***[כתבה + תמונות] ביואיק לה-קרוס*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

מבחן דרכים: ביואיק לה-קרוס

הביואיק לה-קרוס נחתה בחניית המערכת בגירסתה הבכירה, בצבע שחור עם רשימת אבזור ארוכה. יצאנו לבדוק אם הגודל כן קובע והופתענו לטובה.

אמריקה – היא לא רק ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אלא גם ארץ ה`הכל ובגדול`. שנים שהאמריקאים התעקשו להיות בעלי הבניין הגבוה ביותר על פני האדמה, בעלי מטוס הנוסעים המפלצתי ביותר, ואפילו להמבורגר הכי אמריקאי קוראים `ביג-מק`. המשותף לכל אלו אגב, הוא העובדה שבכל המקרים הפסידו האמריקאים את הבכורה בשלב כזה או אחר למתחרים, בד"כ אלו שמעבר לים. גם תעשיית הרכב האמריקאית אינה שונה במובן הזה. דווקא בגלל שמדובר באחת התעשיות הוותיקות יותר, היינו מצפים ממנה להיות בחוד החנית של עולם הרכב של ימינו. אולם למרבה הצער, מצבן העגום של יצרניות הרכב האמריקאיות, מעיד על בעיה מהותית שהלכה והתפתחה זה מספר עשורים. כבר לפני יותר מחמישים שנה, התחילו לתפוח מרכבות הנוסעים מתוצרת ארה"ב, וכעבור זמן לא ארוך הגיעו מימדייהן להיות, ניחשתם נכון - הגדולים ביותר בעולם. אני לא אתיימר לנתח את הטעמים וההשפעות שהביאו למצב הזה, אך תוצרי הלוואי של התופעה הזו, לטוב ולרע, ניכרים עד היום.

שופעת ונותנת
הביואיק לה-קרוס אינה יוצאת דופן, ועל כן אורכה בן החמישה מטרים אינו מפתיע. המכונית אותה קיבלנו למבחן הגיעה בגירסתה הבכירה ביותר ובצבע שחור. כיאה לאחת מחטיבות היוקרה של קונצרן GM, מצויידת הלה-קרוס בכל טוב. למעשה נכון יותר יהיה לומר, שכמעט ואין פינוק כלשהו שתחשבו עליו, והאמריקאים לא כללו בחבילה הזו. לעומת זאת ישנם כמה פריטים עליהם דווקא היינו שמחים לוותר (כמו למשל החישוקים הבוהקים). מנוע ה-V6 גדול הנפח, 3.5 ליטר ליתר דיוק, מרגיש חזק ועתיר מומנט ויחד עם זאת מבין עניין, ויודע לא להפריע בנסיעות מנהלתיות. כורסאות הנוחות הידועות גם בכינוין מושבים קידמיים, מפנקות את ישבני היושבים עליהן באמצעות חומרים רכים ונעימים, ובתוספת עור רך ובהיר. כיוונון הכרוסאות נעשה באמצעות מנועים חשמליים ורק למשענת הגב כוונון ידני. גלגל ההגה המתכוונן לגובה ולמרחק, משתלב היטב עם כוונון הכורסא, וביחד מושגת תנוחת ישיבה טובה ונוחה. בקרת האקלים המפוצלת קלה לתפעול וכוללת גם בורר טמפרטורה מגלגל ההגה, בהחלט שימושי. גם למערכת השמע המקורית כפתורי שליטה מההגה, והיא כוללת נגן תקליטורים, 9 רמקולים, וצליל איכותי. מה עוד טוב במכונית הזו ? נוחות הנסיעה, השקט שנשמר עד לאזור ה-100 קמ"ש, שם מתחילים רעשי רוח קלים, הנוחות והמרווח במושב האחורי, וגם הידיעה שבמקרה של תאונה חס וחלילה, יעמדו לרשותכם 6 כריות אוויר וחמישה כוכבי בטיחות לה זכתה הלה-קרוס במבחן ה- NCAP.

אבל לצד כל אלו, מצאנו בביואיק הזו גם דברים מפתיעים, ולא תמיד לטובה. הבעיה עם אותם דברים מפתיעים אינה בעצם קיומם שכן מרבית המכוניות אינן מושלמות, אלא בעובדה שבמכונית שמחירה כרבע מיליון ש"ח, קשה לקבל איכות גימור לא מושלמת שמתבטאת בחלקי פלסטיק ששפתם חדה ולעיתים כואבת, פלסטיק דמוי עץ שלא ממש מצליח להזכיר עץ, נורת חיווי כמעט בלתי נראית לבקרת השיוט, תיבת הילוכים בת ארבעה הילוכים וללא אופצית תפעול ידני, והיעדר ידית אחיזה בתיקרה לנוסע שלצד הנהג. במילים אחרות, עודף הפינוקים שרק חלק קטן מהם הוזכר, מאבדים מקיסמם נוכח תחושת האיכות הלא מרשימה ובעיקר אי העמידה בסטנדרט המקובל אצל המתחרות.

לוחצים על הדוושות
דריכה קלה על דוושת בלם החניה לשיחרורו (כמיטב המסורת האמריקאית) ויצאנו לדרך. נוחות הנסיעה כאמור טובה מאד ואין כל בעיה לשייט ברוגע ובנינוחות לאורך מרחקים ארוכים. ההגה שתיגבורו משתנה בהתאם למהירות הנסיעה נשאר קל מדי בכל מצב ולמרות דייוקו הטוב, הוא אינו מעביר כל מידע מהכביש. גלגל ההגה עצמו, הגם שהוא מצופה עור, דק ולא ממש נעים למגע. קיווינו שמיקומה הטוב של ידית ההילוכים בקונסולה המרכזית יבשר טובות על פעולתה, אולם התבדינו. תגובת התיבה לדרישת כח מדוושת הגז איטית, ונעילת הבורר על ההילוך הראשון לא ממש מונע ממנה לעבור להילוך השני (כפי שנהוג בכל תיבה אוטומטית). אבל הבעיה האמיתית שלה היא ביחסי ההעברה. עם הילוך ראשון שמגיע ל-80 קמ"ש ושני שמגרד את ה- 150, אתם וודאי מבינים שמדובר ביחסי העברה ארוכים מאד, ארוכים מדי. מן הראוי לציין שמחסור בכוח לא הורגש בשום שלב, אך משמעות ההילוכים הארוכים היא שבכל עקיפה בדרך בין-עירונית נדרשת התיבה להוריד להילוך ראשון, פעולה המלווה פעמים רבות בבעיטה לא נעימה.

אל הדרכים המפותלות הגענו עם ציפיות לנידנודים וזוויות גילגול מבחילות, וגם כאן התבדינו – הפעם לטובה. הדגם הבכיר של הלה-קרוס כולל את מה שמכונה ע"י היבואן כ"מתלים בכיול ספורטיבי עם מוטות מייצבים מחוזקים". אז ספורטיבית היא לא, אבל מרוסנת דווקא כן. רק מספר העברות משקל חריפות מצד לצד הצליחו לעקור אותה מאחיזתה הטובה באספלט ולשחרר את זנבה לחופשי. תת-היגוי אגב, לא הופיע בשום שלב. יחד עם זאת, היעדר התקשורת לנהג, וגודלה של הביואיק, אשר נתן את ביטויו גם במשקלה הרב, גורמים לכך שממילא מרבית הנהגים יאטו את קצב הנסיעה הרבה לפני שיבחנו את מגבלותיה. חובבי ריח הגומי השרוף ישמחו לגלות שמערכת בקרת המשיכה אינה מונעת לחלוטין את סיחרור הגלגלים בזינוק, כך שאין צורך לנתק את המערכת בכדי לעשן את זוג הצמיגים הקידמיים בהאצה מהמקום. יכולת הבלימה התגלתה כטובה בהתחלה אך לא שרדה את כל קטע המבחן הדינמי ולקראת סופו הורגשה דעיכה המלווה בריח בלמים מטוגנים.

סיכום
מרבית מסעדות הגורמה האירופאיות מכינות את המרק שלהן טעים, עשיר, ודל שומן, בעוד שאלו האמריקאיות מכינות אותו רווי שומן מיותר, מלא בכל המרכיבים האפשריים, ואם זה לא היה נראה מוזר, היינו מוצאים פה ושם אמריקאים שאוכלים את המרק מתוך דלי במקום קערה. לא אנסה חלילה לקבוע מי טוב יותר ומי פחות אך נכון יהיה להסיק שהבדלי הגישה קיימים. השוואה ישירה בין הלה-קרוס למיטב תוצרת אירופה או יפן תשאיר את זו הראשונה מאחור, אולם בחינת המכונית לפי אמות המידה הנהוגות בצפון אמריקה תראה שבסה"כ מדובר במכונית טובה, גם אם לא מבריקה. היא מפנקת ברשימת איבזור מרשימה, היא נוחה, יש לה מנוע חזק והיא אפילו מתנהגת טוב יחסית. הבעיה שלה נעוצה בעובדה שבמרבית המיקרים, קהל היעד שיחפש את התכונות הללו במכונית, יתקשה לקבל את איכות החומרים וההרכבה שאינם עומדים ברמה של המתחרות, ולא יבין מדוע עליו להסתפק בתיבת הילוכים בת ארבע מהירויות ותא כפפות שגודלו כגדול זוג כפפות.

מפרט טכני: ביואיק לה-קרוס
מנוע: 3,564 סמ"ק, 24 שס`, V6
הספק: 240 כ"ס ב- 6,000 סל"ד
מומנט: 31.1 קג"מ ב- 2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוט`, 4 היל`
תאוצה 0-100 קמ"ש: -
מהירות מרבית: -
מחיר: 252 אלף שקלים

תמונות:













תהנו!