***[כתבה+תמונות]מבחן: אקוזה הֶרֶטיק איקס 3*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

מסתבר שלא רק איטלקים יודעים לבנות אופנועים ערומים אקזוטיים, יקרים ו…יפים. קצין מרינס לשעבר עושה זאת בדנוור-קולורדו לא פחות טוב מהלטינים
אלפיים סמ"ק, 130 כ"ס, 19 קג"מ, 200 ק"ג, אוהלינס קדימה-אחורה, צמיג אחורי 190/55-17, 64,000 דולר; אקוזה (ECOSSE) הֶרֶטיק X3, העירום-שרירי/קאסטום- ספורט הכי מדליק שפגשתי בחיים. והמפרט המרשים לעיל לא הוא מה שעושה אותו לכזה מדליק - אלא העיצוב, הייחודיות, הסקס-אפיל הלטיני הכה-אופייני לאיטלקים ובמיוחד הערומים של השנים האחרונות….. אופס! איזה לטיני, איזה איטלקי ואיזה בימוטק`ה – האופנוע הזה נולד ומיוצר בארה"ב. ולא, אין מדובר בביואל שעם כל הרצון הטוב מוגבלים לתקציב "סדרתי", בוודאי לא להורים פליטי-בולוניה, אלא לקצין מרינס (!) לשעבר ורעייתו, תושבי העיר דנוור שבקולורדו ובכל זאת, אלה העובדות.
מאז הקמתה בשנת 2001 ע"י דן אצ`יסון ורעייתו וונדי, אקוזה-מוטורס חצבה לעצמה נישה ייחודית בצמרת עולם הקאסטומים, עם גרסאות לימיטד-אדישן, עבודת יד ויוצאות-דופן מכל דבר שנוסע כיום בעולם. וכידוע אני מכיר היטב את בירת הספיישלים העולמית, איטליה, ועדיין הכלי הכל-אמריקני הזה מכה אותם בדיוק במקום הכי כואב - העיצוב והייחודיות!
"כשהשתחררתי מהמרינס רציתי ליצור אופנוע שלא תוכל לקנות בכל מקום אחר" מספר דן ומוסיף "אבל אופנוע שלא תצטרך ללכת לכלא אחרי שהתפננת ממנו. "אם אני רוכב על איזה היפר-ליטר יפני בכביש הציבורי אני עובר על מגבלת המהירות פעמיים לפני שאני מתחיל ליהנות. לחלופין רציתי ליצור אופנוע המשלב את ההיגוי וההתנהגות הזריזים של ספורטיבי יפני - עם הביצועים הרגועים של מנוע וי-טווין אמריקני גדול-נפח; אופנוע איתו אוכל לרכב חזק בכבישי הרים מפותלים ולשמור קצב של הספורטיביים - ועדיין כשעולה הרצון לשייט בנינוחות למפגש הקאסטומים בסטרג`ס. "הכלי חייב היה להיות ספורטיבי ושרירי יותר מכל הרלי, לפנות ולבלום טוב יותר מסתם `בסדר`. "אני חושב שהצלחנו, יש כאן טונות של מומנט עם היגוי מפנן במיוחד - והכל במהירויות שלא ישלחו אותך לבית סוהר".

הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר לאחר שביליתי עם ההֶרֶטיק X3 בכבישי הקניונים המטורפים של קולורדו, התחושה קשה לתיאור, דמיינו VTX1800 עם תגובות של פיירבלייד.
המנוע, עפ"י כוונת המשורר, וי-טווין 45 מעלות, מקורר אוויר, שני שסתומים לצילינדר עם גל-זיזים עילי יחיד מתוזמן מוטות-דחיף - אבל ממש לא הרלי - בנפח של 1,966 סמ"ק, יחס דחיסה גבוה של 10.25:1 עם הזנת דלק באמצעות קרבורטור מגופה שטוחה יחיד 45 מ"מ, מייצר המנוע 130 כ"ס ב- 5,800 סל"ד ו- 19 קג"מ ב- 4,500 סל"ד, אולם לא רק הנתונים מבהירים שזה לא ממילוואקי: המנוע, על ראשיו והקייסים (למעט הקראנק), אינו יצוק כמקובל, אלא מכורסם מגוש אלומיניום!

השלדה, שדרה מרכזית מפלדה, מאכסנת את שמן המנוע (המנוע בעל עוקה יבשה), עם מזלג אוהלינס 43 מ"מ שפותח במיוחד לאופנועים אלה, כמו הבולם האחורי גם הוא מתכוונן מלא. בסיס הגלגלים ארוך, 1,524 מ"מ, ובהחלט בא לידי ביטוי בהתנהגות - לחיוב ביציבות ולשלילה באיטיות ההיגוי - אבל בל נקדים את המאוחר.
ואיך זה מרגיש לרכב על הדבר הזה? תנוחת הרכיבה, כצפוי, ייחודית גם היא: מושב נמוך במונחי ספורט אבל גבוה לקאסטומים, 775 מ"מ; כידון שטוח אליו אתה רוכן יותר מבכל קאסטום, הרבה יותר לכיוון הספורטיבי. האופנוע מרגיש צר, אך הכידון רחב מאוד, במיוחד עם צמד המראות הממוקמות בקצותיו. הרגליות מתכווננות להמון מצבים, בכלי עליו רכבתי הן הרגישו מאוד לאחור וגבוהות למדי, עדיין יכולתי להכניס ברכיים לשקעי מיכל הדלק (מצופה קרבון כמובן) ולהתחבר היטב, סך הכל תחושה ספורטיבית למהדרין שהולכת טוב עם מרווח ההטיה המכובד פלוס.
ההתנעה כאן היא חוויה בפני עצמה - מפחת דחיסה ממוקם על כל צילינדר, ויש ללחוץ עליהם בטרם מפמפמים קצת את המצערת (אין צ`וק) ומתניעים. הסאונד ממערכת היושימורה 2-1-2 קרוב בהרבה לאופנוע ספורט מאשר לזה אותו חלמה פעם הנהלת הרלי לרשום כפטנט. צליל ייחודי בטירוף, שונה, ממש כמו המינימליזם השולט ב"לוח השעונים" המורכב ממד סל"ד השוכן בקן קרבון לפני ציר ההיגוי ומד מהירות דיגטלי וכמעט בלתי-אפשרי לקריאה.
למרות תושבות המנוע הקשיחות (משמש כגורם נושא מלא בעומס), והיעדר גלי-איזון, אין כמעט ויברציות בכידון, מושב או רגליות, בעליל מישהו עשה עבודת איזון קפדנית. התאוצה? מאכזבת! (אולי בשל היעדר החמצן בגובה של דנבר). וברצינות - אין לו את חריכת האספלט שחוויתי על קרוזרים שני ליטר ואפילו פחות. המנוע אף "נגמר" די מהר בגלל יחסי העברה קצרים בהילוכים הנמוכים, לכן טוב שההילוכים עולים חלק (בניגוד לניוטרל אותו ממש לא ניתן למצוא בשום מקום). בהילוך הגבוה (אובר-דרייב) אתה משייט ב- 112 קמ"ש ב- 3,000 סל"ד, ויש לך עוד 2,800 סל"ד עד למהירות המרבית של 217 קמ"ש - אבל זה אקדמי בלבד באופנוע חשוף מסוג זה. שוב מחמאות לתפעול ההילוכים - גם למטה וגם למעלה עוברים כמו חמאה וללא קלאץ` וטוב שכך שכן בניגוד אליהם הקלאץ` מרגיש קשה וכבד להחריד.
ואם קשה, אז גם התחושה באוכף היא של קשיחות ונוקשות, מה שמחייב את מתלי האוהלינס להתעלות. והם אכן מתעלים, האחורי עם מהלך גלגל ארוך של 165 מ"מ מספק שיכוך מעולה, בוודאי מול כל קאסטום קצר-מהלך, ובמקביל אינו שוקע מדי בפתיחות גז תחת המומנט הגדול שמייצר המנוע. המזלג, בעל מהלך של 132 מ"מ, עובד מעולה גם הוא וביחד מדובר בסחורה מהטובות בעולם - גם במונחי סופרספורט! היציבות בכל מצב מושלמת, האופנוע אינו זז על מהמורות, כולל כשהוא על הצד, ואין זכר לנענועי ראש גם אם עלית על מהמורה עם גז פתוח עד הסוף ביציאה מפניה. גלגלי הקרבון מתוצרת BST באופנוע עליו רכבתי, המורידים 6 ק"ג בהשוואה לחישוקי הסגסוגת, תורמים לירידה למשקל היבש של 202 ק"ג ולאותה התנהגות מופתית. המחמאות לשלדת ההרטיק המתוכננת והעשויה כה-טוב, מגיעות לדון, בעל ניסיון מרוצים עשיר (בימוטה SB8 באליפות הטווינס) ראו את חלוקת המשקל של 51/49% לטובת החלק הקדמי, עולם אחר מכל קאסטום, המאפשרת לשמור על מהירות פניה מרשימה תוך ביטחון מלא.
עם זאת, ההיגוי של ההרטיק הוא על הצד האיטי, בוודאי ספורטיבי במונחי קאסטום אבל… וזאת אפילו כשממקמים את הבולם האחורי לגובהו המרבי (מתוך שלושה מצבים), מן הסתם באשמת בסיס הגלגלים הארוך, ולמרות המנוף שמספק הכידון הרחב והאפקט הג`ירוסקופי המוקטן של גלגלי הקרבון.
באשר לאיכות וגימור הייצור - גבוהה מאוד, אפשר לראות מדוע מחירו של האופנוע כה-גבוה - אולם אי אפשר להבין מדוע הברקסים שנראים מדהים ממש לא עובדים. רגש בסדר, אבל אין נשיכה וגם לא כוח עצירה, אכזבה, במיוחד מקליפרים שש-בוכנות.
סופרספורט או קאסטום? עם זאת, בסיום היום לא ירדתי מההרטיק כשאני מאוכזב. יש כאן ניסיון מקורי יוצא דופן ליצור אופנוע ספורט בסגנון האמריקני, אבל לא ביואל. הצלחה מרשימה מאוד בתחום העיצוב, מאיים ממש על היצירות הערומות מאיטליה. נכון שבתחום הדינאמי יש מקום לשיפורים, אבל צריך לזכור כל הזמן שחלק רציני מקנה המידה וההשוואה צריך לבוא מעולם הקאסטום וכאן אין ספק שההרטיק מציג התנהגות העולה לאין ערוך על כל קאסטום באשר הוא. גם בתחום המנוע יש מקום לשיפור, ציפיתי כאמור להרבה יותר כוח למטה, אולם בחינה פרטנית של התנהגות כל מכלול אינה הפואנטה כאן לדעתי. מה כן? התעוזה ליצור משהו שונה באמת, להיות מולטי-תרבותי, רב-שימושי, אופנוע שיודע לרגש בכבישים מפותלים ולהיכנס לפניה ב- 140 קמ"ש שוכב נמוך אך לא מגרד ולו חלק אחד, ובמקביל ייקח אותך בפמפום רגוע בשדרה לוס-אנג`לסית אופיינית תוך שמראהו הייחודי יגרום לכולם לסובב את הראש כאילו הייתה זו קורבט שנראית כמו פרארי; לחוש את המנוע הגדול פועם תחתיך בסגנון הרלי, אבל עם פעולת מתלים מדהימה באיכותה. זהו אופנוע שבאמת מצליח לשלב את הלא ניתן לשילוב - קאסטום עם סופרספורט. נכון, יהיו מי שיגידו שימאהה כבר ניסתה לעשות זאת עם ה- MT01, אבל אין מה להשוות, האקוזה הרבה יותר מיוחד, בעיקר נראה פי מיליון יותר טוב ועולה בהתאם

תודהההההההההההההההההההה

תודה