*** [כתבה+תמונה] יונדאי קופה V6 *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בראשי היה זיכרון עמום למדי של הקופה ההיא – מפעם – כשרק קיבלה את מה שהיה אז מנוע V6 חדש ותיבת הילוכים עם שישה יחסי העברה. אז היא היתה צהובה וזוהרת, ועשתה את רוב הדרך במורד מעלה סיירים על הצד. לא זכרתי את הפרטים הקטנים, את הפלוסים והמינוסים, את נוחות הנסיעה או את המשוב מההגה, אבל זכרתי שנהניתי מאוד מהאוטו שהפתיע אותי עם התנהגות כביש משובחת, כזו שלמדנו להוקיר ממכוניות הנעה-קדמית אירופאיות טובות.
בהלך המחשבה הזה הסטתי את מנוף האיתות ימינה וירדתי לדרך צדית לאחר שעתיים משמימות בכבישים מהירים וצפופים מאוד. מיכל הדלק היה כמעט ריק, אבל הכביש שלפני היה ריק יותר והקצב עלה במהירות. פניה רדפה פניה, עיקול סובב עיקול, והקופה המעוצבת החלה רוקדת על עקביה בפלרטוט חושני עם סרט האספלט שהונח כאילו במקרה לרוחב המדבר.

הבשלה
הקופה של 2008 מביאה למקסימום את המושג השחוק עד זרא "מתיחת פנים" – מתחת ליריעות הפח המעוצבות-מחדש תגלו בדיוק, אבל בדיוק, את הקופה הקודמת. וזה כולל את המנוע בנפח 2.7 ל' המפיק 170 כ"ס צנועים ו-25 קג"מ ברצועה שבין 4000 ל-6000 סל"ד. אפילו תיבת ההילוכים הידנית על ששת הילוכיה, יחסי ההעברה ויחס ההעברה הסופי, זהה לחלוטין. וזה מפתיע, כי למנוע יחס נפח/הספק נמוך למדי (שרק הולך והופך פחות אטרקטיבי עם הזמן), בוודאי לא מה שהייתם מצפים לו במכונית ספורטיבית. ליונדאי יש V6 מודרני וחזק יותר בנפח 3.3 ל' במחסן, עם 235 כ"ס ו-30 קג"מ שיכלו להיות פתרון הולם, אבל הם בטח "שומרים" אותו לחידוש המשמעותי יותר לכשיגיע.
מדובר, אם כן, במקבילה המוטורית של "המהפך", כשרק הקומקום השתנה ותכולתו נותרה כשהיתה. אבל בלי ציניות כלל – התמורה שעבר המרכב נאה מאוד. פחות קווים חדים ומפוסלים ויותר אלמנטים המרוכבים יחד בתלכיד עיצובי עגול והרמוני.
חישוקי "17 חדשים בצורת פתית שלג ממלאים היטב בתי גלגלים תפוחים ועליהם צמיגים לא מאוד רחבים (215) אבל בחתך 45 נמוך ומעורר. זימי הכריש של הדגם הקודם התחלפו ב"כאילו" פתחי אוורור בסגנון DB כלשהי. בזנב השמנמן תגלו שני פתחי פליטה טרפזיים והצללית מאחור נמוכה ורחבה. כמו שצריך.
תא הנהג נותר גם הוא ללא שינויים וחוזר עם דשבורד רך למגע, לוח מחוונים נהיר ויעיל וקונסולה מרכזית עם מד-מומנט ומד צריכת דלק ביזאריים למדי. המושבים משלבים ריפודי עור בצדדים ובד במסעד ובבסיס. גלגל ההגה מצופה עור אף הוא ונעים מאוד ללפיתה, הדוושות מאלומיניום ויש מדרס רציני מאוד לרגל שמאל. עוד באבזור: מחשב דרך, בקרת יציבות, חלון שמש ושאר טובין. חשוב לציין שבקרת היציבות (ESP) קיימת רק בגרסת ה-2.7 ל' אותה בחנו, וזה לא כל כך לעניין.

פיתוי
זכרתי, פחות או יותר, למה לצפות כשיצאתי לדרך עם הקופה. בצד הפחות, לא זכרתי את בעיית הנוחות שלה. המתלים נוקשים מאוד, ברמה שיוצרת אי נעימות של ממש בתוך האוטו – בתוך העיר או מחוצה לה. בסופו של דבר מצאתי עצמי עושה תמרונים של בלימה והתחמקות מכל פתח ביוב או שבר אספלט ולו רק כדי לחסוך מגבי הדואב עוד חבטה. התנועה בכרך קלילה למדי, הראות החוצה סבירה וכושר התמרון טוב עם 2.75 סיבובים בין נעילות של גלגל ההגה. דוושת המצמד רכה וקלילה ושילוב ההילוכים זורם, גם אם מעט נוקשה-נקודתי.
מחוץ לעיר הקופה משייטת על 2500 סל"ד בהילוך שישי כשעל מד המהירות ניצבים 100 קמ"ש. בחמישי יעלה הסל"ד ל-3000 וברביעי כבר תכנסו לתחום היעיל. עם קו אדום ב-6500 סיבובים, אין בעיה למשוך את המנוע גבוה-גבוה לתוך רצועת הכוח. אולם כשעושים כן מגיב ההגה בלחימת מומנט מוחשית למדי וגם בלוחמת שיבושים על פני אספלט לא אחיד. השיוט הארוך לנגב גילה שההגה גם קל מדי וחסר משוב. הוא לא אילם לגמרי ומשתפר כשעולה המהירות, אבל חסר משקל והתנגדות. בידוד הרעשים אינו מושלם אף הוא, והנהג יכול ליהנות מיבבת המנוע, רעשי רוח ורעש מבתי גלגלים – הכל ביחד ובוואריאציות שונות, בתלות באיכות האספלט וכיוון הרוח.
מנומנם למדי הגעתי לאותה רצועת אספלט, עצרתי רגע לשטוף פנים ולקפוץ במקום. "קליק" לראשון, אוואנטי רוטונדה (או איך שלא אומרים את זה בקוריאנית). הרבה סל"ד. עוד סל"ד. המון סל"ד. בלימה חזקה – הדוושה יורדת יותר מדי לפני תחילת הפעולה, יחד עמה יורד גם החרטום והאף נכנס פנימה לסיבוב בחדות. הזנב עוקב בצייתנות וכאילו מחכה בדריכות להוראה מההגה או מהדוושות "מה לעשות". אז מה לעשות? זה תלוי בכם. תרצו, הקופה תצייר קו יפה ואחיד. תרצו, היא תוציא זנב לפקודת דוושה, מחברת היגוי יתר לעזיבת מצערת בצורה שלמדנו לאהוב מאירופאיות קטנות. רוצים עוד? ליטוף של הבלם ואתם כבר ממש לרוחב. אם עוד לא פישלתם והמנוע מחובר להילוך הנכון ומסתובב בסל"ד יעיל, יש לו מספיק מיץ כדי ליישר אתכם לפקודה. איזה כיף.
אחרי כמה מעברים על הכביש הזה התאהבתי מחדש. קשה שלא לאהוב מכונית שאתה נוהג אותה גם מהישבן ומהבטן ולא רק דרך הידיים והדוושות. קשה עוד יותר למצוא היום מכוניות הנעה קדמית (וגם הנעה אחורית, למען האמת) שמתנהגות כל כך פוליטקלי-לא-קורקט וממש דורשות מהנהג לנהוג אותן.

הפוך על הפוך
לפני כמה שנים, כשקניתי את האימפרזה טורבו הראשונה שלי, אמרתי לכמה חברים שהייתי רוצה לשים לה צמיגים ממש גרועים כדי שתחליק הרבה, כי עם צמיגים ספורטיביים האוטו ממש דבוק לכביש ואתה לא "באמת" נוהג. אלו ששמעו אותי הביטו בי באימה מהולה בזלזול (היה אחד שאפילו הפטיר "אתה דביל!"). אבל זה בדיוק מה שעושה מכונית למכונית ספורט. לא העובדה שאתה מזיע מאחורי ההגה אלא זה שאתה צריך לנהוג אותה, להפעיל אותה, לגרום לה לרקוד ולדעת מה אתה עושה ומתי לעשות זאת. מצאתי את כל זה, להפתעתי המחודשת, ביונדאי קופה – מכונית שנרכשת על ידי האנשים הלא-נכונים מצד אחד, ולא מוערכת מספיק על ידי נהגים אמיתיים מצד שני.
נכון, חסרים לה 100 כ"ס ועוד 20 קג"מ, לחימת ההגה מטרידה, הנוחות לא-נוחה ומי שמיתמר מעל 180 ס"מ פשוט לא ייכנס במרווח שבין המושב לתקרה. אבל יש בקופה כל מה שצריך להיות במכונית ספורטיבית: מראה טוב, התנהגות טובה וחיבור חושני לנהג.

תודה!

תודה

תודה :Shay:

תודהההה

תודה