נושמים מזרחית
שלום אורח, הרשמה לפורום | הוסף למועדפים
שם משתמש
סיסמה
זכור אותי | שכחתי סיסמה

כנסו שניה לקרוא F2H הורדה ישירה מילים צלצול פלייבק רמיקס יוטיוב

עמוד ראשי חדשות המוסיקה מילים לשירים
עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום דיבורים




עמוד 1 מתוך 3 [ 36 הודעות ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא

כנסו שניה לקרוא

מחבר הודעה
 נושא ההודעה: כנסו שניה לקרוא
הודעהפורסם: 03 ינואר 2006, 13:58 
מנותק
נושם מתקדם
נושם מתקדם

הצטרף: 01 ינואר 2006, 13:00
הודעות: 1019
לייקים: 0 לייקים
פידבקים: 0 (0%)



קראו מההתחלה לסוף אל תהרסו:

זה היה לפני שבוע יצאתי כמו בכל יום עם החברה לבלות, סתם יצאנו לקולנוע לראות סרט "מלחמת העולמות", זה היה הסרט לא משהו מיוחד אבל הבנות אמרו שהן באות, אז מי אני שלא יגיע לכזה בילוי. וככה הלכנו כל החברה עם הבנות לראות את הסרט. המשכנו ללכת ואז פתאום היא נפלה סתם בלי סיבה מיוחדת, זה לא היה אופייני לה. אני לא זכרתי אותה בתור אחת כזאת למרות שהיא לא הייתה כזאת עם החברה, ותמיד הייתה נסחבת אחרינו לכל מקום, ולמרות שאני תמיד אמרתי לה שהיא לא קשורה, אבל מכוון שהיא לא הפריעה לנו אני הייתי מביא אותה כי היא אמרה שהיא חייבת להיות איתי בכל מקום.

לפעמיים זה עצבן אבל מתרגלים, ואז באותו היום שזה קרה כאילו ידעתי שזה יכול לקרות, אבל זאת הייתה עדיין הפתעה בשבילי, ואז החלטתי לעזור לה לקום כי היא לא הייתה אחת נודניקית, הרי היא לא הפריע לי ללכת לבלות. ואף פעם לא זרקה הערות כלפי או משהו אחר, והיא תמיד הייתה בצד הסתובבה אתנו אבל הייתה בשקט. ואז התכופפתי באתי להרים אותה הושטתי את ידי, ואז נתקלתי במבטה זה היה מבט עצוב מבט מאוכזב שאפשר לחשוב שלא נתנו לה כבר הרבה זמן, אם בכלל. בהתחלה לא הבנתי למה יש לה כזה פרצוף, כאילו לא זכרתי אותה ככה אבל אז נזכרתי. הרי כל הזמן היה את הפרצוף הזה בכל פעם שלקחתי אותה איתי היא הייתה נראת ככה עצובה ומדוכאת. ואז חשבתי קצת הרי היא אף פעם לא הסתדרה עם הבילויים שלנו, ושהיא באמת לא צריכה להיות בכל המועדונים ובכל המסיבות. אבל היא רצתה להיות איתי תמיד בכל מקום ומקום שלשם הגיע, ובכל דבר שהעשה בחיים. ועכשיו היא נפלה כל כך לא היה מתאים לה ליפול אבל היא נפלה.כנראה כבר לא היה לה כוח יותר, אבל הרגשתי מחויבות כלפיה, כי אני זה בכל זאת מי שהביא אותה לכאן וגם הערצתי אותה על מעשיה במיוחד על התמימות ושלווה שבא היא חייה תמיד. היא הייתה בצד ולא אמרה דבר, לא הפריע לי לבלות וגם אחרי שחזרנו, כן תמיד חזרנו ביחד. היא הייתה שותקת. ואז אחזתי בידה, תפשתי אותה ועזרתי לה לקום. אפילו קירבתי אותה עלי וחבקתי אותה, חשבתי על זה הרי יש לי כל כך הרבה דברים ללמוד ממנה, ואני מפספס הכל בזה שאני מדחיק אותה לצד רק בגלל שאני מתבייש ממה שיגידו החברה על זה שיש לי קשר אליה. לכן הדחקתי אותה, אבל בתוך תוכי ידעתי שזה לא נכון, ואז החלטתי שאני יותר לא אכחיש את הקשר שלי אליה ולא אכפת לי מה יגידו כולם, אני נשאר איתה לא משנה מה. ואז לקחתי אותה קרוב אלי ושמתי אותה על הראש, ואמרתי לה "כיפה" את לא תרדי ממני יותר.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  

עמוד ראשי » פורומים - דיון, פנאי, תמיכה והעשרת חווית המשתמש » פורום דיבורים

עמוד 1 מתוך 3 [ 36 הודעות ]
פרסם נושא חדש הגב לנושא



עבור ל:  

כנסו שניה לקרוא


היכל התהילה | דירוגים | הצוות
צור קשר | תנאי שימוש | רדיו מזרחית | מילים לשירים | חדשות המוסיקה | מוסיקה מזרחית | שירים במזרחית
Powered By PHPBB Copyright Noshmim Mizrahit 2003-2011 © All right reserved
שיווק הפרסומות באתר זה מופעל על ידי @.מ.י - שירותי מדיה וסליקה באינטרנט
רוצה לפרסם באתר זה? שלח אלינו מייל לקבלת הצעה משתלמת במיוחד