"עץ חיים היא למחזיקים בה ..." F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

כל העולם ניזון מהתורה ועם ישראל בלבד זכה בו. זו רק ירושה שלנו. אז למה אנחנו לא יוצאים מגדרנו מרוב שמחה? דרשת הרב אמנון יצחק לשבועות




אמר רב יהודה: אמר דוד; רבש"ע "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי"?! (תהילים פרק לט) (רש"י: העתידות לבוא עלי), אמר: גזרה היא מלפני, שאין מודיעין קצו של אדם! "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא"?! (כמה ימי חיי) גזרה היא מלפני, שאין מודיעין מדת ימיו של אדם! "אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי"?! (באיזה יום אני חדל ובטל מן העולם) אמר לו: בשבת תמות! אמר לו: אמות באחד בשבת?! (שיוכלו להתעסק בי ובהספדי) אמר לו: כבר הגיע מלכות שלמה בנך ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא. אמות בערב שבת?! אמר לו: "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף.."! (תהילים פרק פד) טוב יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני. כל יומא דשבתא, (של כל שבתות השנים) יתיב וקא גריס כוליה יומיה (שלא יקרב מלאך המות אליו, שהתורה מגינה ממות. כדאמרינן: בסוטה כא, א), ההוא יומא, הוי ליה ההוא בוסתנא אחורי ביתיה, אתא מלאך המות, בחיש באילנא, (מנענע המלאך באילנות להשמיע קול תימה) נפיק למיחזייה, הוה סליק בדרגא, איפחית דרגא מתותיה, נפל אישתיק ונח נפשיה. (יצא לראות ירד במדרגות נשברה המדרגה נפל והחזיר נשמתו הטהורה לבוראו) (ילקוט שמעוני תהלים פרק לט רמז תשלה)

דוד המלך ידע את סוד החיים, שמי שלומד תורה, בשעה שהוא לומד תורה הוא מחובר לקב"ה מקור החיים והוא לא יכול למות כי התורה היא: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג יח), לכן היה לומד כל שבת בלי הפסקה וכשהיה מגיע מוצאי השבת ונשאר חי היה עושה סעודת 'מלוה מלכה', 'סעודת דוד המלך'. ביום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי וששי הוא לא פחד שימות. ה' הרי אמר לו שזה יקרה בשבת. מה עשה? ביום שבת לבש "שריון". איזהו השריון? זוהי התורה. ואיך מת בסוף? יצר הרע בא ורשרש באילנות. דוד המלך הפסיק רגע מהתורה ויצא לראות מה קרה. החליק במדרגות ומת. מבלי שיפסיק מן התורה אי אפשר היה לקחת אותו. ברגע שהוא ניתק מאילן החיים אפשר היה לקחתו.
מסקנה: הרוצה לחיות, ידבק במקור החיים, ידבק בהקב"ה. בשעה שאדם פוסק מן התורה, יש אפשרות שיפגע. התורה מצילה ומגינה רק מתי שאתה דבוק בה באמת.
יהודים רבים לצערנו לא יודעים להעריך את המעמד שלהם. 'בָּרוּךְ אַתָּה.. שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי' כל אחד ואחד מאתנו נבחר להיות בחיר ד'. כשעם ישראל היה העם היחידי שהסכים לקבל את התורה מכל העמים הפך הוא להיות העם המיוחד בקיימו את חוקי התורה בכל מקום שבעולם.
כל הציוילוזציה העולמית נזונה מהספר הזה ואנחנו הזוכים בו בלבד, ככתוב: "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג ד). זו ירושה שלנו בלבד ואין לאחר אתנו. ומדוע איננו קופצים משמחה בכל עת על גודל הזכיה? למה לא מנצלים את הזמן מספיק, כדי לקנות חיי עולם? כמה אנשים יושבים ולומדים ועוסקים כל היום בתורה? מעט שבמעט. אמנם ב"ה המעט הזה הולך וגדל בשנים האחרונות, אבל כמה אנשים מבינים באמת שיש עולם הבא? מעט שבמעט. הרבה מדברים על זה, אבל אם היו באמת מאמינים בכך הרי היו משקיעים הרבה יותר לעולם הבא.

אם נאמר, שיש ערימות שטרות של מאה דולר במרחק עשרות מטרים ספורים ומי שרץ ויגיע ראשון יקח מהן חבילות רבות, הייתם רצים את המרחק הזה? למה לתורה שנמצאת במרחק קטן מזה בספריה, בבית, לא רצים? כי פשוט לא מאמינים באמת. שהרי מאות דולרים היו מריצים אתכם ואילו גן עדן לא מספק אתכם? אם באמת הייתם מאמינים שמחכה לכם אחרי 120 שנה גן עדן שבו 'יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה' (אבות ד משנה יז), בטח שהייתם רצים כל יום לצבור הון רב של תורה, חבילות חבילות של מצוות. אבל לא כן עושים. אלא, רצים להשתקע בעוה"ז, כאילו לא יוצאים מכאן.


הרמב"ם פוסק; (ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".
(ט) גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו:
(י) עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח: (רמב"ם יד החזקה - הלכות תלמוד תורה פרק א ח ט י).

ואם לא, הוא עובר על מצות עשה דאורייתא. זה כמו לא לצום ביום הכפורים. לצום ביו"כ זה מצות עשה וגם ללמוד תורה ביום ובלילה. מי שלא מקיים אותה עובר על עשה זה בכל יום ויום. גם אם אחד גמר את כל התורה כולה, למד הכל על-פה הוא חייב ללמוד, משום שעסק התורה זה אפילו אם אתה רבי אליעזר בן הורקנוס. אפילו אם הוא יודע מעשה מרכבה, מעשה בראשית. עסק התורה והלמוד זה כל הזמן ועיקר עסקו של האדם כל ימי חייו יהיה בתורה ובמצוות. זאת המטרה שבשבילה נברא האדם. זה מה שמבדיל בין יהודי לגוי. ליהודי יש משימה גדולה בעולם הזה, ואילו הגוים, כיון שלא רצו לקבל את התורה, הפכו להיות עזר לתכלית התורה להכין את העולם כדי שנוכל ללמוד בנוחות.

המשך ההרצאה
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=8212