מילים: אהוד מנור לחן: ויקטור אזוס נוסף על ידי: rafi.rafi2 בתאריך: 02/07/11
רק אחרי שעזבת את הבית
נפתרה בליבי החידה
רק עכשיו בסופו של הקיץ
התברר לי שאת היחידה
השבוע נמשך כבר שנתיים
ונפשי לא מוצאת מנוחה
כי מאז שאנחנו לא שניים
העולם הוא תמונה הפוכה.
ענבל, כן אני מבולבל
לא יכול להמשיך ככה הלאה
ענבל, זה מצב לא נסבל
את חייבת לחזור עוד הלילה
הו ענבל הו ענבל.
את זוכרת איך שרנו ביחד
שיר ילדות כמו תפילה עתיקה
את קולות נשמתי הפורחת
כשחתמת את שפתי בנשיקה
את שלי, את שלי זה לנצח
לא תוכלי להחליף אהבה
ובנתיים הצילו זה רצח!
אך גם את לא תדעי עוד שלווה.
איך ברוח נשמע קולך
פעמון מצלצל את שמך
מהדהד בראשי, מהדהד בראשי.
ענבל, כן אני מבולבל
לא יכול להמשיך ככה הלאה
ענבל, זה מצב לא נסבל
את חייבת לחזור עוד הלילה
הו ענבל הו ענבל.
