***Audi-Q7 2007*** F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

קרב היוקרה הגרמני צובר תאוצה עם כניסתה של אודי לליגה הבכירה של רכבי השטח. היכרות ראשונית עם ה-Q7 בכבישים וביערות הקפואים של גרמניה חשפה את מערכת הקוואטרו במגרשה הביתי!

לא יכולתי לייחל לתנאים גרועים יותר; השלג לא פסק לרגע, ומשולי הכביש החלה שכבת קרח דקה לנגוס בשלמות הנתיב. עבור נהג ישראלי בוגר סופות חול ואבק מדובר בחוויה מורטת עצבים. ביום שכזה, בכל מצב אחר, הייתי בוחש לעצמי כוס שוקו (מחוזק בברנדי), מצית סיגר קובני מזויף ובוהה בפתיתים הלבנים נערמים מבעד לחלון – יציאה מהבית במינוס חמש מעלות היא פעולה שלא הייתה משתלבת כלל במשימות היומיות, בוודאי לא עלייה על הכביש. באותו בוקר לא הייתה לי האפשרות לבחור, ביום זה נדרשנו לנהוג באודי Q7 החדש. באותו בוקר חורפי גם התחוור לי מה שהכול כבר יודעים; מדוע רכבי השטח של ימינו (ואלה המתוכננים) בנויים כמו שהם בנויים.

אבן דרך
לפני עשרים ושש שנים הציגה חברת אודי את אחת מאבני הדרך בהתפתחות מערכת ההנעה הכפולה. הצגת הקוואטרו זיכתה את אודי ברצף אליפויות ראלי ובריסוק שיאים בתחרות `פייקס-פיק` בארה"ב - כיבוש פסגת הר בגובה 4,300 מטר מעל פני הים בדרך הנמשכת כ-20 ק"מ ובכללה 156 פיתולים.
את הקוואטרו פיתחו באודי עבור ה`אילטריס` – רכב שטח צבאי שייצרה פולקסווגן בשנת 1978. רק מאוחר יותר שודרגה מערכת הקוואטרו לגרסאות כביש וראלי. בשלב זה גם נפסק הרומן של אודי עם השטח, למעט האולרואד שהייתה - והיא עדיין - סטיישן משודרגת. כמעט שלושה עשורים מאוחר יותר, ובאיחור ניכר אחרי המתחרים, אודי מציגה גרסת שטח יוקרתית ראשונה.
השקת ה-Q7 סוגרת מעגל חשיפות שנמתח כבר יותר משנתיים. את זרעי ה-Q7 ראינו בתערוכת הרכב בדטרויט ב-2003, שם הוצג אב-טיפוס שניכס לעצמו את השם `פייקס-פיק`. מאז הקפידה אודי לחשוף כל כמה חודשים מעט מידע, אך נשמרה שלא לחשוף את הפרטים המלאים. השקת ה-Q7 שמה קץ למחול הרמיזות, והתוצאה כמעט זהה לאב-הטיפוס מדטרויט.


מידותיו הטובות
בעשר השנים האחרונות למדה תעשיית כלי הרכב איך לקצץ עלויות על ידי שימוש בפלטפורמות משותפות. פולקסווגן ופורשה חברו זו לזו ופיתחו בו בזמן את הטוארג ואת הקאיין. אודי, שנמצאת בשליטת פולקסווגן, לקחה את בסיס הטוארג ומתחה אותו לכבוד ה-Q7. למרות התבססות על הטוארג, אודי אינה מתכוונת לנגוס בהצלחת הטוארג אלא לפתוח צוהר לקטגוריה חדשה - זן מתפתח של רכבי שטח מפוארים יותר, גדולים יותר ויקרים יותר (כמו ה-GL של מרצדס).
גודל הוא שם המשחק ברכב השטח החדש של אודי. Q7 נוטף נוכחות מכל זווית, אך עיקר האפקט מתרחש בחזית. מעצבי ה-Q7 העצימו את חזיתו עם גריל ענקי ועם כנפיים תפוחות. את האורך הכולל של יותר מחמישה מטרים הצליחו באודי להצניע מעט על ידי קימור הגג לקראת הזנב לקבלת זנב שמזכיר מכוניות קופה. פנים ה-Q7 מציע סביבת נהיגה אלגנטית ואיכותית, החומרים משובחים וגם ההרכבה. לוח המחוונים תחום בשתי אליפסות אלומיניום, ושאר כפתורי השליטה מפוזרים לאורך הדש-בורד וסביב ידית ההילוכים, ובכלל זה מערכת MMI (Multi Media Interface) ששולטת על מערכת הניווט והשמע (מערכת BOSE איכותית עם ארבעה עשר רמקולים). אודי, כיאה ליצרנית גרמנית מאופקת, בחרה בעיצוב אלגנטי אך רגוע. הניסיון לרכז את כל מערכות הרכב סביב חוגה אחת, כמו ב-X-דרייב של ב.מ.וו, אינו אינסטינקטיבי. תפעול מערכות השטח (שליטה על גובה המרכב), מערכת הניווט (לא תגיע לישראל) ומערכת השמע דורש זמן רב של הסתגלות. את תא הנוסעים יוכל הלקוח לבחור בין חמש חבילות הידור ולהוסיף את גג השמש הגדול ביותר בקבוצה – 1.7 מטר (אורך) של זכוכית לביצוע פוטוסינתזה מושלמת.

מוגבל מטאורולוגית
לאורך האוטובאן השתרכו מכוניות אחדות, שילוב של תנאי מזג אוויר ויום שבתון מקומי (ראשון). על גגות כלי הרכב של האמיצים שבכל זאת יצאו מהבית נראו מסודרים בקפידה מגלשי סקי וסנובורד – והדבר הסביר את נוכחותם בכביש. כאן החלה לחלחל לתודעה האמת המרה על עולם השטח שמחכה לנו; ישראל, עד כמה שקשה להאמין, אינה מרכז העולם, בוודאי לא העולם המוטורי. שטח כמו שאנו מגדירים ואוהבים כמעט אינו קיים בעולם המערבי. רכב שטח משמש ברוב העולם המערבי מקדם סטטוס, מוביל ילדים ומכשיר יעיל לחיי פעילות ספורטיבית בטבע. גם בישראל מגמה זו מתפתחת מהר, בעיקר בנושא הסטטוס. לשם כך אין צורך בהילוך כוח, גם לא בנעילות דיפרנציאל. הנעה כפולה קבועה משמשת את האירופים לטיפוס בטוח לעבר ה`מון-בלאן` או כל מדרון מושלג אחר לטובת סקי בחיק המשפחה. בשל הצרכים של הלקוחות החלו רכבי השטח, וכמו רגלי הנחשים בתקופת הפרה-היסטורית - מערכות השטח, להיעלם; ב.מ.וו הייתה הראשונה להבין זאת, מרצדס הציגה את ה-ML החדש עם חבילת שטח רק בתוספת תשלום, ואודי Q7, שיש לו אח חורג עם שלל מערכות פרו-שטח (טוארג) בחרה דרך ביניים – אין הילוך כוח וגם לא נעילות, הקוואטרו מספקת את כל הצרכים, אך נשארה שליטה על גובה המתלים – תוצר לוואי של מערכת מתלי אוויר (יש גם גרסת קפיצי ברזל ללא שליטה על הגובה). עם כל המידע הזה קיווינו לקבל מכונה ספורטיבית כמו ה-X5 של ב.מ.וו, אך תואם דני רופ הגרמני רצה אחרת. תנאי שלג וקרח ליוו אותנו כל ההשקה, והדבר חיסל כל סיכוי לתקיפת כביש מפותל. מה שנשאר הוא שיוט אוטוסטרדות ושבילים מועטים בלבד.
בתחילת הדרך עוד נשמענו לעצות התמרורים לא לחרוג מ-130 קמ"ש, אבל נכנעו להתחבטות היצרים; מצד אחד התפללתי לעלות על המטוס חזרה הביתה ללא עזרת כיסא גלגלים, ומצד אחר אוטובאן גרמני בלי מגבלת מהירות – נחשו מי ניצח? למען האמת לא היה זה ניצחון מוחץ, אולי ניצחון בנקודות בין רגעים של אושר גבוה במעלה שעון המהירות ובין רגעי בגרות במהירות המומלצת. עם 233 כ"ס ו-51 קג"מ שמורגשים בסל"ד רצפה (1,750 סל"ד) ממנוע הטורבו דיזל V6, ה-Q7 מעודד סחיטת מצערת. קיימת גם גרסת בנזין 4.2 ליטר עם 350 כ"ס, אך זו לא הגיעה לידנו. כשדוושת הגז נלחצה, הציג ה-Q7 יכולת אוטוסטרדות מופלאה. עם הנעה כפולה מגובה בשלל אביזרים אלקטרוניים ובבסיס גלגלים גדול של שלושה מטרים הייתה נהיגת האוטוסטרדה, גם בתנאים הקשים, קלה ונטולת דרמות. בפרק האוטוסטרדות אין הפתעות מרעישות, כל כלי רכב שטוען לתג מחיר סביב 600 אלף שקל רצוי שידע להתנהג בכבישים מהירים, וה-Q7 בהחלט עמד בסטנדרטים הגבוהים שציפינו להם מכלי רכב במשפחת הפרימיום.


בשטח האויב
פרק השטח שהקדישה חברת אודי בהשקה רק חיזק את הרהוריי בנוגע לעתיד; שביל בן ארבעה ק"מ בתקציב מוגבל של הקפה לעיתונאי. נשמע משעמם? אז לא. שביל גרמני בחורף משמעו נהיגת שלג וקרח. לצערי לא נולדתי בשוודיה ולא למדתי נהיגה מסולברג – גלישה על שקית ניילון בחרמון אינה נחשבת ניסיון בנהיגת שלג. נשארה רק אלת המזל; היא ריחפה בין מרכב הפח היקר של ה-Q7 ובין הגזעים העבים ביער ושמרה עליי מאירוע דיפלומטי מביך. בין החסרת פעימת לב אחת לאחרת היה אפשר לחוש כי מתלי האוויר, שכוונו למצב Off Road, היו נוקשים, אך קשה לתרגם זאת לתנאים מקומיים. דווקא מערכת הקוואטרו הוכיחה יעילות רבה ושלטה על הגלגלים נטולי האחיזה. ניסיונות האצה אגרסיביים, בדרך מכוסה שלג, לא ערערו אותה והיא ידעה לחלק את הכוח בין הגלגלים כדי לקבל אחיזה מרבית. אחרי כמה רגעים היה ברור כי בתנאי השטח האלו רק על הקוואטרו אפשר לסמוך; ההגה התקשה לשלוט על כיוון החזית, והשפעת הבלמים הורגשה כמו השפעתה של פנינה רוזנבלום בכנסת – הם שם, אבל רק בתאוריה. רק מערכת הקוואטרו הגיבה, יישרה את הזנב כשצריך ודחפה את החזית לכיוון הרצוי ואפשרה לנהוג בתנאים מחפירים במהירות לא מבוטלת כלל של 60-70 קמ"ש – מהיר ממרבית התנועה באיילון ברוב שעות היום. מלבד זאת ומלבד ההנאה שלנו מן השלג, אין בשורות רבות להביא לעם היושב בציון. את יכולותיו האמיתיות של ה-Q7 נוכל להכיר רק במבחן דרכים ארץ-ישראלי בתנאים מוכרים.

סיכום
לאודי ותק רב בהנעה כפולה, אך ה-Q7 הוא רכב השטח האמיתי הראשון שלה (עם יכולת שטח דלה). שלא כמרצדס, אשר מאפשרת הוספת חבילת שטח בתוספת תשלום, באודי אין מציעים זאת כלל; מי שחפץ ביכולת שטח מוזמן לבקר בפולקסווגן. באודי מגדירים את ה-Q7 כרכב ביצועים יוקרתי עם יכולת שטח. באודי לא מיהרו בפיתוח ה-Q7 וניצלו את הזמן לגיבוש מכונית רבגונית שיוקרתה נראית למרחקים עם בסיס טוב להיות יקירת האלפיון העליון. מחיר ה-Q7 בישראל נע בין 530-670 אלף שקל. השאלה הראשונה שנשאלה הייתה אם ה-Q7 לא ינגוס בטוארג. באודי לא דואגים כלל, שכן הם אינם מחשיבים מאוד את השוק בישראל. כניסתו של שחקן חדש ואיכותי לביצה הרדודה של רכבי השטח היוקרתיים בישראל יפגע במכירות כל היצרנים לרבות פולקסווגן. אודי Q7 הוא הבחור החדש בשכונה, יש לו הכלים למשוך לקוחות מהמתחרים לא רק בזכות יכולת אלא גם בזכות משב הרוח הרענן שהוא מביא עמו. כעת נשאר רק להמתין למבחן דרכים כדי ללמוד עד כמה הוא באמת טוב לעומת המתחרים.

כמה תמונות של הג'יפ:













תגובות אנשים!