תהילים פרק פ F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

להצלחתך הצלחת משפחתך כל עמו ישראל

תהילים פרק פ
א לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים; עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב רֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַאֲזִינָה-- נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף;
יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.
ג לִפְנֵי אֶפְרַיִם, וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה-- עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ;
וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.
ד אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
ה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת-- עַד-מָתַי עָשַׁנְתָּ, בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.
ו הֶאֱכַלְתָּם, לֶחֶם דִּמְעָה; וַתַּשְׁקֵמוֹ, בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.
ז תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן, לִשְׁכֵנֵינוּ; וְאֹיְבֵינוּ, יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.
ח אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.
ט גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ.
י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ.
יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל.
יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ.
יג לָמָּה, פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ; וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.
יד יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר; וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.
טו אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא:
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת.
טז וְכַנָּה, אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ; וְעַל-בֵּן, אִמַּצְתָּה לָּךְ.
יז שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה; מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.
יח תְּהִי-יָדְךָ, עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ; עַל-בֶּן-אָדָם, אִמַּצְתָּ לָּךְ.
יט וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ; תְּחַיֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.
כ יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; הָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.


הלכה
ספר קצור שו"ע סימן נ - כללים בברכה ראשונה מכרכת הנהנין


(א) כתיב לה' הארץ ומלואה, שהכל הוא כמו הקדש. וכמו שאסור ליהנות מן ההקדש עד לאחר הפדיון, והנהנה מן ההקדש בלא פדיון מעל, כמו כן אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, והברכה היא הפדיון. והנהנה בלא ברכה כאילו מעל בקדשי ה' ית"ש. ואין שיעור לברכה ראשונה, שאפי' אוכל או שותה כל שהוא, חייב לברך ברכה ראשונה:

(ב) אף ע"פ שבדיעבד אם טעה ובירך שהכל על כל דבר אפילו על פת או על יין יצא (כדלקמן סימן נ"ו), לכתחלה אסור לעשות כן, אלא צריך ללמוד להבין אתה ברכה יברך על כל מין ומין. ואך בדבר שאי אפשר לברר מאיזה מין הוא, או שנסתפקו הפוסקים ואי אפשר להכריע, אז יוצאין בברכת שהכל. ואם הוא דבר שיכול לפטרו בתוך הסעודה, עדיף טפי:

(ג) הדבר שמברכין לאכלו או לשתותו או להריח בו או לעשות בו מצוה, צריך שיקח אותו קודם הברכה ביד ימינו ויכוין איזה ברכה הוא צריך לברך עליו, כדי שכשיזכיר את השם שהוא עיקר הברכה, ידע מה שיסיים ויברך. ואם לא אחזו כלל אלא שהיה לפניו כשבירך עליו, יצא. אבל אם לא היה לפניו כלל כשבירך אלא שהביאו לו אחר כך, אף ע"פ שבשעת הברכה היתה דעתו עליו, לא יצא וצריך לברך שנית:

(ד) נטל בידו פרי לאכלו וברך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס עד שאינו ראוי לאכילה, וכן אם בירך על כוס משקה ונשפך הכוס, אם יש לפניו עוד ממין זה וגם דעתו היתה לאכול או לשתות יותר ממה שלקח בידו, א"כ היתה הברכה גם על הנשאר ואינו צריך לברך שנית, אבל בסתם לא חלה הברכה רק על מה שהיה בידו וצריך לברך שנית. וכן אפילו אם היה דעתו לאכול או לשתות יותר אלא שלא היה לפניו בשעת הברכה והובא לו עתה, צריך לברך שנית, אפילו בענין שאם היה אוכל או שותה את הראשון לא היה צריך לברך על זה שהובא לו, הכא שאני:

(ה) צריך שלא יפסיק יותר מכדי דיבור בין הברכה לאכילה, ואפילו בשעת לעיסה אסור להפסיק עד שיבלע


ועל הדרך.......

נאמר בגמרא (ברכות לה: )
כל הנהנה מן העולם הזה בלי ברכה, כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל. שהרי מצינו בדוד המלך אומר בתהלים פרק כ"ד "לה' הארץ ומלואה" ואילו בפרק קט"ו אומר "והארץ נתן לבני אדם" , כיצד? משיבה הגמרא ואומרת כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה כלומר לפני ברכה שייכת הארץ ומלואה לה' וכל הנהנה ממנה הריהו נחשב כגוזל ואילו לאחר הברכה מעניק לו ה' את טוב הארץ ופירותיה, כי הברכה נחשבת כעין נטילת רשות מה' להנות מעולמות, ברכות אלו נקראות "ברכות הנהנין"
(הבית היהודי)

לוח ברכות נהנין :
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7948