ראש השנה (סדר החג+דבר תורה +זמני החג) F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

סדר ראש השנה

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (שנקראת גם לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קרא, כרתי, סילקא ותמרים. ופירש רש"י, מפני שהם ממהרים לגדול, וסימן טוב הוא לראותם בראש השנה.

כבר כתבנו באחת ההלכות בעבר, שאדם שאוכל פירות וירקות קודם הסעודה, מכניס עצמו בספק אם צריך לברך ברכה אחרונה, או שיצא ידי חובה בברכת המזון שאחר הסעודה. ולפי שאין לאדם להכניס עצמו בספק ברכות לכתחילה, הנכון הוא לאכול את מיני הפירות והירקות הנזכרים, בתוך הסעודה, אחרי אכילת כזית פת של ברכת המוציא.

כשאוכלים ממיני הירקות בתוך הסעודה, לוביא, קרא, כרתי, סילקא, וכן כשאוכלים מראש הכבש בתוך הסעודה, אין לברך עליהם ברכת הנהנין, דהיינו ברכת בורא פרי האדמה וברכת שהכל, משום שברכת המוציא פוטרתם אפילו אם אוכלם בלא פת, שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות.

וכשאוכלים ממיני הפירות בתוך הסעודה, התמר, הרימון, והתפוח בדבש, יש לברך עליהם ברכת הנהנין , שהיא ברכת בורא פרי העץ, משום שאין דרך לאכלם עם הפת, ואינם נפטרים בברכת המוציא לחם מן הארץ.

וכך הוא סדר אכילת הסימנים בלילי ראש השנה: תחילה יקח בידו תמרה (תמר) אחת ויברך עליה בורא פרי העץ, ואם התמרים הם פרי חדש, יברך עליהם גם כן ברכת שהחיינו, (ויזהר שלא יניחם על השולחן בשעת הקידוש כשמברך שהחיינו, שלא יפטרם בברכת שהחיינו שבקידוש ויפסיד ברכתו עליהם, אלא יסירם מן השולחן בשעת הקידוש, או יכסם במפה.) ואחר כך יטעם מעט מהתמרה ואז יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", ויטעם עוד ממנה.

ואחר כך יקח מהרימונים, ויאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה מלאים מצוות כרימון", ויטעם מהם. ואחר כך יקח מהתפוח בדבש ויאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

וכשאומר נוסח ה"יהי רצון" יאמרנו בשם ומלכות. ואחר שטעם מהתפוח בדבש, יקח מהרוביא ויאמר: "יהי רצון וכו' שירבו זכיותינו ותלבבנו". ואחר כך יקח מהקרא (דלעת) ויאמר: "יהי רצון וכו' שיקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו". (ויש נוהגים לאכול גזר עם הדלעת, שהרי אומר "גזר" דיננו.) ואחר כך יקח הכרתי בידו ויאמר: "יהי רצון מלפניך וכו' שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". ואחר כך יקח הסילקא (תרד) בידו, ויאמר: "יהי רצון וכו' שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו". ואחר כך יקח ראש כבש או איל בידו, ויאמר: "יהי רצון וכו' שנהיה לראש ולא לזנב, וזה זכר לאילו של יצחק אבינו בנו של אברהם אבינו עליהם השלום."

יש להיזהר מאד בכשרות בשר או ראש כבש, שלא יקחנו אלא אם נודע לו בפירוש שהוא כשר, שנשחט על ידי שוחט מומחה ירא שמים, ושבבדיקתו הוברר שהוא "חלק", ואם אינו מוצא ראש כבש כזה, עדיף שייקח ראש עוף או דג או כל בהמה אחרת.

יש נוהגים לאכול דגים בראש השנה. לפרות ולרבות כדגים, וכן הובא מנהג זה בשם רבי דוד אבודרהם, ומרן החיד"א הביא שאין לאכול דגים בראש השנה, משום ששמו "דג" נופל על לשון דאג, והביא סמך לזה מתיקוני הזוהר הקדוש. ומכל מקום כשחל ראש השנה ביום שבת, לא יבטל מנהגו בכל שבת לאכול דגים.


בע"ה יפתחו שערי שמים בראש השנה.
השופר יגרום לכל תפילה להתקבל לפני כיסא הכבוד.
סיפור קצר שיסביר את הדברים:

מלך אחד ידע שבנו יחידו יהיה יורש העצר ביום מן הימים והחליט ללמד אותו את כל ההנהגות.
יום אחד קרא המלך לבנו ואמר: היום אני שולח אותך לבית הכלא על מנת שתתחיל ללמוד כיצד לשלוט באנשי הממלכה.
שנה שלמה אני נותן לך להיות שם ושתצא נראה מה הצלחת לעשות.
הבן הוכנס לכלא במסווה מבלי שידעו מי הוא.
לאחר מספר שעות הסוהרים קראו לכל האסירים להגיע לאכול , וראה כיצד זורקים את כל המזון על הריצפה ואיך כל האסירים קופצים ורבים על האוכל.
הוא צעק צעקה : עצרו כולם!!! מיד כולם נעצרו והסתכלו עליו , הוא אמר : למה שנאכל בצורה כזו בוא נעמוד בתור כל אחד יקבל מנה.
לא סיים הנסיך את דבריו קפצו עליו 2 אסירים וקשרו אותו בצד וחזרו לריב על האוכל.
כך היה ביום הראשון השני והשלישי וביום הרביעי הבין הנסיך עם אני לא יקפוץ כמוהם אני לא יאכל פה , וכך עשה נאלכם על חתיכות מזון.
וכך עבר הזמן והתחיל הנסיך להיות ככול האסירים שכח לחלוטין את גינוני המלכות שלו .
לאחר שנה קרא לו מפקד הכלא ולשלח אותו לחופשי.
הנסיך יצא ונזכר וואי אני בן המלך איזה טעות עשיתי , אני החזור לארמון ולהיות שוב הנסיך.
אך לא ראה הנסיך שהוא הפך למוזנח ומלא ליכלוך שהגיע לשער הארמון אמרו לו השומרים : תסתלק מפה עני היום לא נכנסים לארמון ,
ניסה הנסיך להסביר להם שהוא בכלל בן המלך והם טועים אך זה לא עזר.
ניסה הנסיך בכל דרך להיכנס וניכשל , ברגעים של ייאוש אחרונים הלך מול חלון אביו והחל לצעוק : אבא , אבא תעזור לי , אבא.
אביו המלך יצא על החלון אך לא ראה את בנו אלה עני מוזנח .
לאחר שצעק ובכה הבין אביו שזה בנו הנסיך וקיבל אותו.

הנמשל מהסיפור זה השופר כל השנה אנחנו מתמלאים בלכלוך ונראים מוזנחים לפני המלך אך שהשופר פותח את שערי שמים
הקב"ה אבינו שומע את קולנו ומזהה אלה בני .

ככה צריכים אנחנו לעמוד בתקיעת השופר ולבקש על עצמנו רחמים מאבינו שבשמים.

זמני החג:

ראש השנה, א’-ב’ תשע”ה, 24-26.9.2014:

כניסת החג: 18:13
ירושלים
כניסת החג: 17:58

באר שבע
כניסת החג: 18:15

חיפה
כניסת החג: 18:04

זמני כניסת ויציאת השבת שחלה מיד אחרי החג:

פרשת האזינו, ג’ תשרי, 26-27.9.2013:

תל אביב
כניסת השבת: 18:10
יציאת השבת: 19:08
ירושלים
כניסת השבת: 17:55
יציאת השבת: 19:06

באר שבע
כניסת השבת: 18:13
יציאת השבת: 19:09

חיפה
כניסת השבת: 18:01
יציאת השבת: 19:07


שנה טובה ומתוקה שתכתבו ותחתנו לטובה !!!

אשריך!
שנה טובה ומבורכת

תודה על כל הדברים שפירסמת לאורך השנה