הלכות פורים F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

רגע לפני פורים הלכות פורים או הלכות ה- מ' (משלוח מנות, מתנות לאביונים, מגילה, משתה)


הלכות פורים לדעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל

הלכות קריאת מגילה:

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר" ואמרו בגמרא (יומא כ"ט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.

ומכל מקום מכיון שאין הכל בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כמו שהם קוראים בעצמם ממש.

ואין חילוק בין האנשים לנשים לענין חיוב שמיעת קריאת המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין הנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר, ועוד שהנס נעשה על יד אשה, היא אסתר. ואף על פי שבקצת מקומות נהגו שהנשים אינן שומעות מקרא מגילה אלא בלילה, אבל ביום לא היו שומעות. אין לנהוג כן, ומצוה לבטל מנהג זה שאין לו כל יסוד בהלכה, ובודאי הונהג על ידי עמי הארץ שבאותם המקומות. וישתקע הדבר ולא יאמר. (טבעת המלך).

בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.

ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).

אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להזהר ביום פורים בבוקר, שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים וששה גרמים).

והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה.

מתנות לאביונים:


מה צריך לתת?
ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים.

כמה צריך לתת?
ירא שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים.

החילוק בין משלוח מנות למתנות לאביונים
בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לתת את המשלוח מנות, באופן שהמקבל ידע ממי קיבלת את המעות, והנותן ידע למי נותן. וזאת משום שטעם המצוה של משלוח מנות, הוא בכדי להרבות אהבה ואחוה בין בני אדם. אולם לענין מתנות לאביונים אין הדין כן, אלא רשאי לתת את המתנות באופן שהאביון לא ידע ממי קיבל, וכן הנותן לא ידע למי נותן.

וכן במשלוח מנות, יש לתת מנות ממש, כלומר, דברי מאכל ומשקה, מה שאין כן במתנות לאביונים, שיכול לתת לאביונים מעות, שיוכל לקנות מהם את צרכי הסעודה.

חשיבות מתנות לאביונים
וכתב הרמב"ם (הלכות מגילה פרק ב), חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר, או שני מיני תבשיל, או שני מיני אוכלים (מאכלים), שנאמר: ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים".

נתינה לגבאי צדקה
הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שיתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בודאות אם הם ראויים למתנות אלו.

וכבר הזהרנו בעבר על הצורך לשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים עצומות על ועדי הצדקה למיניהם.

משלוח מנות:

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו" - "ומתנות לאביונים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם המצוה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות "
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא בכדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה או סיגריות, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

שליחת חידושי תורה
כתב חכם אחד בירחון "המאסף", כי תלמיד חכם השולח לחבירו דברי תורה וחידושים ופרפראות בתורת משלוח מנות, יוצא בזה ידי חובתו. שהרי בין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי להראות אהבה, ובין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי שיהיה למקבל במה לשמוח בסעודת פורים, יוצאים בחידושי תורה ידי חובה. שהרי דברי התורה הם משמחים את הלב, כמו שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועל ידיהם ישמח המקבל כמו אדם המקבל מאכלים ומשקאות לסעודת פורים. ועוד, שאין לך התחברות יותר גדולה מן התורה, ועל כן יוצאים בזה ידי חובת הטעם, שיראה לחבירו אהבה בנתינת המנות.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב על דבריו, שאינם אלא דרשות בעלמא, ולא דברים על פי דרכה של ההלכה, שהרי פשוט שלא יוצאים ידי חובת סעודת פורים אלא באכילה ממש, ולא באכילת דברי תורה, ולכן גם החיוב במשלוח מנות הוא במנות של מאכלים ממש, ולא בדברי תורה. ועל כן להלכה אין לסמוך על דברים אלה, וחייב כל אדם לשלוח לחבירו מנות של מאכל או משקה דוקא, שיוכל לשמוח בהם בסעודת פורים.

משלוח מנות לאבל
אף על פי שאסור לשלוח מתנה לאבל בתוך שלשים יום לפטירת קרובו, או בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, מכל מקום מותר לשלוח מנות לאבל ביום הפורים. אולם כתב מרן הרב זצ"ל, שלא ישלחו לו מיני מתיקה ומנות של תפנוקים, אלא דברי מאכל, כגון בשר ודגים וכדומה ופירות וירקות וכדומה. וכן האבל עצמו, שהוא חייב לשלוח מנות לרעהו, טוב שישלח מנות של בשר ודגים וכדומה, ולא של מיני מתיקה.


הלכות פורים לשיטת חב"ד:

בחג הפורים אנו מצווים לקיים ארבע מצוות:

מקרא מגילה
קריאת מגילה היא המצוה הראשונה אשר אנו מצווים לקיים בפורים. את המגילה קוראים בליל פורים וביום הפורים. המגילה מתארת את השתלשלות האירועים שהביאו לנס הפורים ואת הדמויות המרכזיות באותה תקופה.

מצוות קריאת המגילה היא לקרוא ולשמוע כל מלה במגילה. לפיכך אסור לדבר ואסור להסיח את הדעת בעת קריאת המגילה.

משתה ושמחה
ביום הפורים מצווה לקיים סעודה ומשתה, כמו שנאמר "חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

משלוח מנות
ביום הפורים מצווה כל אחד ואחת לשלוח מנות, איש לרעהו ואישה לרעותה. המצווה - לשלוח שני סוגי מאכל לאדם אחד לפחות, וכל המרבה הרי זה משובח (כמובן לפי האפשרות), ובעיקר לנזקקים, כדי לשמחם בחג הפורים.

מתנות לאביונים
ביום הפורים מצווה לתת מתנות לאביונים. לפחות לשני עניים ולפחות שווי של פרוטה לכל אחד. כל המרבה – הרי משובח.

ומוטב להרבות במתנות לאביונים מאשר להרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו, שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, ודומה לשכינה שנאמר "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".



פורים שמח ואל תשכחו לשתות הרבה!!!

תודה רבה
פורים שמח!!