחילים שוב את לימוד התורה ומקבלים עלינו מחדש עול מלכות שמים ועול מצוות.

''ואתחנן אל ה בעת ההיא לאמר'' (ג, כ''ג)
א) מעיר על כך רבי משה סופר, בעל ''חת''ם סופר'': שנינו במדרש רבה לפרשת ''וזאת הברכה'', שמשה רבנו התפלל באותו זמן 515 פעמים, כמניין ''ואתחנן'' (אותיות ''ואתחנן'' עולות לגימטרייא של 515). גם אותיות ''תפלה'' עולות למניין זה (515). וכשאנו מצרפים לכך אותיות שם הויה, העולות למניין כ''ו (26), אנו מגיעים לתקמ''א (541), שהוא בגימטרייא ''ישראל'', בכך יש רמז, שכאשר ישראל דבקים בקדוש-ברוך-הוא מתקבלת תפילתם, ככתוב בהמשך הפרשה: ''ואתם הדבקים בה אלהיכם, חיים כולכם היום'' (ד, ד).
ועוד אומרים כאן חכמי ישראל: ''ואתחנן'' בגימטרייא ''תפלה'' וגם ''שירה''. בכך מצוי אפוא רמז, שראוי לנו להתפלל
בשירה ובזמרה, בחינת ''כל עצמותי תאמרנה'' (תהילים ל''ה, י).
ב) אמר לפניו משה: רבונו של עולם! עצמותיו של יוסף נכנסות לארץ, ואני איני נכנס לארץ?!
אמר לו הקב''ה: מי שהודה בארצו, נקבר בארצו; ומי שלא הודה בארצו, אינו נקבר בארצו. יוסף הודה בארצו – שאמר
לשר המשקים של פרעה: ''כי גונוב גונבתי מארץ העברים'' (בראשית מ, ט''ו) - קברוהו בשכם (יהושע כ''ד, ל''ב) . ואתה, שלא הודית
בארצך (כשאמור בנות יתרו לאביהן: ''איש מצרי הצילנו'' וגו – שמות ב, י''ט), אין אתה נקבר בארצך.

''ויתעבר ה בי למענכם…'' (ג, כ''ו)
לדברי רבי דויד מושקוביץ, בעל ''גלילי זהב'', אומר כאן משה לישראל: במי מריבה הכיתי את הסלע, ולא דיברתי אליו כמצוות ה (במדבר כ, ז-י''א), כל זאת עשיתי רק למענכם – שלא לעורר חלילה קטרוג עליכם. לאמור: הסלע הזה, שהוא אבן דוממת, בכל זאת כשמדברים אליו בשם ה – הוא מיד שומע ומקיים את הדברים שמצווים עליו; ואילו אתם, אף-על-פי שאני מדבר אליכם יום יום בשם ה – אינכם נשמעים לדבר האל. וכדי למנוע קטרוג זה כלפיכם, נטלתי עלי אחריות כבדה שלא לדבר אל הסלע, אלא להכותו; כדי להראות קבל עם ועדה, שבלי הכאה אין הסלע נותן מים...


''ויאמר ה אלי: רב-לך, אל-תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה'' (ג, כ''ו)
אמר לו הקב''ה למשה: אם אתה נוטל הכול, אין אתה מניח ליהושע תלמידך כלום. גאלת את ישראל ממצרים, הנהגתם בים (במעבר ים-סוף) והורדת להם את המן ואת התורה, והנהגתם במדבר ארבעים שנה – ואתה מבקש (עוד) ליכנס לארץ? אין אתה מניח ליהושע כלום!
אמר לו משה: ינכס יהושע ויחלק הארץ להם (לבני ישראל) ויהיה מנהיגם; ואני נכנס עימהם כפגן (כהדיוט).
אמר לו הקב''ה: רב הוא לך?! (הייתכן כדבר הזה, שיהושע תלמידך יהא לך רב ומנהיג?!) יהא יהושע יושב ודורש ומנהיג את ישראל ומלמדם – ואתה יושב ורואה אותו?!

''לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו…'' (ד, ב)
רש''י מדגים את האיסור של ''לא תוסיפו'' על-פי המובא בספרי: כגון חמש פרשיות בתפילין (במקום ארבע). חמישה מינים בלולב, וחמש ציציות בארבע כנפות.
על כך יש מקום לשאול: האמנם יש פגם בדבר, אם במקום ארבע פרשיות בתפילין יוסיף מישהו פרשה חמישית, ובמקום ארבעה מינים שנוטלים בסוכות (אתרוג, לולב, הדסים וערבות) יטול אדם מין נוסף?
הסביר זאת רבי יהונתן אייבשיץ מפראג במשל מן החיים: נתאר לעצמנו, שרופא מומחה רשם לחולה סם-מרפא בכמות מסוימת, והחולה נטל מן התרופה על דעת עצמו כמויות גדולות פי כמה ממה שרשם לו הרופא. נקל לשער את התוצאות הקשות, שהחולה עלול להמיט על עצמו במעשהו הנחפז וחסר-האחריות.
בתחום של בריאות הגוף מבין אפוא כל בר-דעת, שסמי רפואה יש לקחת במידה מדויקת, כפי שקבע הרופא המומחה – לא פחות ולא יותר. כיוצא בכך – אומר רבי יהונתן אייבשיץ – עלינו לנהוג לגבי מצוות התורה, שהן בבחינת סם-מרפא לנפש האדם, אותן יש לקיים בכתבן וכמידתן – לא להוסיף עליהן דבר, ולא לגרוע מהן משהו – כי ריבון העולמים רשם אותן במתכונת הראויה ובמידה הנדרשת...

''ואתם הדבקים בה אלהיכם, חיים כלכם היום'' (ד, ד)
''חיים כולכם היום'' – אימתי? משתהיו כולכם אגודה אחת (כשתהיו מאוחדים ומלוכדים). וכן אתה מוצא, שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם אגודה אחת, שנאמר: ''בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל (יתאחדו עם שאר השבטים), ויבואו יחדיו מארץ צפון... (ירמיה ג, י''ח).


המשך הפרשה:
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp


הלכות שבת
ספר קצור שו"ע סימן עב - גודל קדושת שבת

(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(ד) כתיב זכור את יום השבת לקדשו, פירוש שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו. שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו שכיח בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל, יקנהו לכבוד שבת. ובערב שבת מצוה שישכים בבוקר לקנות צרכי שבת, ויכול לקנות גם קודם התפלה ובלבד שלא יאחר עי"ז תפלת הצבור. וטוב יותר לקנות בערב שבת לכבוד שבת מלקנות ביום חמישי אך דבר שצריך הכנה יקנה ביום ה'. ועל כל דבר שהוא קונה יאמר לכבוד שבת. מתקנת עזרא שיהיו מכבסין הבגדים בחמישי בשבת לכבוד שבת, ולא בע"ש, מפני שבע"ש צריך להתעסק בצרכי שבת:

(ה) מצוה על כל אדם שאע"פ שיש לו כמה משרתים, מ"מ יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום בכבודי, כי זהו כבודו שהוא מכבד את השבת:

אתר שבת:
http://www.shabes.net/

הלכות שבת :
http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidr ... ub_cat=276