כמעט שנתיים, "כמה חסר לי החיבוק שלך" ... F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

שנתיים, שנתיים שתושבי שכונת אפרידר הדרומית עדיין לא מעכלים שהבנאדם הכי נפלא שהכירו באשקלון ובפרט בשכונה לא נמצא איתם
אריק, התחיל את דרכו בעולם התחתון, רצה מהפך בחיים שלו, סולחה ענקית אורגנה בביתו של הרב ישעיהו פינו באשדוד.
בסולחה נכחו עבריינים בעלי "משקל" מאשקלון בינהם: אריק קורקוס ז"ל, שלום דומרני והאחים ז'אנו.
ארבעת העבריינים האשקלונים הגיעו תחת אבטחה כבדה מאוד של 200 שוטרי יס"מ ולוחמי מג"ב לביתו של הרב פינטו באשדוד בשביל דבר,
להפסיק את מלחמת הכנופיות באשקלון.
הארבעה שמו יד על ספר תורה, נשבעו בו ובקדוש ברוך הוא לא לחדש את מלחמת הכנופיות בינהם.
אריק ז"ל מיד עזב את עולם הפשע, חזר בתשובה ובין רגע הפך לבנאדם אחר.
הוא היה הולך לשיעורי תורה מידי יום, וסדר היום שלו היה חייב ללכת לבית של הרב שלו בשכונת עתיקות באשקלון.
כן, כך אריק שהיה פעם בכיר בעולם התחתון באשקלון היה נוהג לעשות מידי יום.
כולם חשבו שהשקט חזר לאשקלון ? כנראה שלא.
בתאריך ה-27.06.07 סיים אריק ז"ל את שיעור התורה אצל הרב שלו בעתיקות, איש לא תיאר את מה שהולך להתרחש.
אריק ביחד עם חברו ברק אלקירי היו בדרכם לרכב, אלא שאז פיצוץ מחריד הרעיד את דרום מערב אשקלון.
אופנוע עם מטען חבלה רב עוצמה התפוצץ, אריק ז"ל נהרג במקום, חברו ברק אלקירי נפצע אנוש ולאחר תקופה התאושש.
השמועה זרמה כמו מים בנהר סוער, תושבי שכונת אפרידר הדרומית שמעו על מותו של אריק במהירות ויצאו להביע את זעמם וכאבם ברחובות השכונה.

ראיון עם אשתו של אריק ז"ל[/b]

מאות מנחמים הגיעו בשבוע החולף לביתו של אריק קורקוס, ברחוב אורט שבשכונת אפרידר. כמעט כל המנחמים דברו על החיים שהוחמצו. פספוס שהתחיל באותה מעידה שהפכה את אריק המסתערב לעבריין, ובכך ניפץ את האפשרות שפעם עוד יהפוך לקצין בכיר בצה"ל. כמעט כולם הכירו את אריק הכריזמטי. בשכונת שמשון שבה גדל כינו אותו "אריק המלך", ועבור לא מעט מהמכרים, הקרובים והרחוקים, שורת האירועים הפליליים שבהם היה מעורב אינן אלא תוצאה של אותה מעידה אומללה. הרי באותה מידה, כך הם אומרים לעצמם, אריק המלך יכול היה להיות כוח עולה בצמרת המדינה.

עבור אירית קורקוס, האלמנה הטרייה, טעם ההחמצה מר במיוחד. בפרט, היא אומרת, אחרי שבעלה חוסל למרות שיצא מהעולם הפלילי לפני ארבע שנים והפך לאיש עסקים, ובין היתר לבעליו של בית הקפה "היכל קפה". אירית: "מאז שאריק ודומראני עשו סולחה עם החבורה של ג"אנו לפני ארבע שנים אצל הרב יאשיהו פינטו באשדוד, אריק גזר על עצמו התנזרות מעולם הפשע", היא משחזרת, "הוא הניח כיפה וציצית, ואמר לי "מעכשיו זה האפוד שלי". ובאמת, מאז הוא רק עושה מצוות. אם לפני ארבע שנים היו אומרים לי שאריק נרצח זה לא היה מנחם אותי יותר, אבל הייתי אומרת אולי זה כי הוא היה מעורב. אבל עכשיו לא הייתה שום סיבה.

"אם זה היה קורה לפני ארבע שנים היה כואב לי, אבל הייתי אומרת זה המחיר, אבל עכשיו, דווקא עכשיו שעלה על דרך הישר והיה לו כל כך טוב, למה? אני עדה לטלפונים של אנשים שניסו לגרור אותו, ואריק היה מנתק את השיחה ואומר לי "עכשיו יכולתי להרוויח 750 אלף שקל, ועכשיו 2.5 מיליון, אבל הכסף לא שווה כלום, זה רק אמצעי, אני רוצה בריאות, את הילדים, אותך ולהתחזק בדת". אריק אמר לי יותר מפעם אחת "הביטחון שיש לי עכשיו שווה מיליונים". אני גם מכירה את אריק אם היה רק חושד במשהו היה בורח, היה נזהר".

אירית כמו שאר בני המשפחה מצפים לתשובות מהמשטרה. הם אינם רוצים להתעסק בחשדות הם מקווים שמדובר בטעות. אירית: "אני חושבת שפשוט קנאו בהצלחה שלו, בעוצמות שלו, בקסם הזה שמצליח בדרכו שלו, זה רק הקנאה הרגה אותו , אבל אנחנו מתנחמים בדברים של הרב פינטו שאמר כי מי שיפגע באריק זרעו יכחד. רק ביום שישי האחרון הוציאה הבת את כל המשחקים שלה לסלון ואריק בנה לה מגדלים והרכיב פזלים. הילדים היו כל עולמו, ארין אמרה לו "אבא תרים ידיים" אריק הרים, "אבא תקנה לי", ואריק היה מתייצב, עכשיו היא אמרה לי "אמא צריך להניח תמונה של אבא מתחת לכרית שלי ומתחת לכרית שלך ומתחת לכרית של רפאל הקטן. אחר כך פתחה את החלון ושאלה אותי, אמא למה אני לא רואה את אבא?""


"זיהיתי את הנעל של אריק"
לאירית, בת ה_30 ולאריק, בן 33 במותו, שני ילדים. ארין, בת הארבע וחצי, ואורין רפאל בן השבעה חודשים. היא מגנה עליהם. יודעת שמעתה היא שנותרה עבורם, לפרנס, לגדל, וגם להסביר שאבא כבר לא יהיה. עם החרדות הקיומיות מתערבב הכאב, האובדן, הידיעה שהאיש שלה כבר אינו.
בשנים האחרונות, היא מספרת, החיים של שיניהם נראו אידיאליים. אריק פתח עסקים שהצליחו ושיגשגו, חיזק את אמונתו בדת, ועלה על מסלול נורמטיבי. אירית נשארה בבית. היא תכננה לגדל את הילדים ובעוד מספר חודשים לצאת ללימודים. רק לפני שבועיים הם ישבו במיטה הזוגית שלהם, ומאחוריה הקיר הצבוע בצבע כתום, ותמונה מוגדלת מיום הנישואים שלהם.
"אריק סיפר לי כמה שטוב לו, איך שעורי התורה אצל הרב מאיר מלכה מחזקים וממלאים אותו, כמה שהוא אוהב אותה ומאושר בילדים שלהם. הוא אמר לי, "אירית כמה טוב לי ככה כשהכל רגוע, בואי לא נריב יותר, ככה טוב לי. הוא חיבק אותי והרגשתי על גג העולם, כל כך הערצתי אותו, אריק היה כל עולמי, כל עולמי. אני לא יכולה בלעדיו", אומרת אירית, פורצת בבכי ולאחר מכן לוגמת מהקפה ומציתה עוד סיגריה.

כלום לא הכין את אירית, ליום רביעי ההוא. גם לא את אריק. אירית: "אם אריק היה יודע שמחפשים אותו הוא לא היה מסתובב חופשי בעיר, הוא לא היה יוצא עם הילדים, אריק היה דואג להגן על עצמו, אבל כנראה זה משהו ששייך לעבר, חוב ישן, אחרת אין לי הסבר".



אריק קורקוס ז"ל. התחבר מיד לסובבים אותו - אהב את כולם וכולם אותו.

"אריק היה אח, אבא חבר, בעצם הכל"
האח שמעון, שהיה שותפו לעסקים של אריק, מספר: "כמה דקות לפני שאירע המקרה אריק היה בעסק, ב"קפה ההיכל". הזמנו שולחנות חדשים, ובדיוק הגיע הנגר, מדדתי את השולחנות וגיליתי שהם קצרים בעשרה ס"מ. התעקשתי עם הנגר, ואחרי שהוא הלך, אריק אמר לי "תגיד העשרה ס"מ האלה עקרוניים? נכון שאתה צודק, אבל עכשיו הוא צריך לקנות חומר, להוציא כסף מהכיס ולבצע את כל העבודה מחדש. בשביל כמה ס"מ תוותר, תהיה איש של שלום, כמוני". השתכנעתי, התנעתי את הרכב ונסעתי לנגר , אמרתי לו שישאיר את השולחנות כמו שהם. חזרתי לעסק, היו שם ברק אלקירי ואריק. דיברנו, ובשלב מסוים אריק שלף מהכיס את פנקס השיקים ואמר לי "קח תשמור לי על הפנקסים". עשה כמה צעדים, הסתובב, חזר, צבט אותי בלחי ואמר לי "אבל תשמור טוב", ויצא. הוא ידע שאני מפוזר, והיה לו חשוב להדגיש, בהומור ובקסם שהיו מיוחדים לו".

דקות אחרי שעזבו קורקוס ואלקירי את בית הקפה, הטלפון של שמעון צילצל. על הקו הייתה חני, אשתו. שמעון משחזר: "היא בכתה ובקושי הצליחה להוציא מילה. לא הבנתי, רק שמעתי צרחות של בכי. חני הייתה קרועה. ניסיתי להבין מה קרה והיא אמרה לי "נפל קסאם בגינה של אמא שלי, תבוא לאסוף אותי". קפצתי לרכב והתנעתי, כל הדרך אני רואה ניידות אחרי, ואני מתלבט האם להגביר את המהירות או לא, כבר לא ידעתי מה לחשוב, הייתי בלחץ, כשהתקרבתי למקום האירוע ראיתי את חמותי צורחת, הייתה התקהלות של המוני אנשים, פגשתי מישהו שאני מכיר ואז הוא אומר לי "שמעון, תראה זה ברק אלקירי". מיד חייגתי לנייד של אריק, שוב ושוב. רציתי להגיד לאריק שברק נפצע, אבל הוא לא היה זמין. לא הבנתי למה הוא לא עונה. השארתי לו הודעות במשיבון. נכנסתי למשיבון, רציתי להגיד לו שברק פצוע שייבוא מיד. לא הבנתי למה הוא לא עונה, לא יכולתי להתקרב לברק, אז רצתי מיד מאחורי הבניין , עליתי על הגדר, בחורה שהייתה ליידי אומרת לי: "תראה, יש שם עוד אדם מכוסה, פתאום ראיתי רגל מבצבצת מהסדין, זיהיתי נעל "טימברלנד" כמו של אריק, רצתי מהר לכיוון, הרמתי את הסדין וראיתי את הפנים, זה היה אריק. הוא מת במקום, חרב עליי עולמי, זה היה אחי אריק".

"הוא יצא מהרב מלא ביטחון"
מאז יום רביעי שעבר, סמוך לשעה 11:30,החריד פיצוץ עז את רחבי אשקלון, אירית ובני משפחת קורקוס מנסים למצוא רמזים שיביאו להסרת סימני השאלה מעל הטרגדיה שהכתה בהם.

באותו יום טרגי, כזכור, סברו תושבי העיר שהפיצוץ העז שנשמע בשכונת שמשון הוא קסאם שנורה מכיוון עזה. באשקלון השמועות על נחיתות קסאמים בלב שכונות מגורים מתפשטת במהירות. גם הריטואל היה זהה: למקום הפיצוץ הגיעו כוחות משטרה, כבוי אש ומגן דוד אדום. אז התברר כי לא מדובר בקסאם, כי אם באירוע פלילי. ממצאים ראשונים מזירת האירוע הצביעו על אופנוע ממולכד, מה שהעיד על תכנון מוקדם. אריק קורקוס נהרג במקום. חברו, ברק אלקירי שהצליח לשרוד, והופנה לבית החולים "ברזילי" במצב קשה. הידיעה על פציעתו של אלקירי ומותו של קורקוס פשטה במהירות. לזירת האירוע הגיעו עשרות אנשים בהם בני משפחה וחברים טובים של השניים. חלקם פרצו בזעקות שבר, מרביתם התקשו להבין מה קרה שדווקא עכשיו, בתקופה היותר רגועה של השניים, אירעה ההתנקשות. מה שנותר לבני המשפחה והחברים זה להעלות ספקולציות: אולי סגירת חשבונות מהעבר הרחוק? אולי העסקים והשותפויות האחרונות? אולי, והרבה אולי.

קורקוס היה חבר של יגאל ג"אנו, שחוסל לפני כשלוש שנים בדרך כמעט זהה, כאשר מטען רב עוצמה הונח בג"יפ שבו נהג. בשנים האחרונות ניסה לשנות את דרכו ועבר לתחום העסקים. אירית: "בהתחלה הוא נכנס לעסקי החולות, אך גילה שזה עסק כשר אבל מסריח. כשהילדה הבכורה ארין נולדה הייתה תקופה שאריק לא חי בבית, יום אחד הוא מתקשר ושואל מה קורה, אמרתי לו אתה יודע מה קרה היום? הוא שאל "מה?", אמרתי לו, "הבת שלך ארין אמרה בפעם הראשונה אבא". אריק נשבר. אחרי זמן קצר הוא הלך ביחד עם האחים ג"אנו ודומראני לרב יאשיהו פינטו באשדוד כדי לעשות סולחה. אריק נתן שבועה לרב שהוא פותח דף חדש. הרב אמר לו מי שיפגע בך כל הדור שלו ייכחד, אריק היה מלא ביטחון. מאז הוא היה איש של חסד, של מצוות. הוא עבר לתחום העסקים, ופתח בתי קפה".

מקומות הבילוי שפתח אריק "קפה ההיכל" ופאב ה"באגסי סגל", הפכו למקומות הבילוי המועדפים על הצעירים באזור. אירית: "אני זוכרת שהגעתי לפתיחה של ההיכל קפה עם עקבים ופן, ראיתי מאות אנשים, מהר מאוד הורדתי את העקבים ונכנסתי לעזור במטבח. כזה היה אריק, איפה שנגע הצליח, לאן שהגיע עטפו אותו באהבה".

שמוען מוסיף: "ב"באגסי סגל" הוא התערבב עם הצעירים, עשה ליין לסטודנטים, מסיבות, הדפיס חולצות. יום אחד הוא אמר לי "אתה חייב לבוא", ואני מה לי ולדברים האלה? אני שקט, ראיתי איך כולם מנשקים אותו איך רוצים להיות בחברתו זה לא להאמין, אריק תפס ראש, והצביע עלינו וכל שלוש דקות היה אומר "אתה אחי הבכור, אתה אחי הצעיר", זה היה נורא מצחיק, בכלל לראות איך כולם זרמו אתו, איך בשבעה חודשים הפך את ה"באגסי" למקום הכי שוקק בעיר זה מדהים. בכלל אריק היה איש של כבוד ואחד שמדבר בגובה העיניים. בחתונה שלו אני הייתי הנהג ובחתונה שלי אריק היה הנהג, הוא אמר לי "היום אתה המלך ואני השפוט שלך". מאז שאבא נפטר אריק היה עסוק בהנצחת שמו. התעסקנו כל הזמן באיך להנציח יותר ויותר את שמו של אבא, אריק ראה כיסא של אליהו הנביא אצל הרב, ואמר לי שמעון זה שלנו, שאלנו כמה ובאותו יום הבאנו רכב. אריק חלם לעשות ספר תורה על שם אבא בסוף, בעצת הרב עשינו ספרי קודש" אומר שמעון. אירית נזכרת כי החלום השני של אריק שיהיה לו בן זכר. "כשהבן שלנו נולד אריק אמר לי "המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לי זה בן זכר שאקרא לו על שם אבי". אריק היה הבן אדם הכי מאושר בעולם".


ברק אלקירי ואריק קורקוס ז"ל. חברים כמו משפחה אחת.

"הוא אמר שהמדינה בגדה בו"
בבית משפחת קורקוס, שקיפלה את סוכת האבלים של אבי המשפחה לפני פחות משנתיים, מתנחמים בדברי הרב מלכה שהגיע השבוע לבית המשפחה, וסיפר לאבלים על כך שאריק התכוון לעשות הילולה במוצאי שבת, ועל העזרה האינסופית של אריק לנזקקים. אירית: "הדברים של הרב חיזקו אותנו, הוא הסביר לנו שאריק עשה את התיקון שלו ועלה לגן עדן עם מפתח. הרב הסביר שאריק עבר שלוש מיתות סקילה, הריגה וחנק, ומת בלי לסבול יותר מידי ולכן עלה לשמיים טהור. זה מחזק".

בתקופה האחרונה נהגו אלקירי וקורקוס להגיע לביתו של הרב מאיר מלכה, מדובר באחד הרבנים המוכרים בעיר . שמעון מספר: "בחודש האחרון היה לאריק ולברק מנהג, לעבור לקנות בקבוק עראק ולעלות לבית של הרב, כך עשו גם הפעם. כל שבוע שהיה חוזר מהרב, היה מגיע קורן מאושר, מתלהב מספר לנו פרשות השבוע, סיפורים, הכל בהתלהבות ובאמונה גדולה, בתחילת השבוע אמר לי, "שמעון אתה זוכר שבמוצאי שבת אני מארגן הילולה ל"אור החיים הקדוש" אתה חייב להגיע. אריק ידע שאני מקדיש את כל כולי לעסק, אני מנתק פלאפונים לא מדבר עם אף אחד ולא רואה אף אחד, אבל ידעתי שאם אריק אמר אני חייב לבוא. התכונתי לבוא, לא חלמתי שנעשה את ההילולה בלי אריק, הלכנו כל המשפחה לבית הכנסת ועשינו הילולה צנועה , לא כמו שאריק תכנן אבל זה המעט שיכולנו לעשות בשביל אריק. הרב אמר לנו שלפי כל הסימנים "אור החיים הקדוש קיבל את אריק למעלה"".

"בבית אריק היה האבא", מוסיפה האחות יעל, "אבא שלנו ז"ל היה אבא שהוא לא ממש אבא. ההורים שלנו התגרשו שלוש פעמים ונישאו שלוש פעמים, רוב הזמן אבא לא גר בבית. אריק, שלמרות שלא היה הבן הבכור במשפחה, תפס פיקוד. הוא דאג להכל, לאחים הקטנים בבית הספר, לאמא , לכולם, תמיד ידענו שאריק שם בשבילנו , אפילו אמא ידעה שאריק זה עמוד השדרה של הבית, כשאחד הילדים הקטנים היה עושה בעיות או דיבר שלא בנימוס, אמא היתה אומרת להם "חכו כשאריק יחזור הביתה". אפילו אני שהייתי גדולה ורציתי להכניס את החבר הראשון שלי הביתה זה עבר דרך אריק, הוא פנה לאריק וביקש את רשותו לצאת איתי".

כשיעל מדברת על הילדות. הנוכחים בבית משפחת קורקוס נזכרים במסלול המבטיח של אריק שנקטע קצת אחרי הצבא. אריק התגייס ושירת ביחידת המסתערבים, במסגרתה נטל חלק במבצעים צבאיים נועזים. הוא קיבל תעודות הצטיינות רבות ובצה"ל ניסו לשכנעו לצאת לקורס קצינים אבל הוא סירב. בשלב מסוים קיבל הצעה לשמש שומר ראש בשגרירות בחו"ל. אריק היה אמור להיות שומר הראש של האחים ספרא בצרפת. הוא עבר את כל הבדיקות והמבחנים, אבל רגע לפני שמונה לתפקיד הודיע שהוא מעדיף להישאר באשקלון, קרוב למשפחה.

לפני כשמונה שנים שמו עלה לכותרות ונקשר בעולם הפלילים. אריק נעצר במבצע משטרתי שבו טענה המשטרה כי הוברחו עשרות כלי רכב לרצועת עזה, ובתמורה שלשלו גורמים שונים ובתוכם קורקוס, את דמי הביטוח לכיסם. אריק קיבל את העונש המקסימלי ונשלח לשלוש שנות מאסר. על המעורבים האחרים בפרשה נגזרו עבודות שירות.

"הוא נעלב, הוא אמר שהמדינה בגדה בו. אמא נשברה , כל הבית היה הרוס מההחלטה הזו", מספרת יעל. זמן קצר לפני שהיה צריך להתחיל לרצות את עונשו הכיר את אירית. "חברה העבירה לו את הטלפון שלי. ערב אחד הוא מתקשר, אומר "שלום, זה אריק", אחר כך הוא שאל האם אני יודעת מי הוא, שיחקתי אותה שלא, ואז הוא אמר לי "כמה אריק את כבר מכירה באשקלון?", מספרת אירית, "אחרי השיחה נפגשנו. זה היה זמן קצר אחרי המשפט. הוא אמר לי בפגישה "את נורא חמודה, אבל לא אוליך אותך סחור סחור, אני אמור לרצות עונש מאסר ואני למעשה עכשיו במעצר בית". התאהבתי בו ממבט ראשון, הכריזמה שלו, היופי, החוכמה. אריק הציע שנהיה רק ידידים, אני לא הסכמתי, כעבור יומיים שלא נפגשנו הוא הרים טלפון וביקש שאבוא אליו, אמרתי לי שאני מחפשת קשר רציני, לא ידידים, אריק לקח רכב של חבר והגיע אליי הביתה, שוטרים תפסו אותו שהפר מעצר בית. כשהוא החל לרצות את עונשו, לא הפסקתי לחשוב עליו, התגייסתי לצבא, ולמרות שבאותה תקופה אבא שלי חלה בסרטן , הייתי נקרעת בין ביקור לאבא לבין אריק".

יעל נזכרת כי גם כשהיה בכלא אריק דאג לענייני הבית. יעל: "הוא היה מעודכן כל הזמן, תמיד ביקש שנדאג לאמא, בפסח גירד כספים שחסך וקנה לה מקרר חדש, שתהיה לה הרגשה טובה". "בשנת 2001 אריק השתחרר מהכלא", מספרת אירית, "כשהוא השתחרר הוא אמר לי "אירית הכלא הרס לי את הרגשות, אין לי רגש לאף אחד, אני לא אוהב אף אחד, אין לי תחושות, אני לא מרגיש כלום, כמו אבן, וכמה שזה כואב אני לא מרגיש כלום כלפייך, תני לי זמן". הייתי בשוק, ניסיתי לעזור לו להשתקם. כשהוא שמע שאני בקשר עם מישהו אחר, הוא הגיע אליי לבסיס ושנינו בכינו כמו תינוקות, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא יודע שאהבה שלי אליו היא אהבה טהורה, אמיתית, והציע שנתחתן".

יעל זוכרת היטב את הרגע המרגש שבו הודיע להם אריק כי החליט למסד את הקשר שלו עם עירית: "אריק ישב על המיטה ואירית ישבה לידו. הוא חיבק אותה ואמר לי "תגידי יעל ה_18 ל_8 זה יהיה בסדר לעשות אירוע?". שאלתי למה הוא מתכוון? והוא ענה "לחתונה שלי ושל אירית". היינו מאושרים עד הגג, לחתונה שלו הגיעו מאות, שלמרות כל התקופה שהיה בכלא, אהבו אותו וביקשו לשמוח אתו, זו הייתה החתונה הכי שמחה שראיתי".