בוואלה כותבים על עתיד המוזיקה המזרחית בארץ F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

הם טוענים שהשיר "מפה לשם" זה סימן לבאות
ומוזיקת הנשמה (דיכאון - איך שתרצו) תחזור
לא חידשו כלום...
הם דיברו גם על קובי פרץ.. איך הוא יחזור לשירים של פעם
לדעתי יהיה לו קשה אחרי שהוא מתכחש לעבר שלו
הכי כיף זה לשמוע את השירים מפעם של שרית חדד תענוג לאוזניים

http://e.walla.co.il/?w=/216/1714973

תגידו מה דעתכם

אמן כן יהי רצון!

כל פעם שאני שומע שירים של פעם אני אומר איפה הם היום למה אין כאלה חדשים.
אייל גולן הפתיע,ובעזרת השם שקובי פרץ ישיר טעות של החיים בנוקיה ויהיה רק טוב אני בטוח :-)

עדדד מתייי ישלוטטטט העצבבבב אלוההההההיייייייייי דייי סבלתיייי ונחבלתי עד מתייייייי

חח הדבע הזה בחיים לא ישיר שירים כאלה, כבר לא הסיגנון שלו. אלא אם כן הוא יעשה קרחת יחכה שייצמח מחדש בלי החימצון הזה ויעיף את כל הסטייל-ביי-אוקסה הזה. חוץ מזה, הוא לא היה זמר דיכאון כזה טוב, בשורה התחתונה אין לו קול איכותי, אבל אם אייל ישיר שירים דיכאוניים יותר זה יהיה ממש ברמה

שטיות במיץ, אף אחד לא יכול לחזות את העתיד.
הם יכולים לכתוב רק על מה שהם חושבים שיקרה..
שום דבר פה לא מובטח.
לפי דעתי יהיה שילוב שני סגנונות המוסיקה, זה כבר מה שקורה
עכשיו, אבל זה יהיה יותר בולט פשוט..
ובנוסף, לפי מה שאני חושב, המוסיקה הזו שקיימת ומייצרים כיום
לא תיעלם, היא תישאר ותמשיך כמו שהיא,
המוסיקה ה"דיכאונית" שהם קוראים לה בכתבה,
פשוט תהיה קצת בולטת יותר לקהל, ויכול להיות שעם
הצלחתם וניסיונם של הזמרים המזרחיים שהם צברו במשך השנים
היא תהיה מוסיקה אולי קצת "משובחת" יותר לטעם האוכלוסייה.

בכל מקרה, זאת דעתי האישית ומה שאני חושב.
אגב, ה-"דיכאון" הזה שהם קוראים לו בכתבה,
אני קורא לזה מוסיקה מזרחית .
ואני מתכוון לשירים של זמרים כמו: מושיק עפיה, אייל גולן,
איציק קלה, ועוד רבים טובים אחרים.
אפילו עופר לוי .
יכול להיות שיש להם חלק מהשירים שהם קצת "עצובים",
כביכול שנראים לנו עצובים, מכיוון שאנשים בארץ
חסרי דעה או מתביישים, ובגלל שאחד אחר לא אוהב אז הם גם לא ..
אבל בת'כלס, זה נקרא מזרחית, יכול להיות
גם שחלק מהשירים לטעם מסויים של אנשים יהיה "מזרחית כבדה".
הים תיכונית, שזה כביכול נחשב למוסיקה הקלה יותר,
זה גם כן מזרחית, אם אתם שואלים אותי, זה שם / ביטוי נוסיף ל-"מזרחית".

מה אני יכול להגיד מפה כבר ?
אמרתי ואמרנו כולנו ביחד כבר, גם בעבר את הכל.
באשכולות ודיונים שהיו על זה.
שיהיה להם לנו ולכולם בהצלחה..

איך אתה יכול להגיד על עופר לוי שהוא לא שר שירי "דיכאון"? שירים כמו "חרם עלי", "החזירי לי את בני", "אהבה אמיתית", "איזה מין עולם", "בין סורגים", "גבר הייתי" והרשימה עוד ארוכה..

אני חושבת ככה בגדול הסיגנון של היום זה בשביל התקשורת ולחתונות הסגנון הכבד זה בשביל הקהל נטו ולמעדונים

אני עם שניר...

הרי תכלס זמר צריך להתפרנס, רוב הפרנסה באה מהמזרחית ה"קלה" יותר
כל הרינגטונים, חתונות, ההופעות הגדולות וכו'

המוזיקה ה"כבדה" נועדה יותר לשמוע באופן פרטי,
ברכב, עם כמה חבר'ה וכו', ופחות היתה הכנסה ממנה.

הבעיה שבשנים עברו, המוזיקה הזו היתה כתווית ל"עייפים" וילדים מזרחיים מופרעים וכאלה
כנ"ל גם הטקסטים היו בעיקר על פרידות, כלא, סמים , "לחתוך ורידים" וכו'
אם יטפלו קצת בטקסטים, אז הדעה הקדומה על הלחן שיש מקפיץ מחשבה שלילית, תשתנה
ואייל גולן לדעתי מתחיל להזיז קצת עניינים, כי בתכלס רק הוא יכול להוביל את השינוי.
השאלה אם זה חד פעמי כדי לקרב קהל או שזה באמת דרך שהולכים אליה.

אתה צודק מאוד
דבר שאמרתי לחבריי: כמו שאייל גולן הוציא את המוזיקה ממוזיקת הנשמה (דיכאון) למוזיקה יותר קלילה כך גם הוא כמעט היחידי שיכול להחזיר אותה לסגנון הזה

יאלה שקובי פרץ כבר יוציא שיר דיכאוניייי אני יהיה שמח

זאת סטגימה, שהשירים הללו הם נועדו לחתוך ורידים,
לשמוע באופן פרטי, ברכב עם כמה חברה וכו'..

עכשיו, אלדד סולטן,
לטעמי, אלו לא שירי דיכאון, אלו שירי נשמה,
שירי מוסיקה מזרחית, חלקם מבין מה שאמרת
אני קורא להם אפילו מזרחית כבדה.
לרוב הסגנון מוסיקה הוא מקבל תצורה לפי הלחן ואז לפי המילים.
65% לחן ו 35% לפי המילים..
אני אומר לך למה זה גם נקרא שירי נשמה,
מהסיבה הפשוטה, שכשאתה שומע את השירים האלו
לצורך הדוגמה, השירים שאתה הבאת כאן,
אתה שר איתם, אתה נהנה ואתה שמח,
אמנם לא כולם ככה, ואין ספק שהרבה אחרים
לא מתחברים לעופר לוי וכן מתחברים לזמרים אחרים,
אבל אני מדבר פה על העיקרון.
והעיקרון הוא, שאתה שומע את השירים האלה,
אתה בתוכך שמח ואפילו את שר אותם ומרגיש שמחה.

שירי דיכאון לפי דעתי, אלו שירים שבוכים בהם,
שירים שבאמת "לחתוך ורידים" כמו שעדי אמר כאן,
שהטקסט שלהם הוא ברמה ירודה, ושהזמר
שר עם כל הזמן גרירה של הקול, כאילו שהוא בוכה ולא שר.
יש לא מעט זמרים ששרים בסגנון הזה, לדוגמה: אבי ביטר.

ושוב פעם, אני חוזר על מה שאני אמרתי כבר בעבר,
רק במילים קצת שונות .. אבל בסך הכל אין לי הרבה מה להוסיף.
אחרי הכל בשורה התחתונה, אתה יכול לשמוע סוג מוסיקה
מסויים ולשייך אותו לקטגוריה X ואני אשמע את אותו סוג מוסיקה
ואשייך אותו לקטגוריה Y.
אחרי הכל אנחנו בני אדם, ואנחנו יכולים לפרש צלילים באופן שונה.
לכל אחד יש את הטעם שלו, כיום אין טעם ..

מצטער אבל זה שטויות, הכל תלוי במצב של הבנאדם בחיים. אם הוא עובר זמנים קשים הוא יהיה עצוב וייתחבר יותר לשירים האלו. אם הוא השיג תבחורה שהוא רוצה, זכה בלוטו, ניצל ממטוס שהתרסק וכו' וכו' לא משנה לאיזה שיר הוא מקשיב הבנאדם פשוט שמח והוא יהיה שמח גם כשהוא יישמע את השיר הכי דיכאוני בעולם.
בשורה התחתונה יש לשירים כאלו קטגוריה אחת, זה דיכאון, ואני מסכים איתך שאתה קורא להם שירי נשמה, לדעתי זה אותו הדבר.

דיכאון זה סוג של מחלה,והשירים האלה הם לא מחלה.
הם שירים שבאים מהנשמה לכן הם נקראים שירי נשמה.

אני מסוגל לשמוע את יובל פרי גורל אכזר כשאני באטרף ושיגעון הכי שמח בעולם! יכול לעוף באויר מיובל.
אז מה תגידו שזה דיכאון? שזה ירוד? ממש לא....הטקסט ברמה סבירה הלחנים שלו,או יותר נכון של שיקו חייק שיצר לו אותם,זה משהו מדהים, יובל הוא ייחודי, אין שני לו בקטע של הבכי בשירים והלחנים המעולים

לא לא לא, עד יובל פרי, קבל שתי שורות מהשיר "מבול של כאב" שזה באמת שיר שכיף לשמוע אבל מילים ברמה נמוכה לאללה:
"איתה הייתי חי, עכשיו מת מרעב" דחיל רבאק תאכל, מה הקשר
"אני הרגשתי גם כמוך, זה כמו עשר המכות" איזה דימוי מפגר........
וזה השיר היחיד שלו שאני מכיר. אה וגם "איזה כוסית" זה שלו לא? גם מילים מפגרות.