שבת שלוםםםםםםםם צדיקים F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

שבת שלוםםםםםםםם צדיקים

שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

הדלקת נרות :
ירושלים 19:24
תל אביב 19:21
חיפה 19:22
באר שבע 19:19

צאת שבת:
ירושלים 20:14
תל אביב 20:10
חיפה 20:11
באר שבע 20:08



פרשת שבוע : דברים
הפטרה : חזון ישעיהו

פרשת דברים - שבת חזון
מעינה של תורה


הצדיק רבי יהודה ליב מגור, בעל ''שפת אמת'', היה אומר: ספר ''דברים'' הוא בבחינת ''תפילין של יד'', שכל הפרשיות בהן מרוכזות בבית אחד. לעומת זאת ארבעת הספרים הראשונים בתורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר) הם בבחינת ''תפילין של ראש'', בהן ערוכות ארבע הפרשיות בארבעה בתים. ונקרא הספר החמישי בתורה ''דברים'', כוון שבתחילתו ובסופו מצויים הרבה דברי-תוכחה, שתכליתם לקרב ולקשור ליבותיהם של ישראל אל התורה – בדומה לתפילין של יד, שאנו מקיימים בהן ''וקשרתם'' כנגד הלב.

''אלה הדברים אשר דבר משה… '' (א, א)

א) פרשת ''דברים'' נקראת בכל שנה בשבת הסמוכה לתשעה באב, וכל כך למה? כי בפתח הפרשה הזאת מספר משה על חטא מרגלים, שהוציאו דיבת הארץ היעודה לישראל והמיטו בכך אסון כבד על דור יוצאי מצרים (שימותו במדבר ולא יבואו אל הארץ המובטחת) ארעה בליל תשעה באב. כך שנינו במסכת תענית (כ''ט, ע''א) על הפסוק ''ויבכו העם בלילה ההוא'' (במדבר י''ד, א): אותו לילה, ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב''ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם (בכיית שווא, בשעה שהמרגלים הוציאו דיבה על הארץ; ובכך גיליתם שאינכם בוטחים בה, שהבטיח להוריש לכם את ארץ כנען); ואני קובע לכם בכייה לדורות (בליל תשעה באב, שבו עתידים ישראל להתאבל על חורבן בית-המקדש).
ב) אומרים חכמי ישראל: ''אלה'' – ראשי תיבות של אבק לשון-הרע. בכך מרמז לנו הכתוב, שעל חטא לשון-הרע דיבר משה בהדגשה יתרה סמוך לפטירתו.
במסכת בבא בתרא (קס''ה, ע''א) שנינו: רובם של החוטאים – בגזל; מיעוטן – בעריות (בעברות על מוסר חיי המשפחה);
וכולם – באבק לשון-הרע. ממאמר-חז''ל זה משמע, שחטא לשון-הרע שכיח בקרב המוני העם יותר משאר החטאים
בתחום שבין אדם לחברו. משום כך התעכב משה רבנו על חטא זה במיוחד, כשבא להוכיח את בני ישראל לפני מותו.
ג) על פסוק זה אומר הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצב (''סנגורם של ישראל''): ''אלה הדברים'' – דברי המוסר והתוכחות – לא אמר משה אלא בשעה שהשמיע דבריו ''אל כל ישראל''. אבל כאשר היה מכוון דבריו כלפי מעלה, באזני הקב''ה, לא הזכיר חלילה עוונותיהם של ישראל; אלא הרבה לספר בשבחם והיה מפליג בדברים על מידותיהם הטובות של בני עמו.
וכן מצינו בזוהר הקדוש (חלק א, רנ''ד): גדעון בן יואש (השופט מבני מנשה – שופטים ו-ח) לא היה צדיק ולא בן צדיק. ומשום
שאמר טובות על ישראל, אמר לו הקב''ה: ''לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!'' (שופטים ו, י''ד). לעומת זאת ישעיהו הנביא,
שכינה את ישראל ''עם טמא שפתים'' (ישעיה ו, ה). נענש על כך קשות, כמובא במסכת יבמות (מ''ט, ע''ב).
בעניין זה מספרים, שהצדיק רבי לוי יצחק נכנס פעם לבית-המדרש הגדול בברדיצב ומצא שם מגיד אורח, שעמד על
הבימה ודרש באזני הקהל, כדרך מגידים, הוכיח האיש את קהל-השומעים בדברים קשים, ובייחוד התעכב על עברות
שבין אדם למקום, שהמוני העם לוקים בהן מדעת ושלא מדעת.
בתום הדרשה אמר רבי לוי יצחק למגיד האורח: אחרי שהשמעת באזני הקהל הקדוש דברי מוסר והוכחת את אנשי
ברדיצב על עוונותיהם כלפי אבינו שבשמים – הגיע הזמן לזעוק כלפי מעלה על הצער והייסורים, שסובלים אחינו בני
ישראל בגלות הארוכה, עד שיתעוררו רחמיו של הבורא יתברך על עמו הנענה והנדכא..

המשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp



הלכות שבת קודש

ספר קצור שו"ע סימן עב - גודל קדושת שבת

(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(ד) כתיב זכור את יום השבת לקדשו, פירוש שיזכור בכל יום ויום את יום השבת לקדשו. שאם נזדמן לו דבר מאכל חשוב שאינו שכיח בכל יום והוא דבר שאינו מתקלקל, יקנהו לכבוד שבת. ובערב שבת מצוה שישכים בבוקר לקנות צרכי שבת, ויכול לקנות גם קודם התפלה ובלבד שלא יאחר עי"ז תפלת הצבור. וטוב יותר לקנות בערב שבת לכבוד שבת מלקנות ביום חמישי אך דבר שצריך הכנה יקנה ביום ה'. ועל כל דבר שהוא קונה יאמר לכבוד שבת. מתקנת עזרא שיהיו מכבסין הבגדים בחמישי בשבת לכבוד שבת, ולא בע"ש, מפני שבע"ש צריך להתעסק בצרכי שבת:

(ה) מצוה על כל אדם שאע"פ שיש לו כמה משרתים, מ"מ יעשה גם הוא בעצמו איזה דבר לכבוד שבת כדי לכבדו, כדמצינו באמוראים, רב חסדא היה מחתך את הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ור' זירא היה מדליק את האש, ורב נחמן היה מתקן את הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת, ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם ולא יאמר לא אפגום בכבודי, כי זהו כבודו שהוא מכבד את השבת:


איך שומרים שבת ????

http://www.shabes.net/continue.htm

אתר שבת :

http://www.shabes.net/