Xשכ!ל פרשת שבוע-----כנסו אחים שלי ! ! ! (חחח השקעתי הרבה) F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

פרשת השבוע שלנו היא: תצווה

"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד"

פרשה זו מדברת על כלי המשכן,עבודות הכוהנים,בגדי הכוהנים ובקיצור ספר הוראות עבודה

במשכן ואיך להקריב קורבנות.

''ואתה תצוה את בני ישראל'' (כז - כ)
''תצוה'' זה מלשון התחברות (צוותא יחד) – שתתחבר עם בני ישראל, כמו: ''מלאכיו יצוה לך''...
בכל אדם מישראל שבכל הדורות יש ניצוץ ממשה רבנו. (אור החיים)

לפיכך ''לא ידע איש את קבורתו'' של משה רבנו, משום שהוא טמון בלבו של כל אדם מישראל... (שיחות צדיקים)

כיון שמסר משה רבנו את נפשו למען כלל ישראל, זכה שישאר כוחו לתמיד בקרב כלל ישראל...(שפת אמת)
לפי שאמר מחני נא לכך לא נזכר שמו בפרשה זו. (בעל הטורים)
מכאן למדים אנו, כי אסור לו לאדם לקלל את עצמו, שהרי משה רבנו אמר ''מחני נא'', מתוך שמסר נפשו עבור כלל ישראל, ואף על פי כן זה עשה רושם, שלא יזכר שמו בפרשה זו – על אחת כמה וכמה אדם שעושה זאת מתוך כעס גרידא, ללא שום תכלית.
וזוהי כוונת הכתוב: ''ואתה תצוה את בני ישראל'' – תספר להם את אשר אירע לך כתוצאה מזה שאמרת ''מחני נא'', ותזהירם לבל יוציאו מפיהם קללה על עצמם... (שפתי כהן)


''כתית למאור'' (כז - כ) ולא כתית למנחות (רש''י)

צריך אדם להיות ''כתית'' בעיני עצמו ושבור לב, אולם חייב הוא תמיד להזהר ששברון הלב לא יביאהו לידי עצבות ואזלת יד, שלא ירצה לעשות מאומה, מתוך ההנחה שבין כה וכה לא יהא כל ערך למעשהו. שברון לב כזה אינו רצוי כלל. אדרבה, שברון הלב צריך להגביר באדם את הרצון לעשות ולפעול ביהדות. אם עד כה לא עשה מאומה, חייב הוא להתחיל עכשיו בעשייה.
''כתית למאור'' – על האדם להיות כתית ושבור כדי להגיע לידי מאור – ''ולא כתית למנחות'' – ולא כדי לשקוע בעצבות ובמנוחה של אזלת יד... (חשבה לטובה)

בדרך כזו פירש היהודי הקדוש ז''ל מפשיסחה את הפסוק: ''הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם'' (תהילים קמז-ג): השם יתברך מרפא ומחבש את שבורי הלב, לבל יבואו עקב השברון לידי עצבות...
הרבי ר' אהרן מקרלין ז''ל אמר: ''מרירות'' רצויה, ואילו ''עצבות'' אין לך מידה גרועה מזו. בין מרירות לעצבות מבדיל רק כחוט השערה. מרירות פירושה: אין לי מאומה, ואילו עצבות פירושה: כבר אין לי תקנה ואבוד הנני. יש להיזהר איפוא, שהמרירות לא תיהפך לעצבות...
''כתית'' – כאשר מטיפים לו לאדם מוסר ומבקשים לכתת ולשבור את ליבו, יש להתכוון ''למאור'' – להאיר לפניו ולהורותו את הדרך הישרה – ''ולא למנחות'' – אבל לא להנחיתו ולהשפילו... (הה''ק ר' יחיאל ז''ל מאלכסנדר)

אחים שלי השבת הזאת אתם חייבים ללכת לבית כנסת כי השבוע זו פרשת זכור !

פרשת זכור היא השניה מבין 4 הפרשיות המיוחדות שאותן מוסיפים על הקריאה הרגילה בתורה. הפרשה עצמה נמצאת בספר דברים בסוף פרשת כי תצא (להזכירכם, הקריאה הסדירה עומדת כרגע באמצע חומש שמות), פרק כ"ה, 17:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצריים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים: והיה בהניח ה' אלוהיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים לא תשכח".

את פרשת זכור אנו קוראים תמיד בשבת שלפני חג הפורים, וזאת משום שהמן האגגי היה מזער עמלק (אגג היה מלך עמלק בימיו של שאול המלך- שמואל א' ט"ו. הסיפור המתואר בפרק זה הוא גם הפטרת פרשת זכור), ויש עניין להזכיר את הציווי למחות את זכר עמלק בסמוך לקריאה במגילה.

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

והמזבח ... הוא הלב !

כל מרכיבי המקדש, מסמלים מרכיבים בנפש האדם היהודי. ובמקדש היו שני מזבחות.

ה''מזבח החיצון'' אשר מסמל את ענייני העולם, והצרכים הגשמיים, שיש לעסוק בהם ב''חיצוניות הלב''. בנאמנות, אך לא בשיא הרגש והתלהבות. ו''המזבח הפנימי'' עם הקטורת, שהוקטרה בו, המסמלים את חיות הרגש ופנימיות הלב. אותם יש לשמור ולייחד,לחיבור הנפשי-רוחני, העמוק והטהור ביותר עם הקב''ה.



סיפוריצדיקים


נער צעיר היה רבי חיים פינטו השני זצ"ל (דוד של אמא שלי) כאשר ביקש לטייל מעט מעמל לימודו ויצא אל הנמל לראות בפריקת האוניות. "הי יהודי מה אתה עומד ומסתכל אין לך מקום אחר להיות בו?!" צעק לעברו ערבי,אחד מפועלי הנמל וסטר על לחיו בחוזקה. דמעות עלו בעיניו מעוצמת הכב והעלבון. שלושת חבריו שהיו עימו דחקו בו לעזוב את המקום ולא לתת לערבי סיבה להתגולל עליו ולהתעלל בו. אך הוא מילמל: " רבונו של עולם, איני זז מכאן עד שתנקום את עלבוני בזכות אבותי הקדושים" (משפחת פינטו המפורסמת)
לפתע נשמע קול נפץ וזעקת כאב נוראה,הערבי החל מתפתל מתגולל בדמו. התקרבו חבריו של הרב ושאלו מה ארע? התברר שהערבי משך מטען בחבל שכרך על ידו ולפתע השתחרר המטען ומשך את החבל בעוצמה רבה. מעוצמת המשיכה נקטעה ידו של הפועל, היד שסטרה!
נלקח הפועל לבית החולים שם היתה שהות להרהר במקרה ולהבין מה אירע. ביום שהשתחרר בא לבית הרב לבקש ממנו מחילה. (כל זה מהספר שושלת פינטו.)


חחח ולקינוח קצת הלכות:

א) יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר ועל כל פנים לא יאחר זמן התפילה.

ב) כשקם משנתו ימתין מעט ויקום בזריזות לעבודת בוראו. ולא יעמוד פתאום מיד אחרי השינה כי הדבר מזיק לבריאות ואף אם הוא קם מייד לעבודת בוראו ולתפילה או לשאר דבר מצווה גם בזה ישהה מעט ואחר כך יקום.

ג) כשקם משנתו מיד יאמר: " מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נישמתי בחמלה,רבה אמונתך"



עד כאן דברי התורה אחים שלי...תהנו....חחח השתדלתי להשקיע!!!