***[כתבה + תמונות] רכבי שטח*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

כמה פעמים כבר התלוננו על התלפלפותם המוגזמת של רכבי השטח החדשים? ובכן, לא עוד. לפנינו הטוב מכל העולמות: עירוני מעודן אך קשוח, עביר אך לא שביר, סביר גם במחיר...

לעולם לא נדע מה עלה בגורלו של הלוויתן הירוק, אותו השארנו נעוץ בין שני בולדרים בנחל צין. גילינו אותו נוצץ תחת שמש צהריים מאוחרת, יקר ויוקרתי, מרופד עור ואופנתי פי כמה מהכרכרות הקשישות שלנו. זקנות היו עגלותינו, אבל זה לא הפריע להן לג`עג`ע בקלילות בין הבולדרים הגדולים – פה נגענו בסלע, שם ליטפנו אבן אבל שום דבר לא בלם אותנו, או גרם לתקלה של ממש. ניסינו לעזור אבל פגושי הפלסטיק של הלוויתן חבקו את הבולדרים, מדרגת האלומיניום נגרסה בשיניו של סלע איתן. לא יכולנו להפעיל היי-ליפט, לא מצאנו אוזני גרירה רציניות. הצענו לזוג היאפים טרמפ אל הכביש אבל הם העדיפו להישאר ליד גופת הלוויתן; אז המשכנו בדרכנו, עם זוג כרכרות שמחירן הכולל אינו מגיע למחצית ממחירו של הלווייתן הגווע.

הבעיה
רכבי השטח החדשים מצליחים לשלב עידון ואלגנטיות עירונית, ביכולות שטח רציניות מאוד. להבדיל מג`יפונים נטולי יומרות שטח אמיתיות, העירוניים הגדולים חמושים בכל מה שצריך כדי לצאת לטיול בטבע: הילוך כוח, מרווח גחון, צמיגים גדולים, מנועים רבי עוצמה. מתלי העירוניים החדשים מכוילים לעבודת כביש מעודנת, אבל מערכות אלקטרוניות לבקרת משיכה נותנות מענה מצוין להצלבות סרנים ובעיות אחיזה.
דוגמאות? למרות העיצוב המצועצע משהו, קינג של היום נותן בראש לכל פג`רו משנות התשעים. דיסקברי 3 ואפילו 5TD, צוחקים על כל דיסקו מודל 98. לנד קרוזר חדש יכול לגרור אחריו שני 4ראנר, ולא יידע כי באו אל קרבו... הבעיה אינה קשורה ביכולת העבירות הטהורה; בעייתם של המודרניים היא בעיקר חלקי מרכב רגישים ופגיעים – יציקות פלסטיק מרשימות שהחליפו פגושי ברזל קשוחים, צמיגי חתך נמוך שהחליפו גומיות גבוהות וגמישות. גם בולמי זעזועים וקפיצים מהווים חולייה עליה חוסכים היצרנים – בעיקר מכיוון שבאולם התצוגה מתלהבים הלקוחות מהספק מנוע גבוה, אבל אין להם יכולת להעריך מתלה טוב.


הרעיון
עבור מי שאינו רוצה לצאת לשטח עם ג`יפ עבודה מסוקס, הפתרון הוא לקנות ג`יפ עירוני מודרני, להחליף ולמגן כל מה שצריך. אבל תסכימו איתי שזה קצת מעצבן, לשפוך 300,000 שקל על רכב חדש ואז להתחיל `לסדר` אותו!!! אבל מסתבר שישנה דרך ביניים המאפשרת לרכוש ג`יפ עירוני ולצאת לשטח עם חשבונית סבירה - `סבירה` במונחים של לקוחות הרוכשים רכבי שטח, במחירים שכבר שכחו כיצד נראה צידו הדרומי של רבע מליון שקל.

רוב היבואנים מציעים ג`יפים עירוניים בכמה רמות גימור, והפרשי המחיר בין הגרסאות מגיעים לעשרות אלפי שקלים ואף יותר - לעתים אפשר לרכוש בהפרש המחירים הזה, עוד רכב שטח רציני... בדרך כלל, הגרסה הפשוטה מעניקה ללקוח את אותה חבילת ביצועים; הוויתור מסתכם בעיקר בקוסמטיקה, ריפודים, אלקטרוניקה, גג שמש ושאר צ`ופרים שאפשר להסתדר בלעדיהם. במקרים אחרים מסתפקות הגרסאות הזולות בחמישה מושבים והן נועלות צמיגים קטנים יותר. אבל מסתבר כי הקהל אוהב דווקא את הגרסאות היוקרתיות, ולאף אחד אין בעיה להוציא עשרות אלפי שקלים, כדי לקבל כמה שעשועי אלקטרוניקה ופינוק:
אפשר לרכוש גרסת בסיס או ביניים, להשקיע 25-20 אלף שקל ולצאת לשטח במחיר הנמוך משמעותית מזה של גרסאות הפאר. בכל מקרה, המשופר יהיה רכב שטח הרבה יותר טוב מהמפואר המקורי. את אותו התרגיל אפשר לעשות גם עם גרסה יוקרתית; אין כל מניעה לשפר רכב המצויד בריפודי עור, חלון שמש ושאר תפנוקי המעמד הגבוה.


הביצוע
להמחשת הקונצפציה יצאנו לסיבוב קצר על סיפון הלנד קרוזר של רפי, שעבר מקצה שיפורים מסיבי בסדנת שיפורי השטח `רסטה 4X4` שליד גדרה. רכב המבחן מושקע מעבר למינימום הנדרש כדי לצאת לטיול שטח קשוח; השמיים הם הגבול, כפי שמעיד צדי מלר, מנהל סדנת `רסטה` שיצא איתנו לנסיעת המבחן. לנסיעה הצטרף גם חן זני מסוכנות טויוטה `זני` ברחובות; חן הגיע עם לנד קרוזר סדרתי, ועם כמה מילים על בעיה כאובה - השפעת שיפורי הרכב על אחריות היבואן.
להשבחת הנוחות בכביש ובשטח הורכב סט קפיצים ובולמים אולדמן Medium Duty, 7,900 שקל (כולל מע"מ, כמו שאר המחירים). כדי להתקדם ולא לקרוע צמיגים, נחוץ גומי מסיבי יותר מהמקור; אפשר ללכת על MT אבל רפי העדיף צמיגי AT שלא ייפגעו באיכויות הכביש של הקרוזר. מחיר של ארבעה צמיגי AT במידה מקורית + חישוקי מגנזיום תואמים, 10,000 שקל (8,000 `בלבד`, אם תסתפקו בחישוקי ברזל). הגחון קיבל מיגון מלא ואיכותי, עם ברגים משוקעים ופתחים לטיפולים שוטפים, 4,660 שקל. מדרגות צד מגינות על תחתית המרכב ומאפשרות שימוש בהיי-ליפט; ב`רסטה 4X4` מציעים מדרגות ב-2,100 שקלים, אבל רפי העדיף דגם רחב יותר העולה 3,260 שקלים. אחת מנקודות התורפה בכל הג`יפים העירוניים הם פגושי הפלסטיק הגדולים והיקרים להחריד; הפגוש האחורי של הקרוזר ממש צמוד לקצה השלדה, ולכן הסתפק רפי בהתקנת צינור הגנה על הישבן (940 שקל). זווית הגישה פחות בעייתית ובדרך כלל אפשר להשאיר את הפגוש הקדמי המקורי (בתוכו אפשר אפילו להתקין כננת מסיבית).

אז מה היה לנו?
מסתבר שכדי להפוך לפלפן עירוני לעכבר שדות, לא צריך המון: צמיגים + חישוקים + מתלים + מיגון מלא, תמורת חשבונית של כ-23,500 שקל. נשמע הרבה? יכול להיות, אבל זו תוספת מחיר של 9% בעבורה תקבלו רכב טיולים מעולה וקשיח. במחיר סופי של 280,000 שקל, הקרוזר המשופר יהיה זול בכ-15,000 שקל מקרוזר `רגיל`, זול ב-50,000 שקל מ`Luxury` אותו מזמינים רוב הלקוחות.
תמורת השקעה זו אתה מקבל רכב בעל נוחות נסיעה משופרת, גם בדרך למשרד. רכב שטח ממוגן ומוכן כהלכה מעניק רמה גבוהה של עבירות והישרדות, מאפשר נסיעה מהירה וזורמת, סלחני יותר לטעויות נהג: דופן הצמיג פגעה בסלע? לא קרה כלום. התלבשת על מדרגה? המיגון יספוג את הנזק. נתקעת בבוץ? אפשר להניף עם היי ליפט, הפגוש האחורי לא ייתלש מכל טראומה חולפת.
השיפורים בקרוזר הלבן נעשו במינון נכון ובהרמוניה, רמת העידון בכביש נותרה כמעט כשהייתה (נוספו רק המיית צמיגים קלה, וקצת רעשי רוח). נוחות הנסיעה מצוינת, בכביש וגם בשטח (למרות שאולי הייתי מעדיף מתליHeavy Duty מלפנים, בגלל הכננת ופגוש המתכת). עם צמיגי ה-AT, בקרת המשיכה המקורית תביא אותך רחוק עוד יותר.
מאליו יובן כי מקצה השיפורים יכול להתבצע גם עם רכבי שטח אחרים – יתרון מרבי יימצא אצל היפנים, אם כי אין בעיה לשפר גם טראקאן (בתוספת נעילה אחורית), או טרייל בלייזר העשוי להפוך לרכב שבילים מדהים. לא הייתי עושה תהליך כזה בכלי הרכב האולטרא-מתוחכמים, בעלי מתלי האוויר; דיסקברי 3 דגם S דווקא יכול להיות התחלה מצוינת. את אותו התרגיל ניתן לבצע גם ברכב משומש; אם עושים את זה סמוך למועד החלפת הצמיגים המקוריים ונמנעים מהחלפת חישוקים, כי אז מצטמצמת העלות באופן דרמטי.

ומה עם האחריות?
שיפור רכבי שטח בישראל הוא נושא כאוב; לקוחות רבים רוצים לשפר, אבל אינם מוכנים לאבד את אחריות היבואן. אין כל בעיה בתוספות קוסמטיות אבל כבר היו מקרים בהם ניצלו יבואנים תוספות ושיפורים, כדי להתנער מאחריותם. נציין כי יבואני טויוטה אינם מהטובים שבחבורה, אבל גם כאן יש איזשהו הגיון; אם תרכיב צמיגים במידה או שתיים גדולות יותר, אם תבצע הגבהות מרכב מוגזמות, כי אז אתה מועד לבעיות במקרה של כשל מכני במנוע, תמסורות, היגוי ושאר מכלולי הנעה (זאת מבלי לדבר על האספקט החוקי – כל שינוי כזה עלול לפגוע בכיסוי הביטוחי של הנהג).
ניסיונו האישי של רפי עם זוג טויוטות, מראה כי השד אינו נורא כל כך; חן ממוסך `זני` פתר בעיות רבות במסגרת האחריות, גם בכלי רכב משופרים מסיבית, אפילו אחרי תום תקופת האחריות. יבואנים אחרים (לנד רובר, מיצובישי) מפעילים מדיניות סלחנית ונינוחה יחסית בעניין שיפורים. אם לא מגזימים בהיקף השיפורים, לא צריכה להיות סתירה בין הכנה טובה לשטח לבין שמירה על גבולות אחריות היצרן, ובוודאי מגבלות החוק.
מבחינתנו, מי שרוכש ג`יפ מודרני לצורכי תעבורת כביש ופוזה אופנתית, אינו חייב להשקיע בשיפורים. אבל עבור מי שמתכוון לצאת לשטח, הצעד הנבון הוא להשקיע את חבילת שיפורי המינימום; אפילו אם זה אומר להסתפק בדרגת גימור או מינוע קצת פחות טובים, או להתחיל את התהליך עם עירוני משומש "מרופא או קוסמטיקאית"...

הדובדבן
חבילת המינימום מספיקה לכל ג`יפאי המעוניין לטייל בכיף ואינו דורש ביצועי שטח קיצוניים. רוצים עוד? אין סוף לרשימה. רכב המבחן של רפי כולל גם שנורקל TJM Airtec, פגוש קדמי ARB ובתוכו כננת Warn 9500 עם כבל פלסמה, זוג פנסי Warn, כנפוני TJM, וו גרירה, מיכל מים 68 ליטר מתחת לתא המטען עם משאבת לחץ למקלחת שדה. תא המטען מאורגן בעזרת מגירות אלומיניום Black Widow, בתא הנוסעים זוג מושבי רקארו, מחשב ניווט, DVD לילדים ובוודאי שכחתי עוד כמה פריטים...

תמונות: