השוואתי: דיסקברי 3 מול H3 מול M קלאס מול גרנד-צ`ירוקי F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בדרך כלל אנו בוחנים מכוניות הדומות זו לזו כשתי טיפות דלק, אבל לא הפעם – מבחן החלומות שלנו מפגיש אירופאים עם אמריקנים, מסוקסים עם מעודנים, בנזין עם סולר... עם כל הקישוטים והמחירים בשמים, האם אלו עדיין רכבי שטח?

שאלת האותנטיות של רכבי השטח המודרניים מרחפת מעל כל מבחן דרכים, אבל הפעם היא הייתה חריפה מתמיד; קל היה לנו להחליט כי במרצדס לא מקננת נשמה של רכב שטח, למרות שיש לו יכולות עבירות מרשימות. גם הצ`ירוקי והדיסקברי מצוידים בכל מה שצריך כדי לטפס רחוק ובקלות – מנועים, נעילות, הילוך כוח... למרות זאת, קשה לנו להתייחס אליהם כאל טוחני סלעים אמיתיים. דווקא הצעקני מבין הארבעה, האמר H3, נראה רכב שטח אמיתי ורב יכולות – יש בו כל מה שצריך כדי לטפס על סלעים ואין בו יותר מדי אלקטרוניקה. ה-H3 גם הפך להיות הויכוח הלוהט ביותר במשך יום המבחן: האם הוא מוגזם או מקסים? עוצמתי או פשטני? גיבור קרבות או פלצן עירוני?

שאלות נכבדות אלה התרוצצו באוויר עת לקחנו ברזלייה בערך כולל של כשני מליון שקל, דרך מדבר יהודה אל מצוק ההעתקים, לביקור במעלה יאיר וקינוח באחת מרצועות האספלט המענגות ביותר בישראל. עבור רובנו המכריע, מכוניות המבחן נמצאות בקטגוריית החלומות הבלתי מושגים – בשיירתנו הייתה לימוזינת כביש שהתחרפנה וירדה לשטח (מרצדס ML 320, כ-535 אלף שקל), אייקון מוטורי שהמציא את המותג Jeep (גרנד צ`ירוקי, 440 אלף), הצהרה עיצובית טורפת סלעים (האמר 3H, ב- 418 אלף), וכרכרה בריטית המביאה את צינת בית הלורדים אל להט המדבר (לנד רובר דיסקברי 3, 513 אלף שקל).

יצאנו למדבר עם ציפיות בשמים, והדמיון המריא אל על; מי הוא טוחן הסלעים הטוב בחבורה? מי הספורטיבי ביותר? מי יפנק על הכביש ועם מי נרצה לחצות מדבריות? ברור היה מראש שזה לא מבחן דרכים שיגרתי, אבל לא יכולנו שלא להשאיר קצת גומי במסלול הניסויים החשאי שלנו, כדי להביא לכם תוצאות השוואתיות. תאוצה? צ`ירוקי הכי מהיר מקו הזינוק, נוהם וממריא אל על; אבל בסופו של דבר ובמהירויות גבוהות, המרצדס מאיץ ומהיר יותר, בעידון ושקט מופתי. הדיסקברי מתנשם הרחק מאחורי המרצדס והגרנד, בסמוך אליו ה-האמר; מנוע הבנזין מעניק להאמר יתרון קליל במטרים הספורים אבל הדיסקו מתאושש בסביבות 50 קמ"ש, ושומר על מקומו השלישי.

גם התנהגות הכביש של האמר אינה מרשימה – הוא מתנודד על מתליו, ההיגוי אינו מעודד נהיגה ספורטיבית, וטוב שכך. לכרכרה הבריטית מנהגי כביש טובים יותר אבל היא גבוהה וכבדה, מכדי שתצטיין במשחקי סלאלום חדים. המרצדס העניקה חוויית נהיגה טובה בהרבה, אבל מי שמוביל במבחן הסלאלום הוא דווקא הצ`ירוקי; במהירויות חוקיות הוא מעניק תגובת מנוע מצוינת, זוויות גלגול מבוקרות יותר והיגוי מצוין. אבל במהירויות גבוהות באמת, המרצדס מרחף גבוה מעל כל האחרים – אין כמוהו לגיהוץ כביש הררי, או לשיוט אוטוסטרדה אולטרא-מהיר. במבחן הבלימה קיבלנו תוצאות דומות: מרצדס עוצר ראשון, צ`ירוקי קצת פחות טוב, דיסקברי שלישי, ו-H3 דורש עוד כמה מטרים כדי להגיע לעצירה מוחלטת.

האמר H3 – מאולם התצוגה אל הרוביקון, קליפורניה

ערוץ הרוביקון מתפתל לאורך כ-18 קילומטרים משובצי גרניט, גולש מפסגות סיירה-נוואדה אל אגם טאהו בקליפורניה. זהו מגרש משחקים לרכבי שטח מקצועיים בלבד; רכב סדרתי שינסה לצלוח את הרוביקון יתרסק על הבולדרים הענקיים, ישופד על מדרגות הסלע, יילכד בשיפועי צד. אבל עם H3 אפשר לצאת היישר מאולם התצוגה אל הרוביקון: מרכבו גבוה והוא נועל צמיגים מגודלים, יש לו זוויות מרכב מצוינות והילוך כוח קצרצר, שתי נעילות דיפנרציאל נשלטות ובקרת משיכה אלקטרונית.

H3 הוא הנצר השלישי לשושלת האמר; גם הוא הולך עד הסוף בהצהרתו העיצובית, מרכבו מוחצן ובוטה, אבל הוא פחות קיצוני מה-H2 הארגזי. אפשר לאהוב את העיצוב ההיפר-מוחצן, אפשר לשנוא אותו, אבל בוודאי שאי אפשר להישאר כלפיו אדיש. הכנפיים התפוחות משתלבות בחזית כוחנית משובצת כרום, הגלגלים מגודלים, מראות הצד לקוחות מעולמן של המשאיות, ווי גרירה מחזירים את רוחך אל שדות הקרב. ואם כל זה לא מושך מספיק תשומת לב, כי אז תוכל להזמין את ה-3H שלך בצהוב-קטרפילר קורע עיניים. קשה לי לראות את עצמי רוכש רכב כזה (לא רק בגלל התקציב!), אבל אני חייב להודות כי יש משהו שובה לב בעיצובו המוחצן להפליא של ה-H3. מוגזם? כן. כמעט לא נעים לחזור איתו הביתה? כנראה. אבל לא יכולתי שלא להתחבר לעיצוב הבוטה, לפרופורציות מצ`בוקס של הנגמ"ש הצהוב.

עיצוב הפנים מחזק את תחושת הזחל"ם האהובה, כנראה, על רוכשי האמר לדורותיו – החלונות צרים כחרכי ירי, השמשה הקדמית אנכית ומרוחקת, הנדסת האנוש אינה במיטבה. תכונות מוטוריות? 3H חמוש במנוע בנזין 5 בוכנות המספק 220 כ"ס; זה לא ה-V8 של H2, אפילו לא 6 צילינדרים בשרני. הייתי שמח לקבל בוכנה נוספת או אפילו שלוש, אבל יחידת הכוח הקיימת יכולה לשנע אותך במהירויות כביש נאותות, עם תיבת 4-הילוכים בסיסית למדי. המתלים והשלדה נלקחו מטנדר `קניון-קולורדו`, לאו דווקא המילה האחרונה: שלדת סולם מסיבית, סרן אחורי חי עם קפיצי סליל, מתלים קדמיים עצמאיים עם מוטות פיתול. מפרט זה אינו מעניק התנהגות כביש ברמה של 420,000 שקל, אבל כנראה שזה לא מעניין את מי שרוכש את ההאמר. לקוחותיו יסתפקו בחוויית נהיגה סבירה מאוד כל עוד נוסעים ב`רגוע`, ובמחאות המכונה על כל ניסיון לנהוג באורח ספורטיבי.

אבל תהיה זו טעות גדולה, לבחון את ההאמר עם שעון עצר או מד דציבלים - מהותו של H3 מתמקדת בהצהרה העיצובית וזו נחרצת והחלטית, הולכת עד הסוף. רוב הלקוחות יסתפקו בהצהרה זו אבל גם למי שיירצה לצאת לשטח, מובטח סיפוק רב. במצבו הסדרתי זהו אחד מרכבי השטח המותאמים ביותר לעבירות קשה, בוודאי הטוב ביותר הנמכר בישראל; תן 418,500 שקל, קח H3, כוון ת`חרטום הרבוע לסלעים וסוללות, ותן לו בגז. זיק, וורדית, הכל יישאר מאחור!

ג`יפ גרנד צ`ירוקי – המדבר המערבי, מצרים

רובנו קוראים לכל רכב שטח בשם "ג`יפ" אבל ה-Jeep היחיד בשיירתנו היה גרנד צ`ירוקי לימיטד. את הצ`ירוקי הייתי לוקח לאפריקה, לדיונות הטובעניות ביותר – אוקיינוס החולות של המדבר המערבי, דיונות הקתדרלה של מאוריטניה, זוהי התפאורה המושלמת למנועו חם המזג של הצ`ירוקי. כן, ה-DNA של הג`יפ האמריקני עדיין איתנו, למרות שהמנוע הוא דיזל של מרצדס... אבל איזה דיזל! עם 218 כ"ס ולא פחות מ-51 קג"מ, הדיזל הזה מעיף את המרכב הקומפקטי כאילו אין מחר – התאוצות נחרצות ומיידיות, מושכות אותך להמשיך ולהאיץ. צ`ירוקי הוא הנשק האולטימטיבי לצליחת דיונות לוהטות, אבל גם בשבילי מדבר יהודה הדהיר אותי הצ`יף במהירות מסחררת. מרכבו הנמוך מעניק יציבות כיוונית מצוינת, תיבת 5-ההילוכים מתפקדת היטב. מהירות השיוט הוגבלה רק על ידי מערכת המתלים הרכה מדי, שחייבה זהירות בכניסה לחריצי קרקע וערוצי נחלים.

יכולת השטח של הצ`ירוקי מרשימה מאוד גם בשטח טכני; כוח המנוע מחולק לארבעת הגלגלים באמצעות מערכת קוואדרה-דרייב מתוחכמת, הכוללת הילוך כוח ושלוש נעילות דיפרנציאל אוטומטיות. זו טכנולוגיה שונה ממערכות בקרת משיכה מקובלות, המנצלות את מערכת ה-ABS; הצ`ירוקי נועל ומשחרר אוטומטית את שלושת הדיפרנציאלים ונהנה מהתקדמות זורמת וחלקה, נטולת תקתוקי בלמים. זו מעניקה לצ`ירוקי עבירות מרשימה, המוגבלת בעיקר בגלל מרווח הגחון המצומצם יחסית. גרנד צ`ירוקי 2007 מתוח ומחודד קווים, הוא משלב אלגנטיות רבה בחזיתו המיתולוגית של הג`יפ הראשון, עם פנסים עגולים ושבכה מאונכת קווים. עיצוב הפנים נקי ומסודר אם כי תמורת 440,000 שקל, היינו בהחלט מצפים לרמת גימור ולדיפונים איכותיים יותר. מושבי העור מפוארים, אבל הם אינם מציעים ארגונומיקה טובה. לא התאהבנו גם במנוף בלם היד המסיבי ובקורות הגג המצמצמות את הראות קדימה, אבל בסך הכל – תא הנוסעים של הגרנד צ`ירוקי מסביר פנים לכל המשפחה. רק תנו לי להטיס אותו בשבילי המדבר, ולהגיע כבר אל הדיונות!

מרצדס ML – הרי האלפים ו-Val D`Ysere

חץ הכסף של מרצדס קצת בלבל אותנו; האם זה באמת רכב שטח, או לימוזינה מהודרת? טורף סלעים או חיית אוטוסטרדות? What is a nice girl like you, doing in a place like that? האמת היא שאת ה-ML בכלל לא הייתי לוקח לשטח טכני, למרות שיש לו הילוך כוח, נעילות דיפרנציאל ומתלים פניאומטיים. אבל הגנטיקה האספלטית של הכוכב משטוטגרט מבצבצת בכל מקום ואומרת לך – תפסיק כבר עם השטויות שלך, תן לי להראות לך מה אני באמת יודעת לעשות. עזוב אותך מסלעים ואבק, תן לי כביש הררי טוב ותבין שיש הנאה גם מחוץ לשטח: בוא נתפור את האוטובהן משטוטגרט ב-230 קמ"ש, נגיע לגבול השוויצרי... כאן נרד ל-130, נמשיך דרומה עד לשיפולי האלפים... נטפס במעבר הרים מושלג... נרד מהצד השני... קצת קרח, קצת שלג? שטויות, עבור זה נועד הכוכב משטוטגרט, בשביל זה תשלם בישראל 550,000 שקל, בלי להתחשבן על תוספת זו או אחרת.

ביום המבחן התקשיתי למצוא שלג במדבר יהודה אבל עם מתלי אוויר במצב `נוח` ובגובה `רגיל`, שיתפה הלימוזינה פעולה, והתגברה בקלות ובנוחות רבה על רוב המכשולים. במקומות רגישים הגבהנו את המרכב באמצעות המערכת הפניאומטית, כדי לרחף מעל סלעים ומדרגות. הבעיה היא שבמצב `מוגבה` הופכים המתלים לנוקשים עד מאוד, מטלטלי נוסעים ומרסקי מכלולים. מסיבה זו אתה רוצה להישאר רוב הזמן בגובה `נורמל`, אבל אז אתה מסתכן בפגיעה במכלולי הגחון. ולמרגלות מעלה עשוש, כאשר תחליט להגביה את המרכב, התהליך איטי למדי – אין מיכל לחץ אוויר, המדחס איטי, וההמתנה מעצבנת – בוודאי עבור מי ששילם 600,000 שקל, וזמנו יקר! מורגש במרצדס שזו לא חיית שטח נינוחה, אלא מכונית כביש שסיגלה לעצמה יכולות שטח מרשימות.

אבל תעזבו אותנו מסלעים ומעלות, סביבתו הטבעית של ה-M היא הכביש המהיר והמתפתל. על רצועת האספלט המסתלסלת מנווה זוהר בואכה ערד, לא היה תחליף למנוע הדיזל האימתני המשודך לתיבת 7-הילוכים מדהימה. עם מתג כוונון המתלים מוצב על `ספורט` ורגל ימין לחוצה עד הסוף, הופך ה-M למלך הכביש, משוגר מפנייה לפנייה כפגז תותח, מעניק היגוי מחודד ובלמים נושכניים להפליא. הקצב מסמר שיער, ובקרת היציבות האלקטרונית ניצבת לצידך כאשר אתה מגזים ונסחף, פשוטו כמשמעו... התכוונתי לנהוג במרצדס רק קטע קצר מהכביש אבל מה יכולתי לעשות, אדוני השופט? איך אפשר להפסיק את ההנאה? אז נתתי עוד קצת בגז, עד קצה העלייה, ועוד קצת אחרי. שם מלמלתי תפילת הודייה חרישית על כך שרישיון הנהיגה שלי עדיין בידי, וחזרתי למהירות שיוט שפויה. נוחה, בטיחותית, בורגנית. עם כל הפינוק והאיכות המתחבאים מאחורי המותג מרצדס.

לנד רובר דיסקברי 3 – מדבר סימפסון, אוסטרליה

מדבר סימפסון משתרע במרכז יבשת אוסטרליה, מאות קילומטרים של דיונות טובעניות, שבילים טרשיים, אגני בוץ ומלחות טובעניות. ב-Outback האוסטרלי אתה לא נותן בגז, כי תחנת הדלק הקרובה נמצאת במרחק מאות קילומטרים. אתה לא שועט בכבישים, כי אין אספלט. אתה גם לא מטפס על סלעים, כי הפנצ`ריה הסמוכה נמצאת ארבעה ימי נסיעה צפונה. ואם אתה באמת רוצה להגיע ולשתות בירה צוננת בפאב המיתולוגי של Birdsville, אתה צריך ספינת מדבר אמינה ורבת יכולות, המסוגלת להעמיס אנשים וציוד, ולהגיע לאן שצריך. הדרך הארוכה מחייבת גם רמת נאותה של נוחות ופינוק, כך שהבחירה בכרכרה הבריטית הופכת לטבעית למדי.

לדיסקברי 3 אין את המנוע החזק ביותר בנבחרת החלומות, הוא גם לא הטוב ביותר לטיפוס סלעים או לצליחת דיונות טובעניות. אבל הדיסקו מעניק לטייל המדברי ולהרפתקן העירוני את מטריית היכולות הרחבה ביותר, מסוגל להוביל ארבע חביות דלק או שבעה נוסעים, ולעשות זאת בסטייל. זהו רכב מרווח ומפנק, היושב על מערכת מתלי אוויר שמדהימה אותך מחדש, בכל ירידה לשטח. נוחות הנסיעה ממלכתית, מערכת ה-Terrain Response מעניקה לנהג את הטוב מכל העולמות: גובה המרכב מותאם לתנאי השטח כמו גם תגובת הדוושה, בקרת המשיכה, ושאר העזרים האלקטרו-פניאומטיים, ההופכים גם נהג חדש לג`יפאי רב ניסיון.

עד שיגיע אל מרחבי הפרא של מדבר סימפסון ייהנה נהג הדיסקברי מרכב כביש מפנק ומרווח, המעניק לכל המשפחה רמת ניהוג ועידון מלכותית. רמת הניהוג יכלה להיות טובה יותר, אלמלא נטשו הבריטים את מערכת הייצוב ההידראולית ACE, אותה הכרנו בדור הקודם (TD5). בלי ACE נוטה מרכב הדיסקו-3 להתנודד יותר מכפי שהיינו רוצים, אבל האמת היא שהכרכרה הזו אינה אמורה להיות ארנבת אספלט; דיסקברי דור-שלישי הוא שייט כבישים מפנק ומהיר מאוד, וזה מספיק. בכל פעם שאני מוצא את עצמי במושב הנהג, אני שב ומשתאה מיכולת הכרכרה הבריטית לשמור על יכולות של רכב שטח אותנטי וחסון, ולצרף אליהן רמת עידון מהטובות ביותר.

חלומות באספמיה

אנחנו אוהבים לחלום ולפנטז אבל בסופו של לילה זורחת השמש, וחושפת את הפשרות ואת המחירים. מסתבר כי אפילו עם תקציב של 600-400 אלף שקל צריך להתפשר והבעיה הגדולה ביותר היא – במי לבחור? איזה חלום הוא הפנטזיה שלך, מה תקבל עבור המזומנים ועל מה תיאלץ לוותר? זו שאלה לא פשוטה, התלויה בעיקר בעולם הפנטזיות והדימויים של כל אחד מאיתנו. השיקולים אישיים לחלוטין אבל לא נרשה לעצמנו לסיים כתבת חלומות זו, בלי לומר לכם את מי ומדוע, אהבנו יותר.

האמר H3 דופק את ההופעה הטובה ביותר בעיר, עבור מי שרוצה להיחשף באור הזרקורים. הוא לא ממש מבריק על הכביש, מחלקת הנדסת האנוש יכלה להתאמץ הרבה יותר, גם בשביל המהיר הוא לא מושלם. אבל אין כמו ה-H3 לטיפוס על סלעים ומכשולים טכניים, הוא חסון ומסיבי והכי חשוב – אף אחד לא מפספס אותו, בכיכר העיר או בנקיקי הנגב. אני מוכרח להודות כי בתוך-תוכי יושב גמד קטן ומעצבן, החוזר ואומר לי: עזוב אותך משטויות ודימויים, קח הביתה את הצהוב הגדול. אתה רוצה הופעה של רכב שטח? קיבלת. רוצה לטפס על סלעים? לך על זה, קח H3 הביתה... אבל בקבוצה מיוחסת זו, במחיר מעל 400 אלף, אני לא יכול לבחור בהאמר עם המכניקה הבסיסית, ועיצוב הפנים הבעייתי. מקום רביעי.

גרנד צ`ירוקי יונק DNA מהמקור העולמי לתופעת הג`יפאות, וה-Jeep האחרון אינו מבייש את המסורת האינדיאנית העתיקה. במחיר 440,000 היינו מצפים למצוא תא נוסעים יוקרתי והנדסת אנוש טובה יותר אבל הפיצוי נמצא בתא המנוע, שם טמון תאומו של מנוע המרצדס - הדיזל הגרמני מחליף בהצלחה מרשימה את V8 בנזין המסורתי, והצ`יף מעניק לנוסעיו מרחב ופינוק פנים, משולבים בביצועי מנוע מרגשים. במפגש היום הוא מגיע למקום השלישי, והוא בחירה טובה למי שרוצה לטייל בשטח בסגנון אמריקני, ומוכן להשקיע במיגונים ושיפורים.

במקום השני, קרוב לצ`ירוקי, אנו מוצאים את מרצדס M הבורגני והאיכותי; אין כמו המרצדס כדי לחרוך כביש הררי, ולבודד אותך מתחלואי התנועה העירונית. עיצוב הפנים והחוץ מוקפד ומושלם, מנוע הדיזל משתבח בתיבת 7-הילוכים, המרכב הקומפקטי אינו צעקני. ומתברר כי הלימוזינה הגרמנית אינה בוחלת בג`עג`ועי שטח; בלחיצת כפתור הופכת מכונת האוטובהן לרכב שטח רב יכולות. המרצדס המהודר מרגיש בשטח כדיפלומט שנקלע למסיבת צופים, אבל הוא מצליח להתמודד עם המכשולים שבדרך. עבור מי שלא מתכוון לרדת לשטח (ואלו בעצם, רוב הלקוחות הפוטנציאליים של מכוניות יוקרה אלה), מרצדס M הוא הבחירה הטובה ביותר. לא ממש רכב שטח, אבל הכי כביש שיש, עם אופציה טובה לשטח.

אבל אנחנו לא מגזין לפחיות כביש, אנחנו `הגה בשטח`. ואת המקום הראשון במבחן זה אנו מעניקים לכרכרה הבריטית. דיסקברי 3 הוא הפגנת טכנולוגיה מסנוורת אבל הוא גם רכב שטח רב יכולות, המעניק לנהגו את הטוב מכל העולמות: בלי להיות חיית אספלט הוא מצליח להיות רכב כביש מהיר ומפנק, ובשטח הוא מסוגל להתמודד עם מסעות ארוכים ומעברים טכניים תובעניים. אילו היו לנו 400,000 שקל מיותרים (ואין לנו...), זה מה שהיינו לוקחים הביתה!

מפרט טכני: האמר H3

מפרט טכני: ג`יפ גרנד-צ`ירוקי

מפרט טכני: מרצדס ML

מפרט טכני: לנד-רובר דיסקברי 3

תמונות: