חג שמחחחחחחחחחחחח שבועות שמחחחחחח כנסווווו F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

השנה יוצא שמהחג שבועות שזה יום טוב נכנסים לשבת
אז ככה שאלה ימים קדושים וחשובים לעם ישראל
אז תנסו לשמור על קדושת היום טוב ושבת
אוהב אותכם יהודים יקרים

הדלקת נרות כניסת החג שבועות

ירושלים 19:05
תל אביב 19:22
חיפה 19:23
באר שבע 19:20



חג השבועות

ביום ששה בסיון חל יום חג השבועות, לאחר ימי ספירת העומר שנמשכו ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות, ולכן הוא נקרא חג "השבועות", וכמו שנאמר: שבעה שבועות תספור לך וכו', חג שבועות לה' אלהיך.



אמרו רבותינו, למה תלה הכתוב יום חג השבועות בספירה, מה שאין כן בשאר מועדות, (שהרי לפני סוכות ופסח אין אנו מונים כלל.) לפי שכאשר נתבשרו ישראל לצאת ממצרים נתבשרו שהם עתידים לקבל את התורה לסוף חמישים יום ליציאתם (דהיינו יום שישה בסיון), שנאמר, בהוציאך את העם ממצרים "תעבדון" את האלהים על ההר הזה, נ' יתירה של "תעבדון" במקום "תעבדו", לרמוז שמקץ נ' יום לצאתם ממצרים יקבלו את התורה בהר חורב, ובצאת ישראל ממצרים מרוב חיבה היו מונים בכל יום ויום, הרי עבר יום אחד, הרי עברו שני ימים, וכן הלאה, מפני שהיה נראה בעיניהם כזמן ארוך מתוך חיבתם הגדולה לתורה הקדושה, והיו מצפים ומייחלים לקבלת התורה, לכך נקבעה הספירה לדורות.



כתב בספר משאת בנימין, וכן כתב הט"ז (הטורי זהב, הוא הגאון רבי דוד בן רבי שמואל הלוי, אב בית דין באוסטרהא לפני למעלה משלוש מאות שנה, וסיפר הגאון רבי שאול נתנזון בעל שו"ת שואל ומשיב, שפעם אחת קרה מקרה שנפתח קברו של הט"ז ומצאוהו שלם בגופו ובלבושו, וכאיש אלוקים דמה.) שמכיוון שנאמר בתורה "שבע שבתות תמימות תהיינה" ו"תמימות" היינו שלימות, לכן אין לקדש על היין בליל חג השבועות אלא עד שיסתיים יום הארבעים ותשע לעומר, לכן אין לקדש על היין אלא עשרים דקות אחר השקיעה, שאז יהיה ודאי לילה. ויש חולקים על זה, וסוברים שמותר לקדש על היין מייד אחרי שקיעת החמה, וגם להמחמירים כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שאין צריך להיזהר בזה אלא לעניין הקידוש, אבל תפילת ערבית אפשר להתפלל גם קודם לכן.

דין הזכרת "יעלה ויבא" בחג השבועות
http://halachayomit.co.il/Default.asp?ClipID=243

מנהג תיקון ליל שבועות
http://halachayomit.co.il/Default.asp?ClipID=244

מנהגים השייכים לחג השבועות
http://halachayomit.co.il/Default.asp?ClipID=245

מלאכת בישול ביום טוב
http://halachayomit.co.il/Default.asp?ClipID=246

נלקח מאתר " הלכה יומית"
http://halachayomit.co.il


הדלקת נרות כניסת שבת

ירושלים 19:06
תל אביב 19:22
חיפה 19:23
באר שבע 19:20

צאת שבת

ירושלים 20:16
תל אביב 20:13
חיפה 20:14
באר שבע 20:11

פרשת שבוע: פרשת נשא

''נשא את ראש בני גרשון גם הם'' (ד, כ''ב) מה טיבו של הביטוי ''גם הם'' כאן? וכי למה זה יעלה על הדעת שלא לשאת אותם? וכן, למה להלן, אצל בני מררי, לא נאמרה כלל לשון נשיאת ראש, כי אם רק ''בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם'' (פסוק כ''ט)? ברם, שלושת בני לוי מרמזים על שלושת תקופותיו של עם ישראל...



''וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש'' (ה, ב)


אדם נברא עם תשוקות ומאוויים, על-מנת שינצל אותם לצורך ענינים רוחניים יותר גבוהים, שיהא משתוקק אל הקדושה ואל אהבת-השם, כפי שאמר דוד המלך: ''צמאה לך נפשי כמה לך בשרי'' (תהילים ס''ג, ה), ''נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'' (תהילים פ''ד, ג), ''נגדך כל תאוותי'' (תהילים ל''ח, י) - אלא שמתערבים הכוחות הגשמיים ומושכים את תשוקותיו ומאווייו של האדם כלפי מטה, לעניני העולם השפל. לפיכך, עיקר עבודתו של האדם מישראל הוא, לטהר את התשוקות הללו מכל פסולת - ''הגו סיגים מכסף'' - להגות את הפסולת והסיגים מן הכסף (''כסף'' מלשון ''נכסוף נכספתי''), לשלח מתוך מחנהו העצמי, היינו מן האברים וכוחות הגוף, כל טמאה, צרעת וזוהמה, כי אז ''ויצא לצורף כלי'' - חוזר ויוצא האדם מצורף ומזוקק ללא כל פגם.


וכך פירש בעל החידושי-הרי''ם ז''ל: ''מאשפות ירים אביון'' - השם-יתברך מרים את מאווייו של האדם (''אביון'' מלשון ''תאב לכל דבר'') מן האשפות, כך שהמאוויים לא יהיו מכוונים לענינים שפלים, כי אם לענינים רוחניים עליונים.

המשך הפרשה :
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=5659

נלקח מאתר "שופר"
http://www.shofar.net/site/index.asp