***[כתבה+תמונות]ESP - במבחן המציאות*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

מערכת בקרת היציבות היא המערכת החשובה ביותר למניעת תאונות דרכים, אך איך היא עובדת בפועל? החלטנו לקחת שתי מכוניות זהות, אחת עם המערכת והאחרת בלי, ולבדוק אם זה באמת מה שעשוי להציל את החיים שלכם

לילה, כביש לא מוכר ובלתי מואר. אתם נוהגים בקצב נינוח, בכביש דו-סטרי בדרככם הביתה. בין עיקול אחד למשנהו אתם נזכרים במאורעות היום, מהרהרים במהות החיים וחולמים על עתיד טוב יותר. פתאום קופץ אייל אל מרכז הנתיב שלכם. אתם בולמים בכל הכוח ושוברים חזק שמאלה, הצמיגים צורחים, נאבקים, אך אינם מרפים מהאספלט, המכונית מתחילה לסטות, וברגע האחרון אתם מצליחים לא לפגוע באייל. רגע לאחר מכן, ובעודכם בנתיב הנגדי, אתם קולטים שהמשאית שבאה מולכם, מתקרבת מהר הרבה יותר מששיערתם ואין זמן לחשוב. שבירה נוספת של ההגה, הפעם לימין, הצמיגים שוב כורעים תחת המעמסה, וממש ברגע האחרון מצליחים להסיט את המכונית בחזרה לנתיב הימני. ניצלתם. אתם ממשיכים בנסיעה עוד כמה עשרות מטרים ועוצרים במקום בטוח בשולי הדרך. מה לעזאזל קרה אתם שואלים את עצמכם, מה היו אותם קולות ורעידות שהרגשתם? ובכלל איך זה שאתם עדיין בחיים?

לאחר שנרגעתם כמה דקות, אתם מתחילים להיזכר בפרטים. רעידות בדוושת הבלם ובהגה, נורית שהבהבה בלוח השעונים ו`משהו` שהכריח את הרכב לעשות את שציוויתם עליו, הם חלק מהדברים שקרו באותן שניות קריטיות. מערכת בקרת היציבות (Electronic Stability Program), או בקיצור ESP, המותקנת ברכב, נכנסה לפעולה וסייעה לכם בשליטה על המכונית כשגברו כוחות הפיזיקה על אחיזת הכביש ואיימו לגרום אבדן שליטה. כדי להבין מה באמת קרה, יש צורך תחילה להבין מה היה קורה למכונית ללא מערכת בקרת יציבות בסיטואציה דומה.

כמו כל גוף בתנועה, גם המכונית נתונה לחוקי הפיזיקה; כאשר מפנים את ההגה בחדות ינסו הגלגלים הקדמיים להפנות את גוף המכונית לכיוון אליו הפנינו את ההגה. כאשר כוח ההפניה הנדרש יהיה קטן מאחיזת הכביש של הצמיגים, יפנה הרכב אל תוך הפנייה ללא בעיה מיוחדת. לעומת זאת, אם תהיה ההפניה חזקה מיכולתם של הצמיגים לאחוז באספלט, כמו למשל בכניסה מהירה מדי לסיבוב, תחליק המכונית כלפי חוץ ותגדיל את רדיוס הסיבוב שלה (תת-היגוי). סוג החלקה אחר עלול להתרחש כאשר תידרש המכונית לבצע העברת משקל מצד לצד במהירות גבוהה או כאשר תבוצע העברת משקל חריפה לפנים במהלך סיבוב. במצב זה ישאף זנב המכונית להשיג את חרטומה ולהביא לסחרור חלקי או מלא של המכונית (היגוי-יתר).

בסיטואציה שתוארה בתחילת הכתבה נדרשה המכונית לבצע הפנייה חדה לשמאל ולאחר מכן הפנייה נוספת לימין, והכל תוך כדי בלימה חריפה. ביצוע רצף פעולות זה במכונית ללא מערכת בקרת יציבות עלול לגרום להרחבת רדיוס הסיבוב בהפניית ההגה הראשונה ולסחרור המכונית בהפניית ההגה השנייה בשל העברת המשקל הכפולה - מצד לצד במקום מהמרכז לצד. בעולם הרכב נהוג לכנות תמרון חמיקה מהסוג שתואר (ללא הבלימה), כ`מבחן האייל הצפוני`. מקורו של מבחן זה בשוודיה, שם שכיחות התאונות שאייל הצפון מעורב בהן והתאונות שנגרמות בשל חמיקה לא מוצלחת ממנו, גבוהה במיוחד. המבחן משמש אמצעי בדיקה ליציבותן של המכוניות, ורואים בו אמת מידה לחוסנם של דגמים שונים כנגד התהפכות. מקרה מביך אירע לחברת מרצדס לפני כמה שנים כשהתברר שה-A קלאס הקטנה לא עמדה במבחן זה והתהפכה. אחת מפעולות התיקון שמיהרה מרצדס לבצע במכונית הייתה התקנת מערכת בקרת יציבות, וזו אכן הוכיחה את יעילותה בבחינה החוזרת של המכונית.

אמנם בישראל לא תפגשו את אייל הצפון, אך מצבי החלקה שונים ואף התהפכות מתרחשים גם במצבים אחרים; בלימה בתוך סיבוב למשל, חמיקה מכלי רכב שהתפרץ לצומת וביצוע תמרון חירום בכביש חלק או רטוב הם רק חלק קטן ממצבים שעלולים להסתיים באבדן שליטה ובתאונה. לפי נתונים של חברת טויוטה, ביכולתן של מערכות בקרת היציבות למנוע עד כדי מחצית מהתאונות שהנהג נדרש לבצע בהן תמרון חירום. לפי מחקר אחר שערך ארגון הבטיחות האמריקני NHTSA, מערכת בקרת היציבות עשויה להפחית את כמות ההרוגים בתאונות דרכים בלא פחות מ35- אחוזים. את מערכות בקרת היציבות נוכל לפגוש בשמות שונים (ESP, ESC, DCS וכו`), ונדמה שכל יצרן רכב בחר לעצמו צירוף אותיות משלו, אולם לרוב מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.

אפשר למצוא מידע ומחקרים רבים המעידים על חשיבותה של מערכת בקרת היציבות, ויש שירחיקו לכת ויכתירו אותה בתואר `ההמצאה החשובה ביותר מאז הולדת המכונית`. החלטנו לקחת שתי מכוניות זהות, הראשונה מצוידת במערכת והשנייה לא, ולאמת את תכונותיה ויכולותיה של המערכת במבחן החשוב ביותר– מבחן המציאות. ביצענו מספר רב של תרגילים ותמרונים שונים, במגוון מהירויות ובתנאי דרך שונים. בחנו את יכולות ה-ESP בהאצה, בבלימה ובמהירות קבועה, ערכנו את `מבחן האייל הצפוני` וגם סלאלום ארוך ומהיר. חשוב להדגיש כי את כל התרגילים ערכנו במסלול `סטרילי` ואת תנאי הכביש דימינו בעזרת הפילונים הכתומים שלנו; והם חטפו לא מעט `פגיעות ישירות` באותו יום...

בהאצה מנעה המערכת סחרור גלגלים - הן בקו ישר והן בהעברות משקל – לעומת המכונית ללא ה-ESP אשר במצבים מסוימים התקשתה לתרגם את כוח המנוע להאצה. בבלימה תוך כדי חמיקה ממכשול, מנעה המערכת מהמכונית הרחבת רדיוס הפנייה, ובמקרים קיצוניים אף הורגשה `פסיעה קלה` של הזנב החוצה - לצורך הפניית החרטום אל נתיב הפנייה. לעומת זאת, במכונית ללא ה-ESP הורגש תת-היגוי מוחשי. במבחן האייל הצפוני היה אפשר לשלוט במכונית בעלת ה-ESP כמעט ללא כל מאמץ ולכוונה בדיוק ובזריזות. במכונית חסרת הבקרה נאלצנו להזיע בניסיון להשאירה בכיוון הרצוי, ובמקרים קיצוניים מצאנו את עצמו מביטים אל הכיוון ממנו באנו בסיומו של סחרור דרמטי. בסלאלום מצאנו כי המהירות הגבוהה ביותר בה שמרה המכונית ללא המערכת על יציבותה הייתה נמוכה משמעותית מזו של המכונית המצוידת במערכת. עם זאת, כדאי לדעת שבמכוניות הנוטות `להניף` באוויר את הגלגל הפנימי האחורי בסיבוב (ויש לא מעט כאלו מלבד הסיטרואן 4C ששימשה אותנו לביצוע המבחן), המערכת עלולה להתקשות בתיקון תת-ההיגוי במצבים מסוימים (מאחר ותיקון ההחלקה נעשה על ידי בלימת אותו גלגל אחורי פנימי המונף באוויר).

לאחר חצי יום על המסלול התוצאות היו חד-משמעיות; ללא בקרת יציבות, נאבקנו לשמור על קווי הפנייה, על תוואי המסלול, ועל זנב המכונית בהעברות משקל כפולות ומשולשות. ככל שעלתה המהירות הפכה השליטה במכונית קשה יותר ויותר, עד לרגע שהיא נכנעה לפיזיקה והרימה ידיים. אגב, לא מדובר במהירויות בלתי חוקיות אלא במהירויות המאפיינות את הנהיגה של מרבית נהגי ישראל.

למרות היכרותנו עם מערכות בקרת היציבות ממבחני הרכב שאנו עורכים, הצליחה המערכת להרשים אותנו גם הפעם. בסיועה של המערכת בוצעו כל התרגילים והתמרונים במהירות גבוהה יותר וכמעט ללא מאמץ. יכולתה של בקרת היציבות להילחם בכוחות הפיזיקה ולנטרל מצבים שהיו אבודים בלעדיה אתגרה אותנו בכל פעם מחדש, עד שהבנו שצריך לעשות משהו באמת מטופש, מיותר וקיצוני מאוד כדי שגם המערכת תיכנע.

לצד תרומתה הכה חשובה של ה-ESP לבטיחות, חשוב להדגיש כי יש גם כאלה הטוענים כנגדה; חובבי נהיגה בעלי מיומנות גבוהה ימצאו שלעתים המערכת `מסרסת` פעולות שונות בנהיגתם ואינה מאפשרת נהיגה `על המגבלות`. במרבית המכוניות תמצאו כפתור לביטול המערכת, אך ברובן זו תחזור לפעול אוטומטית בבלימת חירום ו/או מעל מהירות מסוימת (לרוב 60 קמ"ש). טענות נוספות נשמעות על שהעלאת רף היכולות של המכונית תעודד נהגים לנהוג מהר יותר ובצורה אחראית פחות – אנחנו חושבים שלא כך המצב.

בתום יום המבחן אנחנו יכולים לומר בלב שקט שמערכת בקרת היציבות הוכיחה את עליונותה בכל המצבים. נוכחנו שיכולתה לסייע בשליטה על הרכב ובמניעת מצבי אבדן שליטה חיונית לכל מגוון הנהגים, גם (ואולי בייחוד) לאלו שאינם מיומנים וחסרי ידע מוקדם. עתה נשאר רק לחכות ולקוות שהמערכת תהיה אביזר סטנדרטי ומחויב בכל מכונית - ממש כמו חגורות הבטיחות, כריות האוויר וה-ABS. במבט לעתיד (הקרוב) נשמח לראות את מערכת `בקרת מניעת התהפכות`, שהחלה את צעדיה הראשונים בכלי הרכב הסדרתיים, מצטרפת אל מערכת בקרת היציבות ומקטינה עוד יותר את הסיכון לתאונה. העתיד בתחום מערכות הבטיחות כמו שאתם מבינים – לא נראה מעולם ורוד יותר.