להצלחתך הצלחת משפחתך וכל עמו ישראל F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד


להצלחתך הצלחת משפחתך וכל עמו ישראל

תהילים פרק קה
א הוֹדוּ לַיהוָה, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ; הוֹדִיעוּ בָעַמִּים, עֲלִילוֹתָיו.
ב שִׁירוּ-לוֹ, זַמְּרוּ-לוֹ; שִׂיחוּ, בְּכָל-נִפְלְאוֹתָיו.
ג הִתְהַלְלוּ, בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ; יִשְׂמַח, לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה.
ד דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ; בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
ה זִכְרוּ--נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר-עָשָׂה; מֹפְתָיו, וּמִשְׁפְּטֵי-פִיו.
ו זֶרַע, אַבְרָהָם עַבְדּוֹ: בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.
ז הוּא, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; בְּכָל-הָאָרֶץ, מִשְׁפָּטָיו.
ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ; דָּבָר צִוָּה, לְאֶלֶף דּוֹר.
ט אֲשֶׁר כָּרַת, אֶת-אַבְרָהָם; וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.
י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק; לְיִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
יא לֵאמֹר--לְךָ, אֶתֵּן אֶת-אֶרֶץ-כְּנָעַן: חֶבֶל, נַחֲלַתְכֶם.
יב בִּהְיוֹתָם, מְתֵי מִסְפָּר; כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ.
יג וַיִּתְהַלְּכוּ, מִגּוֹי אֶל-גּוֹי; מִמַּמְלָכָה, אֶל-עַם אַחֵר.
יד לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם; וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.
טו אַל-תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי; וְלִנְבִיאַי, אַל-תָּרֵעוּ.
טז וַיִּקְרָא רָעָב, עַל-הָאָרֶץ; כָּל-מַטֵּה-לֶחֶם שָׁבָר.
יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ; לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף.
יח עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלֹיו (רַגְלוֹ); בַּרְזֶל, בָּאָה נַפְשׁוֹ.
יט עַד-עֵת בֹּא-דְבָרוֹ-- אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ.
כ שָׁלַח מֶלֶךְ, וַיַתִּירֵהוּ; מֹשֵׁל עַמִּים, וַיְפַתְּחֵהוּ.
כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ; וּמֹשֵׁל, בְּכָל-קִנְיָנוֹ.
כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ; וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם.
כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם; וְיַעֲקֹב, גָּר בְּאֶרֶץ-חָם.
כד וַיֶּפֶר אֶת-עַמּוֹ מְאֹד; וַיַּעֲצִמֵהוּ, מִצָּרָיו.
כה הָפַךְ לִבָּם, לִשְׂנֹא עַמּוֹ; לְהִתְנַכֵּל, בַּעֲבָדָיו.
כו שָׁלַח, מֹשֶׁה עַבְדּוֹ; אַהֲרֹן, אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ.
כז שָׂמוּ-בָם, דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו; וּמֹפְתִים, בְּאֶרֶץ חָם.
כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ, וַיַּחְשִׁךְ; וְלֹא-מָרוּ, אֶת-דְּבָרֹיו (דְּבָרוֹ).
כט הָפַךְ אֶת-מֵימֵיהֶם לְדָם; וַיָּמֶת, אֶת-דְּגָתָם.
ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים; בְּחַדְרֵי, מַלְכֵיהֶם.
לא אָמַר, וַיָּבֹא עָרֹב; כִּנִּים, בְּכָל-גְּבוּלָם.
לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד; אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם.
לג וַיַּךְ גַּפְנָם, וּתְאֵנָתָם; וַיְשַׁבֵּר, עֵץ גְּבוּלָם.
לד אָמַר, וַיָּבֹא אַרְבֶּה; וְיֶלֶק, וְאֵין מִסְפָּר.
לה וַיֹּאכַל כָּל-עֵשֶׂב בְּאַרְצָם; וַיֹּאכַל, פְּרִי אַדְמָתָם.
לו וַיַּךְ כָּל-בְּכוֹר בְּאַרְצָם; רֵאשִׁית, לְכָל-אוֹנָם.
לז וַיּוֹצִיאֵם, בְּכֶסֶף וְזָהָב; וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל.
לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם: כִּי-נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם.
לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ; וְאֵשׁ, לְהָאִיר לָיְלָה.
מ שָׁאַל, וַיָּבֵא שְׂלָו; וְלֶחֶם שָׁמַיִם, יַשְׂבִּיעֵם.
מא פָּתַח צוּר, וַיָּזוּבוּ מָיִם; הָלְכוּ, בַּצִּיּוֹת נָהָר.
מב כִּי-זָכַר, אֶת-דְּבַר קָדְשׁוֹ; אֶת-אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.
מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן; בְּרִנָּה, אֶת-בְּחִירָיו.
מד וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
מה בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;
הַלְלוּ-יָהּ.


הלכה
ספר קצור שו"ע סימן סג - אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות
סימן סג. אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות, ובו ה' סעיפים:

(א) כשם שאונאה אסורה במקח וממכר כך אסורה אונאה בדברים, שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך, זו אונאת דברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון. זה בממונו וזה בגופו. והצועק על אונאת דברים נענה מיד. וצריך ליזהר ביותר מאונאת אשתו שלא לצערה בדברים, לפי שהאשה רכה בטבע, ועל צער מועט היא בוכה. והשם יתברך מקפיד על הדמעות. ושערי דמעה לא ננעלו:

(ב) כיצד הוא אונאת דברים. לא יאמר לחברו - בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו. היה אתד מבקש לקנות תבואה, לא יאמר לו לך אצל פלוני והוא יודע שאין לו למכור. אם היה חברו בעל תשובה, לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. אם באו יסורים על חברו ר"ל לא יאמר לו כדרך שאמרו חברי איוב לאיוב, הלא יראתך כסלתך, זכר נא מי הוא נקי אבד (והם שאמרו לו כן מפני שהיה מעוות דברים כלפי השגחת הש"י ומדותיו). אם שאלו מאתו איזה דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה מה אתה תשיב בדבר הזה. וכן כל כיוצא בדברים אלו שהם צער הלב:

(ג) מי שיש לו שם כינוי לגנאי, אע"פ שהוא רגיל באותו כינוי ואינו מתבייש בו, אם זה כוונתו לביישו אסור לקרותו בכינוי זה משום אונאת דברים:

(ד) אסור לגנוב דעת הבריות (פי' לרמות בדברים אע"פ שאין בו חסרון ממון) אפילו דעת נכרי. ולכן אסור למכור לו בשר נבלה בחזקת שחוטה. אם מוכר איזה דבר שיש בו מום אע"פ שהדבר שוה כמו שהוא מוכרו, מ"מ צריך להודיע ללוקח את המום (וע"ל סי' קפ"ב, ס"ד] (ובמתנה ליכא משום גניבת דעת):

(ה) לא יבקש מחברו שיאכל אצלו כשהוא יודע שלא יאכל. לא יתן לו מתנה כשהוא יודע שלא יקבל. וכן כל כיוצא בזה שהוא אחד בפה ואחד בלב, יראה לחברו שהוא מכבדו, ואין כוונתו שלמה אסור. אלא יהא תמיד פיו ולבו שוים. וינהוג בשפת אמת ורוח נכון ולב טהור:


הריני מאמין באמונה שלמה בשלשה עשרה עקרים של התורה הקדושה:
א)שהקדוש ברוך הוא נמצא ומשגיח
ב)והוא אחד
ג)ואין לו דמות ולא דמות הגוף
ד)שהוא קדמון לכל קדומים
ה)ואין עבודה לזולתו
ו)ויודע מחשבות בני אדם
ז)ושהנבואה אמת
ח)שנבואת משה רבנו אמת והוא אדון לכל הנביאים
ט)ושהתורה נתונה מן השמים
י)ושלט תשתנהבשום זמן חס ושלום
יא)ושהקדוש ברוך הוא מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים
יב)ושיבוא מלך המשיח
יג)ושהמתים עתידים לחיות
יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתכוף את יצרנו לעובדתך כל ימי חיינו תמיד אמן כן יהי רצון

עשר הזכירות
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה הריני בא לקים מצות עשר זכירות שחיב אדם לזכור בכל יום ואלו הן :
יציאת מצרים
השבת
המן
מה שהקציפו אבותינו לקדוש ברוך הוא במדבר
מעשה עמלק הרשע
מעמד הר סיני
מה שיעצו בלעק ובלעם לעשות לאבותינו למן צדקות ה'
מעשה מרים הנביאה
מצות וזכרת את ה'אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל
וזכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן