***[כתבה+תמונות]מבחן דרכים: משפחתיות 2 ליטרים *** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

עם הגעתן לארץ של הג`טה והסיוויק החדשות מתחדשת המערכה המורכבת בפלח המשפחתיות. לקחנו ארבע מתמודדות בגרסאותיהן החזקות למבחן לוהט בכבישי הנגב

תצורת מרכב של ארבע דלתות (סדאן), מנוע בנפח 1.6 ליטר (תולדה עתיקה של מדרגות מס בשנות השמונים) וכמובן - תיבת הילוכים אוטומטית. ואכן, ליבואן שמביא מכונית העונה על שלוש הדרישות הללו מובטחת הצלחה מסוימת. ייתכן שיש היגיון בריא בבסיס `השילוש הקדוש`, שכן כבישי ישראל עמוסים לעייפה מכוניות מהסוג זה, אך ההיגיון הזה משעמם באותה המידה. אולם מה עושים אותם צרכנים אשר כמהים לחרוג מעט ממסגרת הקונפורמיות, אך אינם מעוניינים לוותר כמובן על הנוחות של תיבה אוטומטית ואינם מוכנים להסתפק בשימושיות של קצוצות הזנב? בדיוק עבור לקוחות אלו נכתבה נוסחה חדשה; תצורת ארבע דלתות, תיבת הילוכים אוטומטית ו… מנוע בעל נפח מוגדל - לרוב של 2.0 ליטרים אשר מספק מעט יותר סוסים ומחסיר מספר עשיריות שנייה במדד התאוצה. אמנם נישה זו גדולה ונפוצה מאחרות דוגמת הספורטיביות ולבטח מזו של מכוניות השלוש דלתות, אך היא בכל זאת מצומצמת מאוד במספרי המכירות לעומת הזרם המרכזי של ה1.6- ליטר. עם זאת, לא מעט יבואנים סבורים שעליהם להיות נוכחים בתחרות הזו.
הגעת הפולקסווגן ג`טה החדשה, הפורד פוקוס סדאן בגרסת 2.0 ליטר וכן ההונדה סיוויק החדשה, יצרה התעוררות מסוימת בתחרות הצפופה הזו, ולכן החלטנו לטרוף את הקלפים ולצרף לשלוש המתמודדות החדשות כוכבת מקומית שכבר ניצחה כמה פעמים בעבר – מאזדה3 בגרסתה החזקה. למעשה רק הסיוויק נחשבת במבחן זה חריגה משום שהיא אינה מוצעת כלל עם מנועי 1.6 או 2.0 ליטר, אלא ניצבת באמצע עם מנוע יחיד בנפח 1.8 ליטר. אולם הצצה אל הדפים הטכניים מגלה כי היא מגיעה לעימות ללא רגשי נחיתות. אז לאחר שאספנו את ארבעתן ביום חמסין, ארזנו תריסר בקבוקי מים מינרליים, צלם סטילס, מקצוען וידאו ועדת בוחנים, והרחקנו אל כבישי הנגב כדי להגיע להכרעה – מי היא המשפחתית המשודרגת הטובה ביותר.

עיצוב חיצוני ותאי נוסעים
על מקוריות וחדשנות העיצוב החיצוני החלטנו לוותר הפעם משום שלמרבה הצער לא הצליחה אף אחת מהארבע, וגם בהתבוננות רחבה יותר על שאר ההיצע, להחסיר פעימה מלבנו. להפך - התחושות נעו יותר לכיוון של אדישות גמורה, שכן למרות כל ההשתדלות של כל אחת מיצרניות הרכב, התוצאות די בנאליות - ובייחוד במקרה של המאזדה3 (אולי כי התרגלנו?!). גם הפוקוס די נבלעת באנונימיות בנוף המוטורי הישראלי, ולמעשה רק הג`טה שגזרה לעצמה אי-אלו סממני עיצוב מהפאסאט והסיוויק ה`חללית` עוד איכשהו מצליחות למשוך אהדה מהסובבים אותן.
תאי הנוסעים של המשפחתיות אמורים לפנות במובהק לעבר השימושיות והיעילות למשפחה הקטנה, ובכלל זה גם העיצוב הפנימי. הסיוויק החדשה היא זו שזכתה במרב הנקודות כאן; הונדה ידועה בחיבתה לחדשנות, ותא הנוסעים של הסיוויק בהחלט מבטא זאת. לוח המחוונים השמרני פינה את מקומו לזוג מחוונים דיגיטליים, ואלה לא רק נראים מצוין אלא גם מצליחים להעביר את האינפורמציה ביעילות בזכות החלוקה לשני מוקדי עניין. גם שאר תא הנוסעים ממשיך לפי קו המחשבה הזה עם דשבורד מעוצב בנופך עתידני ומעניין ושילוב צבעים נאה. למרות זאת, איכות החומרים ואולי גם הרכבתם יכלו להיות טובים יותר. העיצוב המודרני גבה ככל הנראה את מחירו בכל הקשור למיקום פתחי המיזוג, שכן הם פונים ישרות אל כפות הידיים ומקפיאים אותן. גם נושא המרחב מלפנים היה יכול להשתפר, בייחוד בשל ממדיה הנדיבים של המכונית. מאחור לעומת זאת, אף שהמושב נמוך מעט, קצר ושכוב לאחור, המרווח מעולה בכל קנה מידה וראויה לציון הרצפה השטוחה מאחור.
הג`טה משקפת היטב את אופייה ואת מוצאה הגרמני עם עיצוב קריר ואפרפר מעט, אך גם מוקפד למדי. אין הברקות עיצוביות ואין שבירת מוסכמות - הכל במקום אליו הורגלנו במשך השנים. זה לא טוב ולא רע משום שאמנם קל מאוד להתרגל לכל העסק, אך קשה שלא לחוש בשיעמום קל ובדז`ה-וו מהגולף. המושבים מצדם נוחים למדי, אם כי קשים במקצת ותנוחת הישיבה בהם טובה מאוד. מבחינת החומרים בתא הנוסעים ניכר כי ה`קבינה` איכותית מאוד, אך פה ושם מצאנו מוקדים שההרכבה אינה מושלמת בהם. אחת מתכונותיו החזקות של התא הגרמני הוא השימושיות; מסביב לנוסעים מפוזרים מספר לא קטן של תאי אחסון, ולזכותה של הג`טה ייאמר כי היא הייתה היחידה שהציעה פתחי מיזוג גם מאחור. ואם כבר עברנו אל המושב האחורי, כאן נגלה לנו המושב האידיאלי; הוא מרווח למדי ונוח לישיבה - הן למבוגרים והן לילדים. תא המטען זוכה גם הוא לשבחים עם נפח ההטענה הגדול ביותר במבחן - 527 ליטר.
בסעיף תא הנוסעים הפורד פוקוס החדשה מצליחה לזכות בלא מעט שבחים, אך גם סופגת לא מעט ביקורת בצדם; ראשית, תא הנוסעים שלה נראה מצוין: הוא נעים, מוקפד, איכותי וגם יוצר אווירה `היי-טקית `מסוימת. בגרסה זו מציעה הפוקוס גם מערכת שמע איכותית של `סוני` כסטנדרט, אולם לרעתה של הפוקוס עומד תכנון מושבים לוקה בחסר; הישיבה בהם אינה נוחה, גם לא לפרק זמן קצר, הם קשים ויוצרים תנוחת נהיגה בעייתית למדי. גם המרחב אינו נדיב משום הקרבה האינטימית מדי בין ברך הנהג לתחתית הדשבורד. למרבה הצער, את הנחמה לא מצאנו גם במושב האחורי, הוא מתגלה כנמוך יחסית, קצר, ולכן גם אינו תומך היטב בגוף.
תא הנוסעים של ה3- מנסה ואף מצליח להשרות אווירה מוצקה בקרב נוסעיו. תשכחו מהפלסטיק המדולדל של היפניות בעשור הקודם, מהאווירה המשמימה והצליל הנבוב של טריקת הדלתות. ה3- של מאזדה נראית איכותית, מוקפדת ואפילו מעניינת. החומרים המרכיבים אותה צבועים רובם שחור, אבל מרקמם טוב והרכבתם מצוינת. כמו יתר המתמודדות, גם ה3- מציעה מערכת שמע אינטגרלית שמוסיפה גם משחק אורות המגיב לנגיעה במתג העוצמה. תנוחת הנהיגה בה מרגישה `קרבית` משהו; המושב ממוקם נמוך יחסית, אך הוא וגלגל ההגה מציעים בדיוק את כוונון שצריך כדי להגיע לתנוחת נהיגה טובה כאשר הכל נמצא במרחק הנכון מהנהג. מבחינת המרווחים, ה3-, כמו הפוקוס, מאכזבת מעט; הדשבורד `סוגר` על הרגליים, וגם המושב האחורי אינו מציע עודף מקום או נוחות – בוודאי לא לשלושה מבוגרים.

מנועים וביצועים
כפי שסיפרנו לכם בתחילת הכתבה, סעיף זה אמור להיות הגורם המכריע בהעדפת הקטגוריה משודרגת זו, אבל האם באמת הורגשו הבדלים? התשובה היא כן ולא. ה`כן` נוגע לכך שגרסאות אלו מרגישות חזקות משמעותית מגרסאות ה1.6- העממיות יותר וה`לא` נוגע להבדלים בין כל אחת ואחת מהמכוניות במבחני ההאצות המציאותיים.
דפי הנתונים של כל אחת מהמכוניות ידעו לספר ולהציג הבדלים שיכלו להטות את הכף עבור המתחרות כדוגמת זמינות כוח באחת המכוניות, שישה יחסי העברה ומשקל גוף נמוך ובשורה התחתונה אף ניכרו הפרשים של כמה עשיריות שנייה בן אחת לרעותה - הג`טה וה3- מובילות עם 9.9 שניות מעמידה למאה קמ"ש והפוקוס ניצבת במאסף עם 10.8 שניות, אבל השארנו הכל פתוח לרגע המבחן. אולם לפני כן נספר לכם מעט על הנמצא בקרביהן של כל אחת מהמתמודדות כאן. הג`טה מצוידת ביחידת הכוח המוכרת של פולקסווגן עם 2.0 ליטר בנפח והזרקה ישירה (150 כ"ס ו20.4- קג"מ). פעולתו שקטה וחלקה ביותר, והשילוב עם תיבת הטיפטרוניק שישה ההילוכים נושק ממש לשלמות. שנייה בסדר, אך עם הפרש בולט בינה ובין הג`טה הייתה הסיוויק. למרות נחיתות הנפח וצניעות הנתונים של המנוע (10.7 שניות ל100- קמ"ש, 140 כ"ס ו17.4- קג"מ), הוא הפגין חלקות וגמישות טובה שהנעימו את השימוש בו ובתיבת חמשת ההילוכים המשודכת לו. שלישית ובהפרש קטן מהמקום השני הייתה המאזדה3. היא נהנתה מכמות סוסים שהעניקה לה ביצועים טובים כשל הג`טה, אף שבתיבת ההילוכים שלה מצויים ארבעה יחסי העברה בלבד. אולם לחובתו של מנוע זה עומדת פעולה אגרסיבית וקולנית מדי שמוציאה לעתים את החשק לדחוק בו במעלה סקלת הסל"ד. את הרשימה סוגרת כאן הפוקוס. למרות נתוני המנוע הטובים על הנייר וביצועים סבירים בפועל, היא הייתה הנעימה פחות לשימוש בשל שאון מוחשי מדי ורצועת כוח צרה שלא תמיד הסתדרה עם תיבת ההילוכים המצוידת בארבעה יחסי העברה ארוכים מדי.

נוחות והתנהגות
מכוניות משפחתיות, ובייחוד אלה השייכות לליגה הבכירה יותר, אמורות למצוא את האיזון הטוב ביותר בין נוחות להתנהגות. וכאן היינו עדים לשלוש תגובות קיצוניות על הסקלה; על יכולות האספלט של המאזדה3 הרחבנו ושיבחנו אינספור פעמים. היא חדה ונענית לשעשועי נהיגה ברמה שאינה נופלת מזו של כמה מכוניות ספורטיביות טהורות. כל אחד ירגיש זאת מיד: ההגה חד ומתקשר, המתלים קשיחים ומרוסנים, והשלדה מקנה ליפנית הזו דיוק ושליטה ראויות להערצה בכבישי הנהיגה הנכונים. אבל העולם אינו ורוד כל כך. ה3- בהחלט מהנה ברגעים הנכונים, אבל לוקה מאוד בסלחנות שלה כלפי הנוסעים - הן בנוחות הנסיעה המוגבלת שלה והן בחוסר הבידוד שלה מהסביבה. בנסיעות ארוכות כל ההמולה הזו של ויברציות בלתי פוסקות מהכביש עם מידה לא מבוטלת של רעשים, ה3- פשוט לא נוחה.
בקצה האחר נמצאות הפוקוס והסיוויק; שתיהן עושות לנוסעיהן את ההפך הגמור מהמאזדה, כלומר הן מצוידות במתלים רכים במיוחד שעושים חסד עם חוליות הגב בכבישינו השבורים, אולם שתיהן אינן מצליחות לספק את הנהג בקטעי הנהיגה; הסיוויק עם הנטייה הבולטת שלה לעבר תת-היגוי טרמינלי, והפוקוס עם עודף נדנוד בגלי אספלט ובעומסי פניות.
והג`טה? הג`טה היא כאן היחידה שבאמת הצליחה לקלוע איכשהו לאותו איזון מיוחל בין יכולות האספלט לטיפול בו. היא אינה קשיחה מספיק כדי לאיים על ה3- הספורטיבית, אבל היא גם הייתה רחוקה מלהפגין פלגמטיות בין העקומות ובקטעים המשובשים - והיא בהחלט המנצחת כאן.

סוף יום
את השורה התחתונה אנו נוהגים לסיים בשקלול המחירים כדי לסייע בבחירה, אך הפעם אנו נתמקד בתמורה; שלוש מתוך ארבע המתמודדות כאן תוכלו לרכוש במחיר הנע קרוב מאוד ל140- אלף שקל הגיוניים למדי, ועבור הרביעית תידרשו לשלם תוספת של כ20- אלף שקלים או יותר. אתם ודאי כבר מנחשים במי מדובר; בג`טה כמובן. ואכן, בסעיף התמורה למחיר הגרמנייה הזו מחווירה לעומת מתחרותיה, אלה ללא ספק תקסומנה לאחוזים גדולים יותר בקרב קהל היעד, אולם בשקלול הציונים הסופי הג`טה כובשת ללא עוררין את המקום הראשון ובהפרש עצום ממתחרותיה כמעט בכל סעיף נמדד. מכאן שאם המעות מצויות בכיסכם, הג`טה היא ללא ספק המכונית הטובה ביותר כאן. בהמשך הדרך גילינו כי הקרב על המקום השני לא היה יכול להיות צמוד יותר והוא התרחש בין ה3- ובין הסיוויק עד כדי שוויון, ולפיכך הבחירה ביניהן צריכה להיעשות על פי טעמכם; אם התנהגות כביש ערבה יותר לחככם - המאזדה3 תהיה התשובה, ואם נוחות, מרחב ומעט עתידנות עושה לכם את זה יותר - אזי הסיוויק תהיה המועדפת. את המקום הרביעי תופסת הפוקוס שאינה מכונית רעה כלל – היא פשוט המוצלחת פחות מבין כולן.

תודה

תוזה

תודה

תודה אחי

תודההההההההההההההההההה

תודה