שבת שלום פורום נושמים מזרחים כנסו תתכוננו לשבת F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

בס"ד

שבת שלום אחים שלי

הדלקת נרות :

ירושלים 19:34
תל אביב 19:30
באר שבע 19:31
חיפה 19:28


צאת שבת :

ירושלים 20:24
תל אביב 20:20
באר שבע 20:21
חיפה 20:18


פרשת שבוע: קרח
הפטרה: ויאמר שמואל

פרשת קרח
מעינה של תורה

''ויקח קרח'' (ט''ז, א)
· ביקש קרח לקחת לעצמו גדולה ושררה ולכן לא היה הדבר כשר, טובה גדולה רק כשנותנים אותה מן השמים. בכוחות עצמו אין אדם יכול לקחתה.

· ומה ראה קרח לחלוק על משה, נתקנה על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל (רש''י). הן אותו מעשה של נשיאות אליצפן בן עוזיאל נתרחש מיד לאחרי הקמת המשכן, ומדוע איפוא דחה את המחלוקת זמן רב כל-כך?

ברם, כל עוד היתה השעה משחקת להם לישראל ולא חסרו דבר מכל צרכיהם, היה מתיירא לחלוק על משה, שכן איש לא היה שומע לו. אבל עתה, לאחר שהורע קימעה מצבו של העם בעקבות מעשה המתאוננים ומעשה
המרגלים אשר גרמו לידי מגיפות ופורענויות בקרב העם, ביקש קרח לנצל מיד את המרירות ולהסית את העם נגד משה, בתלותו את האשמה בהנהגתו הלקויה של משה, כדרכם של כל מחרחרי-הריב.

· מה ראה קרח לחלוק על משה? פרה אדומה ראה (מדרש).

אמרו חכמינו במדרש, שכשביקש משה על ישראל אחרי חטא-העגל אמר: ''לי ציוית ולא להם'', שכן נאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד ואין ישראל ראויים לעונש. אבל עתה, כיון שטען קורח: ''כל העדה כלם קדושים - כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה'' (רש''י פסוק ג), הרי עורר שוב קיטרוג על ישראל בגלל חטא העגל, וקשה איפוא: מה ראה קרח לעולל כזאת?

על כך באה התשובה: ''פרה אדומה ראה'' - הוא שמע את פרשת פרה אדומה, שבאה לכפר על חטא-העגל (''תבוא האם ותקנח צואת בנה'' - רש''י פרשת חוקת בשם ר''מ הדרשן), והיה סבור שאין עוד צורך בסנגוריה של משה רבנו: ''לי ציוית ולא להם'', ועל-כן אמר: ''כל העדה כולם קדושים''.

· איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת שמאי והלל, ואיזוהי מחלוקת שהיא שלא לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות פ''ה מ''כ).

מה טעם לא נאמר: ''זו מחלוקת קרח ומשה'', כפי שנאמר: ''זו מחלוקת שמאי והלל''?

לפי שכוונתו של משה רבנו היתה בודאי לשם-שמים, ורק כוונתם של קרח וכל עדתו לא היתה לשם שמים. ''זו מחלוקת קרח וכל עדתו'' - היינו, שגם בינם לבין עצמם היו מחולקים. לכל אחד מהם היתה כוונה אחרת ונגיעה אחרת, ולא היו מאוחדים אלא בדבר אחד: לחלוק על משה, ועל-כן אמנם היתה מחלוקתם שלא לשם שמים. לפיכך נאמר ''שמאי והלל'' ולא ''בית שמאי ובית הלל'' - שכן שמאי והלל עצמם ודאי נתכוונו לשם-שמים, אבל אצל תלמידיהם אפשר שנתערבו אי-אלה פניות ונגיעות אישיות, שהיה כל אחד אומר: רבי גדול מרבך...ואף-על-פי-כן היה זה לשם-שמים.

מנין אנו למדים שמחלוקת קרח ועדתו היתה שלא לשם שמים?

לפי שהיה חולק על רבו וכל החולק על רבו כחולק על השכינה, וממילא הרי לא יתכן שכוונתם היתה לשם-שמים.

המשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARparasha.asp

הלכות שבת : (שולחן ערוך)
(א) שבת קודש היא האות הגדול והברית שנתן לנו הקב"ה לדעת כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ושבת ביום השביעי, והוא יסוד האמונה. וארז"ל שקולה שבת ככל המצות. כל המשמר את השבת כהלכתו, כאלו מקיים כל התורה כולה, וכל המחלל את השבת כאלו כפר בכל התורה כולה, וכן הוא אומר בעזרא, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצוות ואת שבת קדשך הודעת להם:

(ג) לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יששה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתו ומכבדו ומענגו כפי כחו, ג"כ מפורש על פי הנביא שכרו גם בעוה"ז חוץ מן השכר הרב הצפון לעוה"ב, שנא' אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו מעשות דרכיך, ממוצא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

(טז) כל אדם מישראל בין איש בין אשה חייבים לאכול בשבת שלש סעודות אחת בלילה ושתים ביום. וחייב לאכול בכל סעודה פת. ואפילו בסעודה שלישית יזהר מאד לאכול פת דוקא. (וכיון שהוא נוטל ידיו ומברך על הנטילה, צריך לאכול פת כביצה ע"ל סי' מ' ס"א). לכן יזהר כל אדם שלא למלאות כרסו בסעודת שחרית כדי שיוכל לקיים מצות שלש סעודות. ואם אי אפשר לו כלל לאכול פת גמורה, יאכל לכל הפחות פת כסנין או,שאר מאכל העשוי מה' מיני דגן שמברכין עליו בורא מיני עייייייזות שהוא נקרא מזון. ואם גם זאת אי אפשר לו, יאכל עכ"פ דברים שדרך ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וכיו"ב. ואם גם בזאת אי אפשר לו, יאכל עכ"פ פירות מבושלים. זמן סעודה שלישית הוא משיגיע זמן מנחה גדולה, דהיינו משש שעות ומחצה ואילך:

(א) נוהגין להקדים תפלת ערבית של שבת יותר מבימות החול, ונכון הוא כדי להקדים קבלת שבת בכל מה שאפשר, רק שיהא מפלג המנחה ולמעלה. ואף הנוהגין להתפלל כל ימי החול מעריב בזמנה דהיינו בצאת הכוכבים, יכולין להקדים בשבת. ואפי' שלפעמים בימות החול מתפללין מנחה בשעח שמתפללין עתה ערבית, אין חוששין בזה בתפלת ערבית של שבת שיש בה מצוה שמוסיף מחול על הקודש:

(כב) מצוה להרבות בפירות ומגדנות ומיני ריח כדי להשלים מאה ברכות. ומצוה לענגו בכל דבר שהוא לו לעונג, שנאמר וקראת לשבת עונג:

ועל הדרך.......

נאמר בגמרא (ברכות לה: )
כל הנהנה מן העולם הזה בלי ברכה, כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל. שהרי מצינו בדוד המלך אומר בתהלים פרק כ"ד "לה' הארץ ומלואה" ואילו בפרק קט"ו אומר "והארץ נתן לבני אדם" , כיצד? משיבה הגמרא ואומרת כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה כלומר לפנ ברכה שייכת הארץ ומלואה לה' וכל הנהנ ממנה הריהו נחשב כגזל ואילו לאחר הברכה מעניק לו ה' את טוב הארץ ופירותיה, כי הברכה נחשבת כעין נטילת רשות מה' להנות מעולמות, ברכות אלו נקראות "ברכות הנהנין"
(הבית היהודי)

לוח ברכות נהנין :
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=7948


מדרש תמורה

ומעשה באחד שבא מין אחד ואמר לרבי עקיבא העולם הזה מי בראו אמר לו הקדוש ברוך הוא אמר לו הראני דבר ברור אמר לו למחר תבא למחר בא אצלו אמר לו מה אתה לובש אמר לו בגד אמר לו מי עשאו אמר לו האורג אמר לו איני מאמינך הראני דבר ברור אמר לו ומה אראה לך ואין אתה יודע שהאורג עשהו אמר לו ואתה אינך יודע שהקדוש ברוך הוא ברא עולמו נפטר אותו המין אמרו לו תלמידיו מהו הדבר ברור אמר להם בניי כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת מודיע על הנגר כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו אשרי האיש אשר לבו מלאו להתבונן במעשיו להכיר את בוראו כי מוצאו מצא חיים ויפק רצון מה' (משלי ח לה)