נושמים מזרחית
שלום אורח, הרשמה לפורום | הוסף למועדפים
שם משתמש
סיסמה
זכור אותי | שכחתי סיסמה

חג שבועות - דבר תורה + הלכות + זמני החג F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

עמוד ראשי חדשות המוסיקה מילים לשירים
עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום נושמים יהדות




עמוד 1 מתוך 1 [ 2 הודעות ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא

חג שבועות - דבר תורה + הלכות + זמני החג

מחבר הודעה
 נושא ההודעה: חג שבועות - דבר תורה + הלכות + זמני החג
הודעהפורסם: 02 יוני 2014, 10:26 
מנותק
מנהל פורום
מנהל פורום

הצטרף: 09 דצמבר 2004, 09:33
הודעות: 1541
לייקים: 21 אוהבים
פידבקים: 0 (0%)



בס"ד

ביום שלישי בע"ה מגיע חג שבועות חג מתן תורתנו הקדושה.

סיפר חסידי על מנת להבין את מהות החג:

ההצלחה של מצליח-


לפני שנים רבות חי בטוניסיה סוחר-עתיקות יהודי, מצליח שמו. הוא לא עשה הון גדול ממסחרו, אך הייתה לו פרנסה ב"ה, והוא נתן צדקה יותר מעשירים יותר גדולים ממנו.

מצליח לא היה תלמיד-חכם גדול, אולם הוא היה חובב תורה והיה מייקר ומכבד תלמידי-חכמים ותומך בהם בכל כוחו. אין זה פלא אפוא, כי בעוד שכל הימים הטובים היו חשובים ויקרים בעיניו. הוא החשיב במיוחד את חג השבועות, זמן מתן תורתנו, וכי מה היו היהודים עושים, בלי התורה הקדושה? ואיך היה הוא, מצליח, נראה, בלי המתנה היקרה של תורה ומצוות, חגים ומועדים, שנתן ה’ לעמו ישראל?

מצליח לא היה מסוגל לתאר לעצמו, כיצר זה קרה, שהיהודים ישנו באותו לילה גורלי של מתן תורה. מה גם, שלפני כן הם ספרו את הימים והשבועות, מאז צאתם ממצרים ועד בואם למרגלות הר סיני, ספרו שבעה שבועות שעברו לאט לאט ולבסוף, כאשר הגיע היום הגדול, הם ישנו שנת ישרים וה’ יתברך בכבודו וכעצמו, היה צריך לבוא ולהעיר אותם בקולות וברקים ! ממש לא ייאמן.

אמנם ניסה מצליח ללמד זכות על בני דור קבלת התורה, בכך שהם וודאי רצו להיות רעננים וערניים, כדי לקבל את הגילוי האלוקי כמו שצריך, בכל חושיהם וכוחות הנפש שלהם. אולם התירוץ הוא תירוץ, אך כנראה שהם בכל זאת שגו ומשגה לא קטן ומאז ועד היום עוסקים יהודים בתיקון אותו משגה על ידי כך שהם ערים בליל שבועות, אומרים "תיקון", לומדים תורה - וכל זאת כדי לתקן את אותו משגה היסטורי. ואם לתקן - הרי שיש לעשות במלוא מובן המילה ולהראות לקב"ה, באיזו חיבה ומסירות נפש יהודי מקבל את התורה.

כשמחשבות אלה מנסרות במוחו, התכונן מצליח לחג קבלת התורה. מנהגו היה להזמין לביתו מנין של תלמידי חכמים עניים לליל ראשון של שבועות (בחו"ל חוגגים שני יו"ט, בשל יו"ט שני של גלויות), ואחרי הסעודה של החג לומר "תיקון" וללמוד כל הלילה. הוא הכין להזדמנות זו כיבוד ראוי לשמו, פירות, מיני עייייייזות, צימוקים ושקדים ומשקאות בשפע וכל מיני דברי מתיקה, כדי להיזכר במתיקותה של תורה ולגרש את הרצון לישון.

כך היה מצליח נוהג כל השנים ומנהגו זה הפך לשם דבר בעירו ועשה רושם בשמים. אולם, נראים הדברים, כאילו היו מלאכים בשמים שקינאו בהצלחתו של מצליח, או אולי השטן "ככבודו ובעצמו" התערב, כדי להעמיד אותו בניסיון.

איך שלא יהיה, החלה ההצלחה להתרחק ממצליח ופרנסתו הפכה קשה יותר מיום ליום, עד שבהגיע חג השבועות נשאר מבלי פרוטה בכיסו. הגיעו הדברים לידי כך, שלא היה לו במה לכסות את הוצאות החג של משפחתו-הוא, מבלי לדבר כבר על הזמנת אורחים, כמנהגו מידי שנה.

כאשר ראתה אשתו של מצליח, כי המצב קשה ולא נראה כל מוצא אחר, הוציאה את תכשיטיה, נתנה אותם לבעלה והציעה שהוא ימשכן אותם, כדי שיהיה להם כסף להוצאות החג. וכאשר לבו של מצליח נחמץ בקרבו למראה הקרבה זו, אמרה לו אשתו דברי ניחומים וביקשו לא להיות עצוב על שהגיעו למצב זה, יען כי ה’ יעזור להם והוא עוד יקנה לה תכשיטים יותר יפים מאלה...

"ברוכה את לה’ יקירתי" - אמר לה מצליח נרגש כולו - "שלמה המלך אמר כי "אשת חיל עטרת בעלה" והוא בודאי התכוון לאישה כמוך". מצליח הודה לאשתו נרגשות. משכן את התכשיטים והתכונן לחג השבועות שמה וטוב לב.

בלכתו הביתה מבית העבוט, בו קיבל תמורת תכשיטי אשתו סכום הגון, היה מצליח שמח, על כי יעלה עתה בידו לחוג את חג קבלת התורה, כמנהגו מאז ומתמיד. כלכתו הביתה, פגש מצליח את הרב הכולל של טוניסיה, רבי יצחק טייב, וברכו לשלום בכבוד הראוי. הרב שמח על הפגישה ואמר למצליח, כי הוא אוסף למטרת פדיון שבויים והוא חסך לו דרך, לאחר שהיה בדעתו לסור לביתו.

מצליח הוציא מכיסו את סכום הכסף שקיבל תמורת תכשיטי אשתו ונתן אותו לרב, תוך שהוא מודה לו על הזכות שזיכה אותו במצווה כה חשובה. הרב בירך אותו באומרו כי זכות המצווה תעמוד לו ויזכה לעשות מצוות רכות כהנה וכהנה. "אמן, כן יהי רצון" - השיב מצליח לדברי הברכה.

הרב הלך לדרכו ומצליח נשאר עומד במקומו שקוע במחשבות. "איך אוכל ללכת הביתה כידיים ריקות ומה אומר לאשתי?" - חשב. בעומדו כך מהרהר, שמע מצליח קול ידידותי הקורא לו : "שלום מצליח, מה שלומך ? רציתי לגשת אליך הביתה. טוב שפגשתי אותך ,"

"שלום סולימאן" - השיב מצליח - "כמה אוכל לשרת אותך?"

סולימאן זה היה אחד מאנשי סודו של המלך (ביי) של טוניסיה ולא אחת קנה אצל מצליח עתיקות יקרות-ערך עבור חצר המלכות. "עשה לי טובה, מצליח" - אמר סולימאן. "אני צריך באופן דחוף עבור הביי מערכת של ספלוני-קפה, לפחות תריסר פריטים, אבל משהו מיוחד במינו. זה צריך להיות "עתיקה" אמיתית, משהו שלא כל יום רואים אותו. אם תצליח לארגן לי משהו מתאים, תעשה עסק טוב ולא תצטער. אגלה לך סוד, כי הפעם אני צריך את זה עבור הביי בכבודו ובעצמו".

"לא אוכל להבטיח לך ברגע זה, אך אעשה כמיטב יכולתי. כדי לחפש ולמצוא משהו מתאים" - הבטיח מצליח חגיגית.

מצליח הכיר את כל סוחרי העתיקות של העיר, מיד הוא ניגש אל אחד מהם ולמזלו מצא את מבוקשו. היה זה סט של ספלוני קפה עתיקים, מחרסינה נהדרת, משהו מיוחד במינו. הסחורה הייתה מונחת זמן רב אצל הסוחר ההוא, שהיה מוכן לתת אותה במחיר סביר. מצליח לקח את המערכת על תנאי - : אם ימכור אותה, יביא את הכסף ואם לאו - יחזיר את הסט לבעליו. הסוחר הסכים ומצליח לקח את הספלונים והלך עמם לארמון הביי.

"ברוך השם. עלה בידי למצוא משהו מתאים" - בישר להם מצליח ופקידי הביי שמחו לקראתו ואמרו לו, כי אם הסט ימצא חן בעיני הביי ייטב לכולם. באומרם זאת הכניסו את מצליח אל המלך, והוא הציג בפניו את המערכת העתיקה.

הביי של טוניסיה שמח מאד למראה עיניו. "זהו כדיוק מה שחשבתי ורציתי לרכוש זה זמן רב" - אמר ושאל כמה הסט צריך לעלות. נקב מצליח בסכום שהתחייב לשלם לסוחר העתיקות. אם המערכת תמצא חן בעיני המלך.



"הרי זה ממש מציאה" - אמר המלך בהתפעלות - "אולם הביי של טוניסיה אינו מחפש "מציאות". באומרו זאת פקד המלך על הממונה על אוצר המלוכה לתת למצליח פי שלושה מהסכום שנקב. לאחר מכן הוא פנה אל מצליח, שוחח עמו באופן ידידותי ביותר ואמר לו : "אני יודע שאתם, היהודים, עסוקים עתה בהכנות לקראת החג שלכם. משום כך אני מודה לך, מצליח, שמצאת זמן לחפש עבורי את מערכת ספלוני הקפה. דרך אגב, באיזה שלב אתה נמצא בהכנות לקראת החג שלכם?"

"אדוני המלך - השיב מצליח - אני חייב לומר לך את האמת, כי עדיין לא החילותי בהכנות כלל".

"אם כך, אני אחסוך לך זמן" - אמר הביי וציווה על אנשיו לשלוח לביתו של מצליח שק מלא קמח סולת, צפחת שמן זית ושתי כבשים צעירים. "זוהי מתנה מבית המלוכה" - אמר הביי והוסיף "לך, מצליח, ותחוג בשמחה את החג שלך".

מצליח יצא מארמון המלך שמח וטוב לב. כיסיו היו מלאים מטבע זהב.

וראשית חכמה, חשב, עליו ללכת ולשלם לסוחר העתיקות את מחיר המערכת. לאחר מכן יש לגשת לבית העבוט ולפדות את התכשיטים של האישה ובנוסף לכך לקנות איזו מתנה יפה לאשת-החיל לכבוד החג.

בלכתו ברחוב פגש מצליח את הרב הכולל. מצליח שמח לקראתו ואמר לו : רבי, ברכתך נתקיימה. עתה יש בידי לתת תרומה גדולה יותר לפדיון-שבויים" - ובאומרו זאת נתן לרב סכום כפול מזה שנתן קודם לכן. "ברוך השם, שנינו הצלחנו" - אמר הרב ושוב בירך את מצליח בהצלחה מופלגת, ואיחל לו חג שמח וקבלת התורה בשמחה ופנימיות.

כבואו הביתה, קידמה אותו אשתו, מזל, במאור פנים. היא כבר הייתה באמצע מלאכת אפיית חלות ועוגיות לכבוד החג. "הכבשים ממתינים שייקחו אותם אל השוחט" - אמרה בשמחה וכדי לאשר את דבריה, נשמעה מכיוון הדיר פעייה עליזה של בעלי החיים.

כך חגגו מצליח ומזל יום טוב שמח. לסעודת החג, שנערכה כיד המלך, הוזמנו יותר אורחים מאשר תמיד ומי שלא היה אותו לילה בביתו של מצליח - לא ראה שמחת מצווה מימיו...



הלכות החג-

דיני הדלקת נרות והקידוש

א. מצווה להדליק נרות בליל יום טוב, וצריך לברך לפני ההדלקה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב". ונכון שלא לברך "שהחיינו" בעת הדלקת הנרות, ולסמוך על ברכת "שהחיינו" שמברכים בקידוש.

ב. שנה זו שחל בה חג השבועות במוצאי שבת, אין להדליק נרות יום טוב אלא רק לאחר צאת השבת בלבד!

ג. כמו כן, בשנה זו יש לכלול בברכות הקידוש של ליל שבועות את ברכות ההבדלה. וסדר הקידוש נקרא "יקנהז", על שם ראשי התיבות של ברכות הקידוש בשנה זו: יין – בורא פרי הגפן. קידוש – ברכת הקידוש לחג. נר – בורא מאורי האש. הבדלה – ברכת הבדלה מיוחדת ליום זה, המסיימת במילים: "המבדיל בין קודש לקודש". זמן – ברכת שהחיינו. (עדיף שלא להדליק נר נוסף להבדלה, אלא לברך ברכה זו על הנר שהדליקה האישה לכבוד יו"ט).

ד. במקומות אלו שאפשר בנקל להמתין מלקדש בליל חג השבועות עד לאחר צאת הכוכבים, נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. וכל זה לגבי הקידוש, אבל תפילת ערבית אפשר להתפלל מבעוד יום.

סדר תיקון ליל שבועות

ה. פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר. כדי לתקן עוון אבותינו, שבשעת קבלת התורה נרדמו ישראל כל הלילה, עד שהוצרך הקב"ה להעירם משנתם לקבלת התורה. ואמרו בזוהר הקודש: "כל אלו שמתקנים התיקון בלילה הזאת ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות וכתרים של עולם העליון".

ו. יש להימנע משיחת חולין ודברים בטלים בלילה הקדוש הזה. ושלא לאבד זמן יקר זה בשיחה בטלה. ויושב בטל כישן דמי. ועל פי הקבלה אין לקרוא משנה בלילה הזה.

ז. סמוך לזמן חצות הלילה יש לקרוא קריאת שמע. ואין לברך ברכות התורה אלא רק לאחר עלות השחר. ומנהגינו לברך בעמוד השחר כל ברכות השחר חוץ מברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר". אלא אם כן הוצרך לנקביו שאז מברך גם "אשר יצר", (אבל לא מברך "על נטילת ידיים").

ח. העוסקים בתורה בלילה, ומגישים להם מידי פעם בפעם תה או קפה, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. ואם יצא מחוץ לפתח בית הכנסת, ואח"כ חזר, צריך לחזור ולברך.

ט. יש הנוהגים לעמוד על רגליהם בשעת קריאת התורה בפסוקי "עשרת הדיברות", ואין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדווקא תורה זו מן השמיים. ואם עומד לכבוד אביו או רבו העולים לתורה בעלייה זו, וכן מי שנמצא בבית הכנסת שהקהל עומדים על רגליהם בשעת קריאת עשרת הדיברות, יקדים ויעמוד מתחילת הקריאה של העולה לעשרת הדיברות, ונמצא שאין כאן פתחון פה למינים, כיון שכבר הקדים לעמוד בכמה פסוקים קודם עשרת הדיברות.

מנהגי חג השבועות

י. נוהגים לשטוח עשבי בשמים ושושנים בבית הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, זכר למה שאמרו חז"ל: "כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים" וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת ובבתים, לרמוז למה שאמרו חז"ל: "בעצרת נידונים על פירות האילן".

יא. נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, והטעם, מפני שבעשרת הדיברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצוותיה, וכשבאו לבתיהם לא מצאו מה לאכול תיכף, זולת מאכלי חלב. כי לבשר היו צריכים הכנה רבה: לשחוט בסכין ללא פגם, לנקר החלב וגיד הנשה, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה.

יב. צריכים להיזהר שלא לאכול מאכלי חלב אחר בשר כי אם כעבור שש שעות. ומנהגנו לאכול בתחילה מאכלי חלב, ואחר קינוח הפה בחתיכת פת ובשתייה, ושטיפת הידיים, אוכלים מאכלי בשר.

יג. מצווה לאכול ביום טוב בשר בהמה לקיים בזה מצוות "שמחת החג", שאין שמחה אלא בבשר בהמה. ומי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצוות שמחה בבשר עוף. וכן ישתה יין לשמחת החג. ומצווה לשמח את הנשים בראוי להן, דהיינו בבגדים ותכשיטים נאים. ואת הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים, מגדנות וממתקים.

יד. אסור להתענות ביום אסרו חג של חג השבועות. וכן אסור להספיד בו. ונוהגים להוסיף קצת באכילה ושתייה ביום אסרו חג.

לפי פסיקת הגר"ע יוסף זצוק"ל.


זמני החג -

http://www.yeshiva.org.il/calendar/


חג שמח ושנזכה למשיח צידקנו במהרה בימינו.

_________________
ישתבח הבורא על כול מה שקורה !!!

אל תגיד לקב"ה כמה הצרות שלך גדולות , תגיד לצרות שלך כמה הקב"ה גדול!


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: חג שבועות - דבר תורה + הלכות + זמני החג
הודעהפורסם: 03 יוני 2014, 10:10 
מנותק
מנכ"ל
מנכ"ל
סמל אישי של המשתמש

הצטרף: 30 יוני 2003, 12:43
הודעות: 93853
לייקים: 8555 אוהבים
פידבקים: 0 (0%)


אשריך!
חג שבועות שמח


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  

עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום נושמים יהדות

עמוד 1 מתוך 1 [ 2 הודעות ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא


מנהל: צוות: דת ואמונה


עבור ל:  

חג שבועות - דבר תורה + הלכות + זמני החג


היכל התהילה | דירוגים | הצוות
צור קשר | תנאי שימוש | רדיו מזרחית | מילים לשירים | חדשות המוסיקה | מוסיקה מזרחית | שירים במזרחית
Powered By PHPBB Copyright Noshmim Mizrahit 2003-2011 © All right reserved
שיווק הפרסומות באתר זה מופעל על ידי @.מ.י - שירותי מדיה וסליקה באינטרנט
רוצה לפרסם באתר זה? שלח אלינו מייל לקבלת הצעה משתלמת במיוחד