{תמ!נ!ת+כתבה}מבחן השוואתי: אימפרזה מול מאזדה3*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

ניסיתם פעם להשוות פלפל לגזר? אני מניח שלא, אבל בסוף יום מבחן מעייף הגעתי למסקנה שהשוואת הפלפל שלנו - המאזדה 3, לסובארו אימפרזה החדשה - הגזר, קשה משנדמה בתחילה. אם תשאלו אנשים איזה ירק הם מעדיפים מבין השניים, סביר להניח שמרבית התשובות יתחילו ב: `תלוי מתי` או `תלוי איפה` וכן הלאה. גם במבחני דרכים עולות לא פעם שאלות מהסוג הזה, והן גם לרוב המפתח שיכול לרמוז על המנצחת. הפעם רצינו לדעת האם גרסאות ה2.0- ליטר של שתי המשפחתיות המוכרות באמת מציעות תמורה הולמת לתוספת של כ20- אלף שקלים ואם יש לכך השפעה על מאזן הכוחות בין השתיים.



מבחוץ
בשל היותה חדשה (או מחודשת) נעניק לאימפרזה את זכות הראשונים; הדבר הראשון שאפשר לומר עליה הוא שכך היא הייתה צריכה להיראות, להרגיש, ולנסוע מיום היוולדה. לסובארו לקח לא מעט שנים להבין עד כמה עיצוב החזית, שהיה ה`עקב אכילס` של האימפרזה הזו ביום הצגתה באמת חשוב, וסוף-סוף קיבלה האימפרזה חזית בעלת מראה ייחודי, דינמי ומעניין יותר. למעט ה`סנפירים` הקטנים שבפינות הפגוש, כל החלקים משתלבים בהרמוניה ויוצרים את אפקט `המפלצת המשחרת לטרף`. אותם קווים שמתחילים בחזית משתלבים היטב גם במכסה המנוע ובכנפיים הקדמיות. מאחור אין הבדלים מהותיים לעומת הדגם הקודם, למעט הפנסים שנורותיהם החליפו קומות - כעת האדום למעלה והלבן (או הכסף) למטה. התוצאה בהחלט נעימה מאוד לעין.
והמאזדה? אחח המאזדה... העיצוב הנאה שנראה מצוין בהתחלה, איבד מקסמו בעיקר בשל מנת היתר שאנו סופגים מדי יום בכבישים. ההבדלים החיצוניים בינה ובין גרסת ה1.6- שקיבל השכן שלכם מהעבודה מתגלים כזניחים ביותר ומסתכמים בחישוקי 17 אינץ` וגג שמש, ואם נרצה או לא - התרגלנו ובהחלט הפסקנו להתרגש.



מתחת לקליפה
בתוך המכוניות ההבדלים גדולים; ב-3 עיצבו וליטשו כל משטח פלסטיק כך שיתאים לתדמית הספורטיבית שהיא מנסה לשדר, ואילו באימפרזה העיצוב שמרני, מאופק ונקי. היא לא מנסה להרשים בגאדג`טים ובכפתורים אלא דווקא בהנדסת אנוש ופשטות; למעט חיווי בקרת האקלים המכאנית שכמעט ואינו נראה ביום, הכל `נופל לידיים` וקל לתפעול. מעבר למאזדה כמוהו כמעבר מכביש צדדי למרכז המטרופולין. המולת הכפתורים, צפיפות התצוגה ועודף העיצוב בתא הנוסעים מקשים על מי שחושיו אינם חדים ומהירים. נכון, יש חלוקה הגיונית בתפקודי הרדיו ובקרת האקלים, אבל הצורך להשקיע עוד שנייה בחיפוש הלחצן הנכון מעיק למדי. לוחות המחוונים של השתיים שונים זה מזה, ועם זאת שניהם טובים, כל אחד בדרכו.

הדשבורד ב- 3 בנוי כולו פלסטיק שחור וקשה, אך הוא נעים למראה ולמגע. באימפרזה מצאנו חומרים רכים שעוטפים את הדשבורד והדלתות והתחושה המתקבלת היא מעט יותר `ביתית`. לשתי המכוניות מושבים נוחים יחסית, אך זה שבמאזדה עמוק יותר, ואילו מושב הנהג בסובארו תומך יותר. את תנוחת הישיבה הטובה יותר משיגים במאזדה בזכות אפשרויות כוונון מצוינות. היעדר אפשרות כוונון ההגה למרחק באימפרזה חסרה. המושב האחורי העמוק והשטוח ב- 3 נוח יותר לישיבה, אבל מרווח הכתפיים והראש בו קטנים מאלה שבאימפרזה. בכל הקשור לשדה הראייה לאחור, הסובארו רושמת יתרון גדול, וזה נשמר גם בכל הנוגע לתאי המטען. אף שנפחם דומה, פתח ההטענה של האימפרזה גדול יותר.



המרכיב התזונתי
מעניין לגלות שרוח הדברים ששלטה בתא הנוסעים מאפיינת גם את הנסיעה בכביש הפתוח. הפעם נתחיל עם ה- 3: הנהיגה בה קלה, נעימה, מערבת ומעניינת, אך עם זאת `עצבנית` משהו. לאופייה הספורטיבי יש מחיר, וזה בא לידי ביטוי דווקא כשרוצים `קצת שקט` (פלפל כבר אמרנו?). מנועה רועש בסל"ד גבוה (אך לא במידה מוגזמת). ההיגוי המהיר חסר ה`שטח המת` במרכזו ודורש תשומת לב מתמדת. באמצעות ההגה והמושב, המתלים הנוקשים מצליחים לספר לנהג את סיפור הדרך העובר מתחת לגלגלים - כל הזמן, וגם כשהנהג לא ממש מעוניין. לעומתה האימפרזה מצליחה להיות שקטה יותר, נעימה, ובעיקר מערבת את הנהג פחות במה שנעשה בחוץ; עד 5000 סל"ד המנוע כמעט אינו נשמע. ההגה של האימפרזה מתגלה כמהיר פחות ומדויק פחות מזה שבמאזדה - בדיוק במידה הדרושה לצורך נהיגה רגועה ונינוחה. המתלים הרכים מעניקים נוחות נסיעה טובה מאוד.

האם יבוא אופייה הספורטיבי של המאזדה לידי ביטוי גם בכביש המפותל? ובכן, אם אתם קוראים ותיקים, התשובה כבר ברורה לכם בוודאי. ה- 3 מספקת את הסחורה - ובגדול; חדות ההיגוי ופעולתו המהירה ומשקלו המצוין מאפשרים נהיגה מהירה ומדויקת, כאשר כל הנדרש מהנהג הוא להסתכל לאן שירצה להגיע. אחיזת הכביש מצוינת וזוויות הגלגול מרוסנות בדיוק במידה הדרושה. שלדתה מכוילת היטב, ומשחקי העברות המשקל מסייעים לנהג לעצב את קו הנסיעה הנבחר כחומר ביד היוצר. 150 הסוסים בגרסה הזו מראים את כוחם בעיקר בסל"ד גבוה, ובסיוע תיבת הילוכים טובה (אך מעט אטית) אפשר לנסוע בקצב מהיר וזורם. כל אלו הופכים את חוויית הנהיגה ב- 3 למהנה מאוד ואפילו קלה. מלבד זאת, המאזדה מצוידת בבקרת יציבות שעוזרת `לרמות` את חוקי הפיזיקה כמעט כמו במשחק מחשב. אין טעויות נהיגה רבות שלא יתוקנו בזלזול ע"י אותו שילוב של שלדה ספורטיבית ומערכת בקרת יציבות.

כשעוברים לסובארו, הדבר הראשון שמרגישים הוא שהיא אוחזת פחות. למרות צמיגים איכותיים ורכים, יכולת ההפניה שלה טובה פחות מזו של המאזדה. ההגה שלה מהיר פחות ומתקשר פחות. כיול שלדת ההנעה הכפולה של האימפרזה גורם לה להגיב בתת-היגוי ראשוני שרק העברת משקל חזקה תצליח לבטלו. כמעט בכל מצב תגרום לחיצה חזקה על הגז להנעה הכפולה לחדש את האחיזה ולמשוך את המכונית קדימה לאן שנבחר. היכולת המופלאה והייחודית הזו, השמורה לבעלות הנעה כפולה בלבד, יכלה להיות שימושית מאוד במצבי חירום, אבל עם יד על הלב, כמה אנשים אתם מכירים שילחצו פול גז על פי התהום? מי שבאמת ייהנה מכך הוא הנהג שיעז להתגרות בה ובלבד שיידע מה הוא עושה.

נוחות הנסיעה הטובה של האימפרזה באה לידי ביטוי בזוויות גלגול חריפות יותר מאשר ב- 3, אך בכל זאת הדבר אינו מפריע לנהיגה. המנוע כאן גמיש מזה שבמאזדה ומושך טוב בכל סל"ד. פעולתו חלקה מאוד, ולמעט חספוס קל מעל 5000 סל"ד - הוא פשוט נהדר. 160 כ"ס נשמעים מצוין על הנייר, אבל בפועל האימפרזה אינה מרגישה כה חזקה. כשכל אחד מהסוסים צריך לעבור דרך הילוכים ארוכים, הנעה כפולה, ולסחוב משקל לא קטן על הגב (יותר מ1,300- ק"ג) - נדמה שהוא מתעייף קצת טרם הגיעו לאספלט. התוצאה מאכזבת מעט: בזינוק הקלאסי ל- 100 קמ"ש האימפרזה מפסידה ל- 3 בפער לא קטן, ורק בהאצות הביניים היא מצליחה איכשהו לשמור על שוויון.


הארוחה
השאלה האחרונה שנותרה פתוחה היא מי מהשתיים עדיפה בנהיגה יום-יומית ולא בכביש המפותל. אם נחזור רגע אל רשימת האביזרים במאזדה נגלה שהיא ארוכה מזו של הסובארו, ומלבד החשמל הסטנדרטי בחלונות ובנעילה, תקבלו כאן חישוקי 17 אינץ`, גג שמש, בקרת אקלים דיגיטלית, הגה וידית הילוכים מצופים עור, מערכת שמע מקורית עם שליטה מגלגל ההגה, גיר עם אפשרות להעברת הילוכים ידנית (`טיפטרוניק`) ו-ABS, בקרת יציבות ושש כריות אוויר יסגרו את הרשימה בתחום הבטיחות. הסובארו מציעה רשימת אביזרים קצרה באופן כמעט מביך; חישוקי 16 אינץ`, בקרת אקלים מכאנית, הגה וידית הילוכים מצופים עור ו... זהו. ברשימת אביזרי הבטיחות יש בקושי ABS ושתי כריות אוויר, אתם יודעים מה - גם הנעה כפולה.
ככל שנוהגים בשתי המתמודדות, כך מתברר כי המרחק בין הפלפל ובין הגזר גדול מאוד; המאזדה טובה כמעט בכל דבר, אומרת `כן` כמעט לכל משאלת לב, ומצליחה אפילו לתת `נוק-אאוט` לסובארו בכמה תחומים. גם האימפרזה מכונית טובה, והיא אפילו מצליחה לצבור נקודות כמעט בכל שלב, אבל אותות גילה המתקדם ניכרים בה, וככל שהתקדם יום המבחן, כן היה ברור לכולנו שהמאזדה גורפת יותר נקודות. ובכל זאת הבחירה בין השתיים יכולה בהחלט להיות עניין של העדפות.



הסיכום
אוהבי השקט, הרוגע, הפשטות והתכליתיות ימצאו את הסובארו כפרטנרית מצוינת; כשחזרנו מכבישי הצפון בסוף יום המבחן, וכל שרצינו היה לחזור הביתה בשקט, אפשרה הסובארו לקילומטרים הרבים לזרום תחת גלגליה ברוגע ובשלווה, ובלי שאלו יגזלו את שארית כוחותינו. במצב הזה הרגישה ה- 3 קצת כמו ילד היפר-אקטיבי שאינו מסוגל לשבת רגע בשקט; היא מרגישה כל הזמן `עסוקה`, ההגה המהיר שלה דורש תשומת לב גם בנהיגה רגועה בכביש המהיר, המתלים הקשוחים שלה גורמים לתחושת אי-נוחות קלה, וגם רעש הגלגלים והמנוע (במאמץ) נשמעים פתאום מיותרים. ההנחה שלנו היא שמרבית הלקוחות הפוטנציאליים של צמד המכוניות לא ישתמש ביכולות הדינמיות הנהדרות של ה- 3, ולחלק מהם תכונות אלו עשויות אפילו להפריע.

אז כן, המאזדה 3 מנצחת. היא מנצחת משום שבגרסת ה2.0- ליטר שלה היא מציעה חבילה טובה מאוד, רעננה, מאובזרת יותר ובטוחה יותר מהסובארו. עם זאת, העובדה שסיכום הנקודות הכללי הביא את האימפרזה קרוב מאוד ל- 3 (הפרש של כרבע נקודה) מעידה על כך שההבדל בין הפלפל לגזר הוא בעיקר עניין של... טעם.

טבלת נתונים – מאזדה3 2.0 ליטר

מנוע: בנזין, 1,999 סמ"ק, 4 ציל`, 16 שסתומים
הספק: 150 כ"ס ב- 6,000 סל"ד
מומנט: 19 קג"מ ב- 4,500 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, תפעול ידני, 4 היל`
האצה 0-100 קמ"ש: 9.9 שניות
מהירות מרבית: 185 קמ"ש
מחיר: 144,000 שקלים


טבלת נתונים סובארו אימפרזה 2.0 ליטר

מנוע: בנזין, 1,994 סמ"ק, 4 ציל`16, שסתומים
הספק: 160 כ"ס ב- 6,400 סל"ד
מומנט: 19 קג"מ ב- 3,200 סל"ד
תיבת הילוכים: אוטומטית, תפעול ידני, 4 היל`
האצה 0-100 קמ"ש: 11.3 שניות
מהירות מרבית: 191 קמ"ש
מחיר: 140,000 שקלים