***[כתבה]ESP - איך זה עובד?*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

מערכת בקרת היציבות היא המערכת החשובה ביותר למניעת תאונות ועקרון הפעולה שלה פשוט למדי. כך היא מונעת תאונות דרכים

מעז יצא מתוק – מיד לאחר שמרצדס השיקה את ה- A קלאס, התחלפה גאוותם במבוכה טוטאלית כאשר התברר שהמכונית מתהפכת בקלות בעת ביצוע תמרון התחמקות פשוט. כחלק מפתרון הבעיה השתמשו מהנדסי מרצדס במערכת חדשנית לבקרה על יציבות הרכב, מערכת אלקטרונית שבדרך-כלל נקראת: Electronic Stability Control או בקיצור ESP.
עם הזמן, המערכת השתפרה והשתכללה והפכה כציוד סטנדרטי במכוניות יוקרה. כמו שקורה לרוב, המתחרות `מיישרות קו` והטכנולוגיה זולגת באיטיות למכוניות עממיות יותר.

כדי להבין את תכליתה של המערכת האלקטרונית לבקרת היציבות, עלינו לחזור על מעט ידע בסיסי בתיאורית ההיגוי והיציבות של הרכב: כאשר הנהג מסובב את ההגה הוא מצפה מהרכב לפנות בדיוק לכיוון ובשיעור הפניית ההגה. לא פחות ולא יותר. במציאות הדבר (מכונה בעגה המקצועית: "היגוי ניטראלי") לא תמיד קל להשגה. חלוקת משקל, הנעה קדמית, אחורית או בכל ארבעת הגלגלים, גיאומטריית המתלים, סוג הצמיגים וכו`, יכולים להיות הגורם להיגוי שאינו ניטראלי.
כאשר הרכב מרחיב את קו הפנייה כתוצאה מהחלקת הגלגלים הקדמיים, מתקבל "תת-היגויי". כאשר מתקבל קו פנייה ברדיוס קטן מהמצופה, כלומר זנב הרכב "יוצא" החוצה, מתקבל "היגוי יתר".
כל זמן שהנהג זהיר ומיומן כך שכניסתו לסיבוב נעשית במהירות מתאימה לתנאיי הדרך, הרכב יתנהג כצפוי. אבל, כאשר קורה דבר במפתיע כמו: פני שטח חלקים או סיבוב הדוק יותר מהצפוי, על הנהג לדעת כיצד להשתלט על תת ההיגוי או היגוי היתר. לעיתים גם עבור נהגים מלומדים, מנוסים וטובים ביותר, זה לא מספיק.

מערכות בקרת היציבות האלקטרוניות הופיעו לא מזמן. כמעט כמו תמיד, חברת `בוש` הייתה החלוצה כשנרתמה ועזרה לחברת מרצדס להיחלץ מהמבוכה לה גרמה ה- A קלאס. המבחנים הראשונים בוצעו באינטנסיביות על ה- 600SCE במשטחי שלג וקרח. תכלית הניסויי היה השתלטות ותיקון מצבים קיצוניים של תת-היגוי והיגויי-יתר כאשר המכונית נכנסת במהירות גבוהה יחסית לפנייה כשתוואי הדרך חלק במיוחד. במילים אחרות: על המערכת להבטיח יציבות כיוונית בתנאים קשים.

בקרת היציבות היינה תולדה של פיתוח אבולוציוני והרחבת פעולתן של מערכות ה- ABS ומערכת בקרה המשיכה (Traction Control). המערכת כוללת את החומרה של מערכת ה- ABS בתוספת שני סנסורים: חיישן זווית הפניית ההגה וחיישן זווית הסבסוב (Yaw sensor) של הרכב. חיישן זווית הפניית ההגה מודד את שיעור הפניית ההגה ואילו חיישן זווית הסבסוב מודד את שיעור סיבוב גוף הרכב סביב נקודת מרכזו הנצפית במבט מלמעלה.
כאשר רכב פונה או מבצע תמרון החלפת נתיב פתאומית, מתקבלת זווית סבסוב סביב מרכזו. חיישן ה- Yaw מודד את שיעור הזווית ושולח את המידע למחשב מערכת בקרה היציבות. בו זמנית המחשב מקבל גם את מידת זווית ההיגוי מהחיישן. בהשוואת הנתונים, המחשב "חש" בהתפתחות תופעות תת-היגוי או היגוי-יתר שאינם רצויות.

על משטח חלק או בתמרון אגרסיבי, במידה ומתקבל תת-היגוי, מחשב בקרת היציבות מפעיל את הבלם של הגלגל הפנימי האחורי ובולם אותו במידה ולאורך הזמן הנדרש כדי ל`חסל` את תת-ההיגוי. כאשר מתפתח היגוי-יתר, בלם הגלגל החיצוני הקדמי מופעל כדי למנוע מהמכונית להגיע למצב של היגוי-היתר. בחלק מהמערכות תופחת גם עוצמת המנוע על ידי מערכת בקרת המשיכה.

בניגוד למערכות ההינע בארבעת הגלגלים ומערכת ההיגוי בכל ארבעת הגלגלים, בקרת היציבות אינה מגבירה את יכולת הפנייה של הרכב, אלא רק מונעת קטסטרופה באמצעות בלימה מבוקרת של גלגל מסוים. לכן מערכת זו מוגדרת כמערכת בטיחות עבור מצבים בלתי צפויים. במידה והנהג אינו מיומן ומנוסה או כשהרכב אינו יציב, המערכת לא תתרום ותעזור חו `לקחת` את הסיבוב במהירות גבוהה יותר.

מערכות בקרת יציבות טובות ומתקדמות אינן מתערבות בזמן הסיבוב כאשר הדבר נעשה בהחלקה מבוקרת ונשלטת. לכן ההמלצה שלנו היא: אל תבטלו את פעולת המערכת גם כאשר אתם רוצים לתקוף כביש מפותל באגרסיביות. המערכת תשב בצד ותחכה לרגע מפתיע כדי להתערב ולהציל אתכם. במידה והמערכת מתערבת לכם בכל סיבוב, כנראה שעליכם לשפר את יכולתכם.

היצרנים השונים מכנים את מערכת בקרת היציבות שלהם בכינויים ושמות מגוונים. לדוגמא:
פולקסווגן ומרצדס מכנות את המערכת ESP (Electronic Stability Program), ב.מ.וו מכנה אותה DSC (Dynamic Stability Control), ואילו ב- GM היא נקראת AHCCS (Active Handling Chassis Control System). למערכת בקרת היציבות יש עוד מגוון רחב של כינויים בראשי תיבות באנגלית כמו VSA (הונדה), ASC (מיצובישי), אבל כל המערכות מתפקדות באופן דומה ותכליתן היא אחת – להציל את הנהג במצב של אובדן שליטה.