מכבי חיפה 2005-6 F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

הנוסחה של רוני לוי מהעונה שעברה, להסתער על הליגה ולהכריע אותה כבר בתום הסיבוב השני, שוב הוכיחה את עצמה. לוי ידע בקיץ כי לגאלקטיקוס ייקח הרבה זמן להתחבר, שגם לבית"ר ירושלים והפועל ת"א יש קבוצות חדשות שזקוקות לזמן, והגיב בהתאם. עד שהליגה הבינה שמכבי חיפה אנושית ואפשר לנצח אותה, הפער ממנה כבר היה דו ספרתי ובלתי ניתן לגישור.

יש לייחס זאת כמובן גם לליגת האלופות. מכבי חיפה, לעומת קבוצות אחרות, כיוונה את עצמה להגיע לשיא הכושר כבר בתחילת העונה, וזאת כדי לעבור את מאלמו. אבל גם אחרי הכישלון התורן באירופה, לוי הצליח לשמור על המסגרת כהוויתה והתוכנית שלו להתנפל על הליגה כבר בתחילתה עבדה כמו שצריך. על הדרך, הוא בישל שני צעירים מוכשרים, ליאור רפאלוב ועדן בן בסט, שיעזרו לו מאוד בשנים הבאות.


איפה הם טעו...?

רוני לוי לא הצליח השנה לפגוע בול בבחירת הזרים שלו. אחרי שהרשים אותנו עם דירסאו וקולאוטי, המסע של מאמן האלופה לדרום הניב קשרים בינונים כמו פרננדו לורפיסה וויקטור אורמסאבל. בשורה התחתונה, מכבי חיפה לא מצאה מחליף ראוי לוואליד באדיר, מה שהחזיר את עידן טל מהעמדה ההתקפית בה הוא הצטיין בעונה שעברה לעמדת הקשר האחורי, לצידו של דירסאו. ככה גם השמיכה של רוני לוי התקצרה. בפועל, זה לא ממש הורגש בליגה, הרבה בעזרתו של מיכאל זנדברג, שחזר להציג את היכולת מהעונה של יצחק שום.


הטוב: גוסטבו בוקולי

את החיוך התמידי שלו אפשר היה לחוש בכל נגיעה בכדור, את הגישה הנכונה למשחק הוא דאג להעביר גם לשאר השחקנים במכבי חיפה. בזמן שזנדברג, טל, דירסאו וקולואטי התקשו לשמור על רמה גבוהה במשך כל העונה, היה תמיד למי לפנות. 12 שערים ו-9 בישולים מדברים בעד עצמם. מי בכלל זוכר את רוסו?

הרע: שלומי ארבייטמן

העובדה כי ארבייטמן נתן עונה מאכזבת למרות שכבש 8 שערים, רק מעידה על כמות הכישרון שאלוהים חילק לילד הזה. אבל דווקא בקבוצה הכי אירופית בישראל, השכונה בלטה למרחוק. פתאום, בקבוצה טקטית וממושמעת, החוסרים של ארבייטמן זעקו לעין. ארבייטמן, שחונך כנראה לנצח משחקים לבד וחשב שהכל מגיע לו בחיים, לא עמד בלחץ של מכבי חיפה ולא התאים את עצמו למערכת. הוא הקפיד לחשוב שכל העולם נגדו (בעיקר בכל הנוגע לעימותים עם השופטים), וסירב להבין כי הבעיה היא בו ורק בו.

שי בירוק:

שי בירוק הוא השחקן הכי מבוזבז כיום בארץ, כישרון ברמה של אייל ברקוביץ' לפחות. אם בשנים האחרונות אפשר היה להפיל את התיק בנושא הזה על מכבי חיפה, שלא נתנה לו כמעט לשחק, העונה בירוק דאג לעשות את העבודה בעצמו. דווקא בעונה בה לרוני לוי לא היתה ברירה אלא לתת הזדמנות לצעירים, אחרי שמחממי הספסל הקבועים, רביד גזל ואורי אוזן, עזבו, בירוק הסתבך בפרשיות שהעבירו את הבמה לרפאלוב ובן בסט.

משימה לעונה הבאה:

לחבר את אלן מסודי למערכת הכללית. אם רוני לוי יצליח לשלב בין האינווידואליזם של מסודי למרקם הקבוצתי ולא להתעמת איתו, מכבי חיפה תרוויח את הווינר שהיה חסר לה במשחקי הנוק אאוט במוקדמות ליגת האלופות ובגביע המדינה. נכון לעכשיו, מבלי לדעת מה האלופה מתכננת לעונה הבאה, אפשר לומר שמכבי חיפה תקום ותיפול על אלן מסודי, אולי השחקן הכי טוב שילבש ירוק מאז איגביני יעקובו. אלא שיש גם את הצד הפרובלמטי של מסודי, זה שיכול לפרק קבוצה, אותו הצליח ראובן עטר לנטרל לחלוטין.