סוזוקי: היסטוריה על קצה המזלג! F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

הידעתם, יצרן האופנועים הרביעי בגודלו ביפן התחיל בכלל בעסקי הכותנה! ההיסטוריה של סוזוקי בראי פאנגס.

סוזוקי. החברה היחידה ששמה קצוץ על החרם הערבי והייתה הראשונה ללמד את הישראלים אופנוע ספורט מהו, התחילה בכלל בעסקי הכותנה. מיצ`יו סוזוקי נולד ב- 1887 כבן לאיכר שגידל כותנה. בגיל 22 הוא בנה מכונת טווייה מונעת בפדאלים לייצור חוטי כותנה. בשאיפה שזו הפעם האחרונה שמופיעה כאן המילה כותנה, נספר שהמכונה עבדה טוב ומיצ`יו שלנו פתח חברה לייצור. "סוזוקי ג`ידושה קוגיו" קראו לה ביפנית. ב- 1920 החברה כבר הונפקה בבורסה בטוקיו והעניינים תקתקו כמו שצריך. למעשה, יותר מדי טוב: סוזוקי התחיל לייצא את מכונות הטווייה למזרח אסיה והן היו כל-כך טובות, עד שחיו לנצח ולא נזקקו להחלפה. כתוצאה מכך השוק המזרח-אסייתי הוצף, לא היה צורך במכונות חדשות וסוזוקי התחיל לחפש דברים נוספים לייצר. טוב מדי, כבר אמרנו.

בתור איש עסקים יוזם וערני, גילה סוזוקי שיש פער ביפן בין כמות הרכבים המיובאת לדרישה. בלי להתברבר יותר מדי הוא קונה מכונית בריטית קטנה, אוסטין 7, ומעתיק אותה. עד שהוא מתחיל לייצר כבר מגיע השנה 1939 ואיתה מלחמת העולם השניה. מהר מאוד יפן נכנסת לכלכלת מלחמה והמכונית של סוזוקי לא מגיעה לייצור המוני.
אחרי המלחמה נאבק סוזוקי באי-יציבות חברתית וכלכלית שכמעט וסוגרת לו את הבאסטה. ייצור מכונות הטווייה אמנם מתחדש, אבל שונזו סוזוקי, בנו של מיצ`יו, כבר חושב על אופנועים. כן, עוד פעם הקטע דרישה לכלי רכב זולים אחרי מלחמה. תחילת 51` מביאה איתה את קריסת שוק הכותנה (אמרנו די עם הכותנה!) וזה הזמן בו המהנדסים בחברה מתחילים לעבוד על מנוע שיותקן על אופניים.
מעסקי הכותנה לרכבים
הדגם הראשון, בנפח 30 סמ"ק מעולם לא מגיע לייצור סדרתי. אולי כי זה היה רעיון דבילי לקרוא לו "אטום" ביפן של אחרי הירושימה ונגסאקי. אבל לקראת סוף השנה הם מתחילים למכור את ה- POWER FREE. אמנם הם התכוונו לכוח חופשי, אבל השם באנגלית מתרגם ל"נטול כוח". ואכן, עם מנוע 36 סמ"ק, עדיף לעזור עם הפדאלים. בניגוד לשאר היצרנים והונדה בראשם, סוזוקי מייצרים את המנוע ל"נטול הכוח" בעצמם, כולל הקרבורטור והמגנטו.
הדגם הבא הוא ה- DIAMOND FREE של 1953. נטול היהלומים. דומה מאוד לנטול הכוח, אבל עם מנוע 58 סמ"ק אימתני שמוציא שני סוסים פראיים ב- 4,000 סל"ד. ב- 1954, כשהולך להם טוב עם האופניים הממונעים, הם משנים את שם החברה ל"סוזוקי מוטור קומפני". הדרך אל ה-R נסללה. 54` זו גם השנה הראשונה בה מייצרים בסוזוקי כלי דו-גלגלי מושלם. די לשלדות האופניים.

את הטוסטוסים ואח"כ את האופנועים שלה, משווקת סוזוקי תחת השם COLLEDA. ה-S המפורסמת של סוזוקי תופיע לראשונה ב- 59` והמותג COLLEDA יוחלף רק ב- 64` עם ה- T10 שיהיה לסוזוקי הראשון. באותו זמן מדובר כבר במנועי 250 דו"פ עם ערבול שמן אוטומטי ושלושים כ"ס מאוד מכובדים (ה- T20 ואח"כ ה- GT250).
מנועי שתי הפעימות הופכים להיות מומחיות של סוזוקי. זה מתחיל בסיפור מדהים של רוכב MZ מזרח גרמני בשם ארנסט דגנר, שבשנת 61` עורק למערב בסוף מירוץ ומביא איתו לסוזוקי את כל סודות הדו"פ שהוחבאו מאחורי מסך הברזל. בזכות האירוע הזה, סוזוקי זוכים באליפות העולם בקטגורית ה- 50 סמ"ק שנערכת לראשונה ב- 62`. וזה כבר שווה כתבה בפני עצמה. משם הצלחת הדו"פים של סוזוקי ממשיכה גם אל נפחים גדולים יותר ועוברת אף לשטח במהלך שנות השישים והשבעים. למעשה, הם מתפנים לייצר מנוע ארבע פעימות רק בשנת 1976, עם ה- GS750. רק התחילו וכבר ארבע צילינדרים.
מפלצות כביש מהירות
אחיו הגדול של ה- 750, ה- GS1000 של 78`, כבר נחשב לליטר הטוב בתקופתו ו"הסופרבייק היפני הראשון" לדעת רבים. שנתיים אח"כ, בשנת 1980, יוצאת לאור סדרת ה- DR, עם ה- 400 שמוחלף אח"כ ע"י ה- 500. משם קצרה הדרך אל ה- 600 ואח"כ, ב- 90`, ה- DR350 שמגלם את כל מה שסוזוקי: פשוט, איכותי, אמין וזול.
בצד הפחות שמרני יש כמובן את ה- R750 שעם צאתו לשוק ב- 1985 הגדיר מחדש את קטגוריית הסופרבייק. עם שלדת אלומיניום, עיצוב כסאח ומניאקיות של אופנוע מסלול עם מראות ופנסים, היה ה-R לקלאסיקה ולאגדה מרגע היוולדו והלאה. דווקא אחרי הפריצה הזוהרת חוזרים בסוזוקי לשמרנות, כשהם מתעקשים על המנוע מקורר השמן/אוויר והשלדה הבעייתית, שכמעט וקוברים את הדגם בצל האופוזיציה שדאגה להתעדכן מהר מאוד. רק בשנת 1996 מחזיר ה- R עטרה ליושנה וקובע יחס הספק משקל עדיף על המקור השדוף מ- 85`. בשנת 2000 הוא אף מקצין יותר - אבל אז הוא כבר מוצא את עצמו לבד במערכה; כל שאר היצרנים נטשו את קטגוריית שלושת-רבעי הליטר.

ב- 2001 נולד ה- R1000 הפסיכי ועושה הרבה בלגאן בקטגוריית הליטר כשהוא מתעדכן ומקצין משנה לשנה, אבל עדיין שומר על שימושיות, אמינות וכוח בהמי בסל"ד נמוך (שלא כמו הליטרים של האופוזיציה, שנהיים יותר ויותר 600 באופיים הצווחני). אותו R1000 הוא רק הדוגמה הכי עדכנית ליציאות מופרעות של סוזוקי, כדוגמת ה- RGV250 המטורף שהצליח לשמר את מסורת הדו"פים ולשרוד בזמן שרבים וטובים (RD של ימאהה, למשל) קורסים תחת נטל חוקי איכות הסביבה. או ה- GSXR1300 היאבוסה שנישל את ה- CBR-XX מכתר האופנוע הסדרתי המהיר ביותר בתבל.

אבל הדגמים הללו הם רק השפיץ של היצע הדגמים הכל-כך עשיר ומגוון של סוזוקי. חברה שהגדולה שלה מתבטאת בעצם העובדה שבלי יותר מדי דרמה, הם מגישים לאזרח הקטן את הטכנולוגיות והביצועים הכי עדכניים במעטפת הרכה של ידידותיות ואמינות ללא משוא פנים.
תעשו פעם סיבוב על DL650, תבינו למה אני מתכוון.

כמה תמונות- מהישן ביותר לחדש ביותר!











תהנו נושמים!